טעמא דקרא/שמות/ב
א[עריכה]
ויקח את בת לוי. ויחזור מיבעי לי' אריב"ז שעשה לה מעשה ליקוחין הושיבה באפריון ומרים ואהרן מרקדין לפני' (סוטה י"ב א'). יל"ע למה עשה כן לנקר עיני פרעה שיבואו לחפש אחריו הרי מוטב הי' שיעשה בצנעא ולא ידעו שהחזירה ולא יבואו לחפש. וי"ל שעשה כן כדי לפרסם לכל ישראל שהחזיר את אשתו ואין מתיירא מהגזרה כדי שכולן יחזירו את נשותיהן וכן משמע במכילתא דרשב"י פ' וארא ע"ש.
יג[עריכה]
למה תכה רעך. פירש"י רשע כמותך, פי' בשלמא אם היית צדיק היה מותר לך להכותו כמ"ש תוס' קדושין ל"ב ב' ד"ה זקן אבל מאחר שאתה רשע כמותו למה תכהו וכמ"ש במ"א ט"ז ז' ועל אשר הכה אותו עי' רש"י שם.
כב[עריכה]
ותלד בן ויקרא את שמו גרשם. במכילתא ריש יתרו ובת"י פ' שמות שיתרו התנה עם משה שהבן הראשון יהא לע"ז ולכך לא מלו משה ע"ש. וזה לא יתכן כלל כפשוטו דהא יתרו כבר פירש מע"ז לפני כן ולכך נידוהו כדפירש"י ועוד ח"ו שמרע"ה יסכים לזה. ונראה שיתרו רצה שהבן מעצמו יכיר עבודת ה' כמו שהוא הכיר ולכך התנה שלא יכוף הבן הראשון במילה וכו' עד שיגדיל ויכיר מעצמו אם לבחור בע"ז או בעבודת ה' ולכן הסכים מ"ר שסמך שאחר שיהא בביתו בודאי ירצה מעצמו ואעפ"כ נענש שיצא בן בנו כומר לע"ז כמשאחז"ל עי' בעה"ט ריש פ' יתרו.
ואאמו"ר שליט"א כתב, נראה הביאור מפני שקודם מ"ת הי' נכרית מותרת לבני יעקב ואם לא יגיירה ממילא הבן הולך אחרי' ואינו במצות מילה, וזה התנה יתרו שלא יגייר אותה קודם לידת בן ראשון כדי שישאר הבן הראשון אצלו וזה שקראתו המכילתא לע"ז, דכיון שלא יתקדש בקדושת ישראל ממילא הוא מופקר לכל עבודה זרות שבעולם.
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |