נקודות הכסף/יורה דעה/צט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נקודות הכסףTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png צט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(סימן צ"ט בט"ז ס"ק ח') ולפ"ז לק"מ כו'. בחנם האריך בזה שהרי גם הב"י מסיק דיש חילוק בין מבטל איסור למפיל א' לים:

(שם) הוא תמוה מאד דהא גם נגד הקדרה עצמה בעינן ס'. לק"מ דהא כתב הב"י לעיל סי' צ"ג דמשבחת שיהא רוחב הקדרה גדול כ"ב שיחזיק מים שיהא ס' נגד כל הקדרה כגון שנחושתה דק ורחבה גדול עכ"ל א"כ מיירי הכא שאין הקדרה מלאה רק נתבשל במקצתה. גם למ"ש הב"י שם בשידוע שיעור הבשר שנתבשל בה מיירי בעל העיטור כו' נמי לק"מ די"ל ג"כ הכא דידוע היה קודם שנתנו התבשיל לקדירה כמות שיעורו והלכך ודאי א"צ ועכשיו לשער יותר ממה שנתנו בקדירה וק"ל:

(שם ס"ק ח') ומשום זה למד הטור בדעת הסמ"ג כו'. לענין ניער הקדרה כו' כ"ז דוחק וגם בסי' צ"ב גופיה לא אמרינן דנוער הקדרה כו' דאין מועיל הניעור אח"כ אלא פירושו שם בענין אחר כמ"ש הש"ך שם סק"ח אבל בספרי כתבתי ישוב אחר ונכון ואמתי הוא דמסתימת לשון סה"מ משמע דלאו מטעם חנ"נ אין המים שהוסיפו אח"כ מצטרפי' אלא מטעם דכל האיסורין שריבה עליה' לא מהני דקנסינן שוגג אטו מזיד והא דאצטריכינן בכל' הש"ס לטעם חנ"נ היינו היכא דאפילו שוגג ליכא כגון נפלה מעצמה כמו שפי' ר"י (א"כ מיירי ביבש ביבש אבל בלח בלח ס"ל לס' המצות דלא אמרינן רבה עליהם שוגג מותרים וכמו שהביא הב"י חלוק זה בשם הגהת ש"ד) והשתא לסה"מ אפילו היכא דלא שייך חנ"נ צריך לשאול כגון היכא דנאסרה מחמת משהו וכה"ג וכדלעיל סי' צ"ב בטור ובר"ן ולזה השיג עליו הטור ונ"ל שא"צ לשאול מה"ט דקי"ל כל האיסורים שרבה עליהם שוגג מותרים ודו"ק:

(שם ס"ק ט') האריך מאד וכבר כתבתי כן בקצרה לקמן סי' קכ"ב ס"ק ב':

(הגה"ה בש"ך ס"ק ט"ו) ואם איתא הו"ל לתרוצי דהתם מיירי בלא נודע וכו'. ול"נ לחלק דבשלמא האי דינא דכתב הטעם הוא דחשבינן כאלו נפל השתא האיסור או חתיכת בשר לתוך חלב והשת' הוא ס' מש"ה בטיל בס' בלא נודע אבל בחלב דטעם החלב נבלע בבשר וא"כ החלב הוא כאלו הוא חתיכת בשר שטעם הבשר בחלב וחלב בחלב מין במינו מש"ה לא בטיל ודו"ק: גם מ"ש א"כ הא דתנן בפ"ה דתרומות וכו' גם בזה נ"ל לפרש הא דתנן בפ"ה דתרומו' דה"ק אם בשוגג דהיינו בלא נודע התערובות וזה התערב בשוגג מותר ואם במזיד אפי' לא נודע מהתערובות רק שהתערב במזיד מטעם אחר אפ"ה אסור דגזרינן במזיד שמא יתערב אפי' בנודע אבל בשוגג לא גזרינן אטו שוגג בנודע כיון דבשוגג בנודע אינו אלא חומרא בעלמא ולא גזרינן ובזה מיושב קושית הגאמורז"ל על רמ"א. ע"כ הג"ה:

(הג"ה בש"ך ס"ק י"ט) ודוחק ועוד דהאי ויש מי שאומר וכו'. ול"נ כיון דעצי מוקצ' הוא מדאוריית' כדאית' (בעירובין) [בפסחי'] דף מ"ז ע"ב (ע"ש דאין המסקנא כן) חמיר כמוקצה למצותו וע"כ הוכרח לתרץ תירוץ אחר ודו"ק:


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.