נתיבות המשפט - חידושים/חושן משפט/עד
נתיבות המשפט - חידושים 
חושן משפט עד
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ניתן לתבוע. ובגזל אם כבר קנאו בשינוי וכיוצא בו דנתחייב לו מעות וכן שכירות בתים או דמי מקח דינו כהלואה אבל אם אין חייב לו רק חפץ דינו כפקדון) (ובפקדון אפי' אם מעות מותרין דינו כפקדון ועיין ביאורים ס"ק א':
(ב) כדי סיפוקו) (ואם הלך הלוה למ"א לסחורה והמלוה מצאו שם ויש הפסד להלוה כשישלם שם נותנין לו זמן ב"ד בכדי שלא יגיע לו שום הפסד. ודוקא שיעשו באופן שלא יהיה בו חשש הברחה כגון שימסרו הסחורות ליד נאמן אבל במקום דאיכא חשש הברחה אין נותנין לו זמן וע"ב ס"ק א':
(ג) היסת. היינו בטוען ברי:
(ד) מיהו בכ"מ ואם הלוה רוצה לשלם לו במטבע היוצא באותו מקום אף שאין יוצאין בעירו חייב המלוה לקבלם ש"ך וע"ב ס"ק ב') (דדוקא שבאותו מקום אין נפקא מינה לענין פירא בין מטבע למטבע ולא זולא פירי אבל במקום (שבמקום) הפירעון יש גם כן נפקא מינה לענין פירא שאם היה נותן המטבע של מקום ההלואה היו נותנים לו יותר פירות מכפי הפירות שנותנין לו בעד מטבע של מקום הפירעון צריך לשלם לו מטבע של מקום ההלואה דוקא:
(ה) כמה מדברות. אבל תו"ז א"י להכריחו לקבלו דהא יש בו חשש סכנות הנראות:
(ו) פרעונו במדבר. היינו במשלם זמן אבל תו"ז לא:
(ז) וא"ל הלוה. ומהרש"ל פסק שצריך שיאמר להדיא אי בעית לאהדורי לך התם מהדרינא:
(ח) הדין עמו. ואם אין המלוה בעיר יכול ליתנו ליד בית דין מצד המנהג ותקנה ש"ך:
(ט) לא הגיע הזמן. אפי' הוא תוך ל' יום של סתם הלואה:
(י) מיד. ל"ד מיד רק אפי' ניכר בבירור שיבא בלי ספק:
(יא) אבל אם אין. ואפי' הלוה לזמן בשביל חשש שינוי מטבעות שהיה הזמן בשביל טובת המלוה ועבר החשש ועכשיו רוצה לפרעו תו"ז מחויב המלוה לקבל ש"ך) (ואותה המלוים בעיסקא ונתפשר ליתן על שנה כך וכך ורוצה לסלק תו"ז אף שיכול לחזור מהעיסקא תו"ז מכל מקום מחויב ליתן לו רווחים מכל השנה או שישבע כמה הרוויח ויתן לו החצר וע"ב ס"ק ג':
(יב) באתרא דלא מסלקי אבל באתרא דמסלקי יכול לסלק תו"ז:
(יג) והיא בזמן. ע"ס ק"ך מ"ש בזה:
(יד) אבל בפקדון. דוקא במישלם זמן אבל תו"ז א"י לחזור בשמירתו ש"ך:
(טו) שא"י לעכב. והש"ך השיג ע"ז. וכתב דלכתחלה יכול לעכב רק בדיעבד הוי פרעון ובשטר יכול לעכב כדי שלא יפגום שטרו (ובשטר ודאי די"ל לפרוע שטר שלו) או"ת ונכון הוא:
(טז) משכן לו שדהו. פי' שכתב לו רשות לפרוע איזה זמן שירלה ומבקש ליפרע לו החצי שיחזיר לו שדה אחת:
(יז) כשהגיע הזמן. דיכול המלוה לומר מ"ל לקבל פירעון לאחרים הא הגיע הזמ"פ:
(יח) אין בדבריו כלום. כי יאמר אין אתה יכול להכריח אותי ליקח מטלטלין שלך ואמתין עד שיהיה לך מעות:
(יט) טול אותו אפי' הגיע כבר הזמן פרעון ואפי' אין לו דבר אחר ש"ך:
(כ) על המטבע. הן הלואת מעות הן שהקיף לו פירות:
(כא) ויש לו דרך. וכל שכן כשסוחרי אותה מדינה מצויין כאן ש"ך:
(כב) ממטבע שהלוהו. אף דמלכיות מקפידות רק אין מחפשין הרי יכול להוציאו ש"ך:
(כג) והמלכיות מקפידות ואפילו רוצה הלוה להיות לו ערב בעד אחריות מ"מ יאמר לו מי יודע עד כמה יגיע חמת המלך:
(כד) היוצא באותו שעה. אפי' אם המעות שהלוה בעין:
(כה) וכן בכתובה. כשכותב לו מטבע ודוקא כשהמלכות מקפדת אבל בלא"ה וסוחרי דאותו מדינ' מצויין כאן יכול ליתנו לכ"ע:
(כו) וע' בי"ד וע"ב ס"ק ה') (דאם לא נפסל' המטבע רק שהוזל כגון שהי' הדינר זהב כ"ה דינרים והעמידו המלך על כ' דינר נותן מטבע שהלוה לו בכל ענין וע' בספרי שם עוד מדינים אלו וע"ב עוד מדינים אלו:
· הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |