חכמת אדם/נב

חכמת אדם ‏ נב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

כיצד משערין לבטל איסור ואין מבטלין איסור לכתחלה (סימן צ"ט)

א כל מה שאסרה תורה לא אסרה אלא מידי דבר אכילה כדכתיב לא תאכלו כל נבלה וכן כל האיסורין ולכן העצמות בין עצמות נבלה או טרפה או שאר איסורים הקשים שאין בהם שום לחלוחית מותרין דכעצם בעלמא הם ולכן חתיכת איסור שיש בו בשר ועצמות שנפלה לקדר' של היתר אם הם עצמות רכות וכן המוח שבעצמות אפילו יבישות נחשבין כדין בשר וצריך ס' אף כנגדן אבל העצם הקשה של איסור כיון שאין בו לחלוחית לא מבעי' שאינו מצטרף לאיסור כיון שאין בו לחלוחית במה לאסור אלא אדרבה מצטרף להיתר לבטל בשר האיסור שעכ"פ על ידי הבישול בולע מבשר האיסור ומכ"ש שעצמות ההיתר מצטרפין להיתר לבטל האיסור כן סתם הב"י בש"ע אבל אנו נוהגין ע"פי הכרעת רמ"א דאין מצטרפין עצמות איסור לבטל האיסור ומ"מ אין צריך לבטל האיסור. ומ"מ במקום הפסד יש להקל כי העיקר כדעת הש"ע. ואע"פי דקיימ' לן דבאיסור דבוק אמרינן חתיכה נעשית נבילה וא"כ ה"נ נימא דעכ"פ העצמות הדבוקין בבשר הנבילה קבל טעם תחלה ונעשית נבלה שאני עצמות שיש להם דין כלי עצם דאפשר להפריד האיסור ע"י הגעלה ודומין לכלי מתכות ועץ דלא אמרינן חנ"נ כמבואר כלל מ"ד סי' י"ח (סי' צ"ט):

ב בד"א כשהחתיכה של נבלה עם העצם היה חי ולא נתבשל תחלה אבל אם נתבשל תחלה הרי כבר בלע העצם מן הנבלה וכיון דלא ידעינן כמה בלע צריך ס' נגד הכל בין בשר ובין עצם (שם) (ואם נמלח עמו צריך ס' נגד הקליפה דמליחה אינו מבליע בכלי יותר מכדי קליפה כדאיתא בסי' צ"ח סעיף ד'):

ג לעולם משערינן ס' נגד האיסור כמו שהוא בא לפנינו אע"פי שהיה בהיתר יותר מתחלה ונתמעט בבישולו ונבלע בקדרה. אפילו במב"מ דבטל ברוב מ"הת. דאם נשער במה שבלע הקדרה יבא מזה כמה מכשולים ואסור לשער ע"פי משקל שישקול האיסור וההיתר כי יש דבר שבטבע קל ויש שבטבע כבד והמתיר ע"י משקל מאכיל טרפות אלא ישער מאומד (שם ובפ"ח) וז"ל הפ"ח בסי" צ' סק"ו ולענין דינא איסור שנפל לתוך היתר אלא שלא נודע שיעורו בשעת הנפילה או שנודע שיעורו אלא שלא נודע אם היה בהיתר ס' כדי לבטלו אסור הכל אף שיש לפנינו ס' בהיתר נגד האיסור המצומק משום דלא ידעינן כמה היה האיסור וכמה נמחה מגופו אם מעט ואם הרבה ולא מיבעיא בחלב שדרכו להיות נימוח אלא אף בשאר איסורין כגון בשר נבלה ודג טמא וכיוצא אמרינן שהיה גדול ונצטמק הרבה מכמו שהיה ולפיכך אסור הכל אם לא שבאומדנא יש ס' לפי מה שהיה יכול להיות גדול וכן כל כיוצא בזה: ואם בשעה שנפל האיסור היה נודע שהיה בהיתר ס' כדי לבטלו ל"מ אם יש עכשיו ס' נמי בהיתר נגד האיסור המצומק הבא לפנינו דפשיטא דהכל מותר אלא אפי' כשאין האיסור בעין דליכא למיקם עלה דמילתא מעמידין הדבר על חזקתו ומסתמא אמרינן דכי היכי שנתמעט מן ההיתר כן נתמעט מן האיסור לפי חשבון אבל אם בשעת נפילת האיסור לא היה בהיתר ס' כדי לבטלו אעפ"י שנצטמק האיסור ביותר ויש עכשיו ס' בהיתר כדי לבטלו הדבר פשוט שאסור הכל: וכן כשהיה ס' בהיתר בשעת נפילת האיסור ואח"כ נצטמק מן ההיתר הרבה יותר מס' לערך מה שנצטמק מן האיסור או שלא נצטמק האיסור באופן שאין בהיתר ס' עכשיו נגד האיסור אזלינן בתר השתא וחזר האיסור לאסור הכל ולית לן למימר שנתמעט האיסור עפ"י חשבון אלא בדלא מצינו לברורי אבל כי חזינן שלא נתמעט לפי חשבון לית לן לאקולי ולומר שנופח מן ההיתר דלהחמיר אמרינן הכי לא להקל והכל אסור ומיהו אף בדידעינן דבשעת נפילת האיסור היה ס' בהיתר נגדו אי איסורא איתא בעין לא סמכינן אחזקה ולומר שנתמעט לפי חשבון דבמקום דאיכא לברורי לא סמכינן אחזקה ואי ליכא השתא ס' ל"מ שנאסר כ"מ שבתוך הקדירה אלא אף הקדירה עצמה אסורה שאע"פי שהיא בלועה מהיתר לערך ס' יותר מהאיסור מ"מ הרי בלעה מהתבשיל אחר שנאסר ונאסרה עכ"ל הפ"ח):

ד דין עצם קשה חלול שנמצא בחלב וספק אם היה בו מוח או לא עיין בשער חזקה סי' מ"ג:

ה יש מן האחרונים שכתב שיעור ס' נגד כף קטן וגדול ואין לסמוך ע"ז כלל כי הם כתבו לפי הכפות שבמקומותיהם. והכפות נשתנו עפ"י המקומות לפי עובים כי אני שערתי בכף הפרור של מדינות ליטא עפ"י השיעור כדין לתחוב בכלי מים ומצאתי שהוא שיעור רבע קווארט וכף של עץ שאוכלים עמו הקטנים צריך שיעור ג' קווארט נגדו והגדולים צריך ה' קווארט והעיקר שצריך לשער לפי הכף:

ו אסור לבטל איסור לכתחלה (לראב"ד אסור מה"ת ולרוב פוסקים אינו אלא מדרבנן) אפי' נפל כבר איסור להיתר ואין בו שיעור לבטלו אסור להוסיף עליו וכ"ש דאסור לערב לכתחלה איסור בהיתר לבטלו וזהו באיסורי תורה אבל באיסורי דרבנן לכתחלה אסור לערבם ולבטלם אפי' בדבר שאין לו עיקר מה"ת אבל בדיעבד שנפל מעצמו ואין בהיתר לבטלו מותר להוסיף עליו עד ס' ולבטלו זהו דעת המחבר בש"ע סי' צ"ט:

ז אבל אנו נמשכין אחר רמ"א אפי' אם כבר נפל אסור להוסיף ולבטלו אפי' בדבר שעיקרו מדרבנן. ובכל מקום שאסור לבטל ולהוסיף אם עשה כן בשוגג מותר ואם במזיד אסור למבטל ולבני ביתו אם הוא שלו וכן למי שנתבטל בשבילו אם ידע זה שנתבטל עבורו וניחא ליה אפי' לא צוה אותו לבטלו דאי שרית ליה או למי שנתבטל בשבילו חיישינן דילמא אתא למימר לנכרי שיבטלנו אבל אם לא היה שלו וגם לא נתכוין לבטל בשביל עצמו שרי למבטל דכיון שבשביל עצמו לא נתכוין וגם אינו שלו ולמי שנתכווין לבטלו אסור א"כ לא אהני מעשיו הרעים וכן אם הוא שלו וביטל בשביל אחר והאחר לא ידע מזה כלל מותר להמתבטל. ובמקום האיסור אסור למוכרו לישראל אחר אם הישראל נותן ביוקר מן הנכרי אלא יתננו בחנם או באותן הדמים שנותן הנכרי (צ"ט) (ורש"ל והט"ז בסי' צ"ט ס"ק י"ב פסקו כדעת הב"י בש"ע רק כיון שנהגו כדעת רמ"א חלילה להקל אבל אם הוסיף בדיעבד מחמ' שסבר שמותר לעשות כן יש להקל):

ח הא דאין מבטלין איסור דוקא במקום שיש איסור בבירור אבל אם אפשר דאין כאן איסור כלל מותר ולפיכך חיטין מתולעים מותר לטחנן ברחים גדולים דאפשר שיברחו התולעים מקול הרחים (סי' פ"ד בש"ך ס"ק מ' ובסי' צ"ב ס"ק ח') ועי' כלל ל"ח סי' כ':

ט ואפי' באיסור ברור דוקא במקו' שמכוין לבטל האיסור אבל אם אין כוונתו לכך כגון דבש שנפלו בו נמלים מותר לחממו עד שיהי' ניתוך ויסננו כיון שאין כוונתו אלא לתקן הדבש וכן חיטים המתולעים מותר לטחנן אפי' ברחיים של יד כיון שאין כוונתו לבטל וכן חיטי' שיש בו מצומחים ויש בו ס' מותר לטחנן קודם פסח (סי' פ"ד ובא"ח סי' תנ"ג). דין אם נתוסף היתר על האיסור נתבאר לעיל כלל מ"ד סי' י':

י אם נבלע איסור מועט לתוך כלי כשר אם דרכו של אותו כלי להשתמש בו בשפע היתר מותר להשתמש בו לכתחלה ואין כאן משום אין מבטלין איסור כיון שהאיסור מעט וא"א לבא לידי נתינת טעם אבל אם נבלע בכלי שדרכו להשתמש לעתים בדבר מועט כקער' וכיוצא בו אסור להשתמש אפי' בשפע גזרה שמא ישתמ' בה בדבר מועט ויבא לידי נתינת טעם (סי' צ"ט סעיף ז') וכל אחרונים חלקו ע"ז ומ"מ בדבר שהוא פוגם לכ"ע מותר (ט"ז שם):

יא אם אין כוונתו לבטל אלא לתקן איזה דבר כגון יין לבן שהוכחה מראיתו שמשימין לתוכו חלב בהמה לתקנו אם נתנו בו כ"כ עד שיש ביין ס' לבטלו מותר כיון דאין כוונתו לבטל וגם לא שייך לגזור שמא ישת' עם בשר דאפי' לכתחלה מותר כיון שכבר נתבטל אבל אם אין ביין ס' לבטל החלב אסור דגזרינן שמא ישתה אותו עם בשר וכן הדין אם מתקנו בחלב חטה לענין פסח (במ"א סי' תמ"ז ס"ק ה'):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.