חכמת מנוח/בבא מציעא/יא/ב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחילת הדף
הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה |
תוס' בד"ה עישור כו' לפי שקלה היתה להפריש דחטה כו' ונטלת באומד כו'. כלומר, אע"ג שתקנו חכמים לתרום אחת מחמשים, מ"מ לא תקנו שימדוד ויצמצם, רק יטול באומד אחת מחמישים, כיוון דמדאורייתא חיטה אחת פוטרת את הכרי[1]. ולכך קלה הייתה להפריש אחת מחמישים באומד, מה שאין כן במעשר שצריך למדוד ולצמצם. והכי קאמר: לפי שקלה היתה להפריש משום דחיטה אחת פוטרת את הכרי ולכך ניטלת באומד. ודו"ק:
- ↑ עיין ר"ש משאנץ בתרומות כתב שטעם דין זה הוא כדי שיתרום בעין יפה (תרומות פ"א מ"ז). ועיין במנחת שלמה כאן שיישב את שתי השיטות