ערך/ברכת התורה

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי ברכת התורה

מקור החיוב

גמ' ברכות (כא.) ורש"י (שם), ומכילתא פרשת בא פט"ז, וגמ' יומא (לז.) ודברים רבה פרשה ח'.

מדאורייתא או מדרבנן

אם ברכה"ת מדאורייתא או מדרבנן, וחילוק בין סוגי ברכות התורה וכדלהלן. ואם ברכה אחת דאורייתא והשאר דרבנן. באר היטב או"ח (סימן מז ס"ק א). שאגת אריה (סימן כד). רשב"א (ברכות מח:), מאירי (ברכות כא.), ספר החינוך (מצוה תל). רמב"ן בהוספות לסהמ"צ מ"ע טו. ועי' פי' הרא"ש לנדרים (פא א ד"ה לפי וד"ה את תורתי). ופר"ח או"ח סימן מז וסימן קלט. בצל החכמה ח"א סימן א אות יג. אג"מ או"ח ח"ב סי' לה (עמ' רכד טור ב). ועי' מפתח אוצר הפוסקים סי' מז לפי נושאים: ברכת התורה - מקורה וחיובה.

חיוב נשים בברכה"ת

עי' חדש על ה(מ)דף (תענית כז).

אם נשים מוציאות אנשים

אם נשים מוציאות אנשים בברכת התורה שחרית. ביאור הלכה (או"ח סימן מז סעיף יד ד"ה נשים).

ברכה כל פעם שיושב ולומד

עיין תוספות (ברכות יא: ד"ה שכבר) בטעם שאין צריך לברך ברכת התורה כל פעם שיושב ללמוד. וע"ע שו"ת מן השמים (סימן י).

אם כתיבת חידו"ת מחויבת בברכת התורה

אם הכותב ד"ת מחוייב לברך. שו"ע או"ח (סימן מז סעיף ג). ביאור הלכה (שם).

גדר ברכת התורה

עי' פני יהושע (ברכות יא: בגמ' רבי יוחנן מסיים בה הכי הערב נא כו') שברכת 'וצונו לעסוק בדברי תורה' היינו כמו שאר ברכות המצות, וברכת 'אשר בחר בנו' היא ברכת הודאה. ועי' קהלות יעקב (ברכות סי' כד) די"ל שעניינה נמי מצד ברכת הנהנין.

לעיון נוסף

• שו"ת מן השמים (סימן י), שעניינם ברכת המצות, תפילה ללמוד וללמד, והודיה.
• עמק ברכה עניני ברכת התורה סימן א בשם הגר"ח. והוא בחי' מרן רי"ז הלוי (פ"א מהל' ברכות הט"ז).
• אג"מ או"ח ח"ב ריש סי' ג (עי' עמ' קעז ד"ה ויש).
• מועדים וזמנים ח"א סי' לב.
• חדש על ה(מ)דף (תענית ו).

אם צריך לעמוד בה

בשו"ת רמ"ע מפאנו (סימן קב ד"ה שביעית) כתב שברכת התורה ליחיד אין אנו מדקדקין בה לברך מעומד. ובטעם הדבר כתב שהיא תדירה וכתוב בה בשבתך בביתך.

ויש ראשונים הסוברים שאף שאר ברכת המצוות אין לברך בעמידה אלא שש מצוות בלבד שכתוב בהם לכם. ראה אבודרהם (סדר שחרית של חול), ספר האשכול (דיני ברכות והודאות) ובשדי חמד (מערכת הב' כללים, פאת השדה סימן כט). ואם כן אף ברכת התורה אין לברך בעמידה.

ובפני יהושע (מגילה כא.) ובמור וקציעה (סימן ח) כתבו שרק במקום שצריך לעשות את המצוה עצמה בעמידה, אזי גם ברכתה בעמידה, אך מקום שאף גוף המצוה אין צריך לעשותו בעמידה אין צריך לברך ברכתה בעמידה. ולפי זה ברכת התורה אין צריך לברכה בעמידה שהרי מותר ללמוד תורה בישיבה.

אמנם בשו"ת חקל יצחק (סימן ג) כתב שברכת התורה שחיובה מן התורה, יש לברכה בעמידה.

וכן בספר מעורר ישנים (דף קנא) כתב אף הוא בפשיטות שיש לברך ברכת התורה בעמידה.

וכן מובא בקונטרס השבת נועם הנשמות (הנהגות האדמו"ר מהרא"ז מסקולען זצוק"ל) שגם בעת היותו חלוש על לבו, ובעת תפילת שמו"ע היה מתפלל מיושב, אבל לא כן בברכת התורה, שהיא דאורייתא, ששם היה עומד גם בעת שהיה חלש ביותר.

לעיון נוסף

• שו"ת מגדנות אליהו, חלק א סימן יג - בחיוב עמידה בברכות השחר וברכת התורה.
• תשובות והנהגות^{[השלם מקור]}

בתשעה באב או באבל

עי' חדש על ה(מ)דף (תענית ל, בסופו).

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף