עמר נקא/שמות/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עמר נקא TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ויקח את בת לוי. פרוש היה ממנה וכו' וחזר והחזירה וכו'. פי' שדורש כן מייתור הכתו' שלא הל"ל אלא ויולד לאיש לוי בן ובגמ' דסוטה דורש בו מוילך איש להיכן הלך ר' לוי אמר שהלך בעצת בתו שאמ' לו מרים עתידה אמי שתלד בן המושיע את ישראל:

ב[עריכה]

כי טוב הוא כשנולד נתמלא הבית אורה. קשה מנא לו. י"ל מדכתיב כי טוב יליף ג"ש כתיב הכא כי טוב וכתיב התם וירא אלהים את האור כי טוב מה להלן אורה אף כאן אורה:

ה[עריכה]

לרחוץ על היאור סרס המקרא ודרשהו. פי' לפי שאין רוחצין על היאור אלא בתוכו והיה לו לומ' בתוך היאור עכשיו שכתו' לרחוץ על היאור פירושו ותרד על היאור לרחוץ בו. ומה שדרשו רז"ל הולכות למות דרשו כן מלשון הולכות כד"א הנה אנכי הולך למות לפי שמיחו בה ואמרו לה מלך בשר ודם הגוזר גזרה אם אין כל העולם מקיימין אות' עבדיו ובני ביתו מקיימין אותה ואת רוצה לבטל גזרת אביך בא גבריאל וחבטן הכי איתמר בסופה:

ו[עריכה]

ותפתח ותראהו וכו'. ומדרשו ראתה עמו שכינה. קשה מנא לו לבעל הדרש שראתה עמו שכינה י"ל דקרי ביה ותרא היא את הילד כלומ' עם הילד דהיינו שראתה עמו שכינה שמלת הוא אחד משמותיו של הקב"ה כד"א אני ה' הוא שמי וכדפרישנא לעיל בס' ויצאבפסוק וישכב עמה בלילה הוא הקב"ה סייע בו:

נער בוכה קולו כנער קשה מה קשה לו לרש"י שפי' כן וכן מה שאמר בסמוך העלמה הלכה בזריזות כעלם קשה למה הוזקק לפרש כן. י"ל לפי שאמר ותראהו את הילד ואח"כ כתו' והנה נער בוכה ונער הוא יותר גדול מילד לכך הוצרך לפרש שם קולו גדול כקול נער גדול. ולפי שאמ' למעלה שפועה זוהי מרים שהיתה אחת מהמילדות קשה לו האיך קורא אותה בכאן על מה דנראה שהיתה קטנה לכך פירש הלכה בזריזות כעלם:

יא[עריכה]

ויגדל משה. והלא כבר כתב ויגדל הילד אמר ר' יהודה בר אילעאי הראשון לקומה והשני לגדולה וכו'. קשה דלישתוק מאח' מהן והייתי שומע ויגדל לגדולה ולקומה הוה נפקא ליה מסברא. י"ל שנצרך לכתוב ויגדל לקומה להשמיענו שהיה גדול בקומתו יותר משאר אנשים כמו שאמ' רז"ל שהיה גבוה עשר אמות ולמדו זה מפסוק ויפרוש את האהל:

איש מצרי. נוגש היה ממונה על שוטרי ישראל וכו' מכה איש מלקהו ורודהו ובעלה של שלומית היה. י"ל לפי שנא' בשניהם איש שהוא לשון חשיבות וגדולה כד "א איש ישראל הלא איש אתה לכך אמר שהמצרי היה נוגש והעברי היה שוטר ומה שאמר בעלה של שלומית היה מוכיח זה ממה שכתוב כאן איש מצרי וכתו' להלן בפרש' אמור והוא בן איש מצרי וכתי' בתריה ושם אמו שלומית בת דברי מה איש מצרי האמור שם בעלה שלומית אף זה כן:

יג[עריכה]

שני אנשים דתן ואבירם הם שהותירו מן המן קשה מנא לו. י"ל כדק"ל כל נצים ונצבים דתן ואביר' הן וכאן כתי' נצים לכך א' דתן ואבירם היו ובהותרת המן כתי' ויותירו אנשים ממנו ילפינן אנשים מאנשים הכתו' כאן אנשים נצים מה כאן דתן ואבירם אף אנשים האמור להלן דתן ואבירם היו:

למה תכה רעך אעפ"י שלא הכהו נקרא רשע בהרמת יד פי' לפי שנאמר תכה שהוא לשון עתיד משמע שלא הכהו עדיין אלא שמבקש להכותו ומה שאמ' הלהרגני אתה אומר מכאן שהרגו בשם המפורש רואה דבר זה ממלת אומר ולא כתב אתה רוצה או אתה תושב אלא אומ' ללמדנו שהרגו בשם המפורש באמרי פיו ומה שאמ' וישמע פרעה הם הלשינוהו רואה דבר זה מסמיכות המקראות שתכף אחר שכתב ענין העברים נצים ודבריהם אל משה סמך לו וישמע פרעה את הדבר הזה:

טז[עריכה]

ולכהן מדין רב שבהם ופירש לו מע"ז ונדוהו מאצלם פי' דיליף ליה מדכתי' אח"כ ויגרשום וזה דבר תימא שאחר שהיה רב שבהם איך גרשו את בנותיו אלא דגרשום מפני הנדוי שפירש מע"ז:

כ[עריכה]

למה זה עזבתן את האיש הכיר בו שהוא מזרעו של יעקב שעלו המים לקראתו. שמעתי אומ' שרואה דבר זה מייתור מלת זה שהוא בגימ' י"ב כלומ' שהיה מי"ב שבטי ישראל והיינו דקאמ' מזרעו של יעקב ושהמים עלו לקראת נפקא ליה דכתיב ותבאנה ותדלנה ואלו במשה כתי' וישק את צאנם ולא כתיב וידלה ואע"פי שהם אמרו וגם דלה דלה לנו איפשר שמהפעם הראשונה ואילך הוצרך גם הוא לדלות לאו כל שעתא מתרתיש ניסא וכדפרישנא לעיל במעשה רבקה. ומהר"ר כתב צריך לישב מנא לו למדרש זה שהמים עלו לקראתו. ונראה לפרש דדריש ליה מדקאמ' יתרו למה זה עזבתן את האיש ולא אמר למה זה עזבתן את המצרי כמו שאמרו לו בנותיו איש מצרי הצילנו אלא ודאי הכיר מדברי בנותיו שלא היה מצרי לפי שספרו לו שהמים עלו לקראתו ולזה הכיר מזרעו של יעקב. אי נמי נוכל לומ' דדריש ליה מרבוי אחר רבוי דכתיב וגם דלה דלה לנו ולא הל"ל אלא דלה לנו והוי א"כ רבוי אחר רבוי ולא בא אלא למעט שלא הוצרך לדלות כלל שהמים עלו לקראתו:

כג[עריכה]

וימת מלך מצרים נצטרע קשה למה הוציאו ממשמעותו ופירש בו וימת נצטרע תאמר שמת כפשוטו. י"ל לפי שנאמר אחריו ויאנחו בני ישראל ויצעקו ואם היה ר"ל שמת כמשמע למה ויאנחו שמחה בעו למעבד לכך פי' נצטרע והוציאו הכתו' בלשון וימת שמצורע חשוב כמת והיה שוחט תינוקות ורוחץ בדמן ולכך ויאנחו:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.