משך חכמה/שמות/לח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

משך חכמה שמות לח

ח

ויעש את הכיור נחושת כו' במראות הצובאות כו'. הנה בצוי כתיב ועשית כיור נחושת לרחצה ונתת שמה מים, ובעשיה לא כתוב לרחצה, רק להלן בפקודי ויתן בו מים לרחצה, זה מורה שכוון למדרש תנחומא, הובא ברש"י, שלא רצה משה לעשות ממראות הנשים ואמר לו השי"ת שיעשה מהן שדבר זה הביא שיפרו וירבו ב"י והיו גן נעול לבעליהן, ולכן מזה הכיור ישתו הסוטות ונקתה ונזרעה זרע, א"כ גילה לו שמהמים ישתו הסוטות ולא יהיו לרחצה לבד אך גם לשתיה, ולכן לא כתיב כאן לרחצה ודו"ק.

יא

ולפאת צפון מאה באמה. ספר הכתוב שאף שהש"י בצויו התיר למדוד קלעי פאת צפון במדת פאת נגב, בכ"ז טרח הוא למדוד כל אחת בפני עצמה באמה. ועיין מש"כ בפ' תרומה ודו"ק.

יח

ומסך שער החצר. בפרשת תרומה בצוי כתיב כל עמודי החצר מחושקים כסף כו' ואדניהם נחושת, ונכלל גם עמודי המסך שזכר קודם, וכאן בעשייה כתוב כל קלעי כו' והמסך באנפי נפשיה ועמודיו, ולא נכלל ביחד מסך שער החצר עם הקלעים, יעוין. ונראה דכמו דאמרו בפסחים דלא נתקדש שער נקנור מפני שהמצורעים יכניסו ידם לבהונות, וגם ביאה במקצת שמה ביאה והתורה התירה, לכן במשכן שהיה נגד שער נקנור מסך שער החצר היה קיל קדושתו שמצורעים מכניסים ידם למתן בהונות, וזה בעשייה שהיה לאחר העגל שהיו מצורעים (כמו שהבאתי לעיל) אבל בצוי שהיה קודם עשיית העגל כדפרש"י בפסוק ויתן אל משה ככלותו כו' ואז לא היו מצורעים בקרב ישראל וכדאמרו במדרש נשא פ' ז' מהיכן באה עליהם הצרעת ממעשה העגל, לכן נכלל המסך שער החצר ביחד עם הקלעים ועמודיהם ואדניהם נכללו כאחד ודו"ק בזה.

פרשת פקודי

כא

ואלה פקודי כו' עבדת הלוים ביד איתמר כו' פירוש מנין כל הקדשים שנמסרו להלוים אבל לא מה שנמסרו לכהנים ולכן לא זכר מה שעשו בהזהב שהביאו רק הכסף והנחושת (יעוי' ראב"ע בשם הגאון) לפי שהזהב עוד לא ספרו למה שעשו הוא בבגדי הקודש לאהרן בציץ ואפוד וחושן שאחרי זה אמר שרקעו פחי זהב וקצצו פתילים ושרשרת זהב וטבעות זהב ומשבצות זהב והבגדי הקדש לא נמסרו להלוים רק לאהרן ולבניו. ופשוט.

משכן העדות. הנה ביארתי לעיל דארון מוכרח להיות בו העדות והמשכן אימת הוא נחשב לאוהל מועד לאסור הבמות רק כשיש בו ארון כדתניא תוספתא סוף זבחים איזהו במה גדולה אהמ"ע נותן כדרכו אין הארון נתון שם וזה שאמר שדין משכן יש לו רק כשהוא משכן העדות שהעדות נתון בו ויעוין ראב"ע.

משכן העדות עדות לישראל שמחל הקב"ה על מעשה העגל עבודת הלוים כו' שאף שמחל לישראל מכל מקום להבכורים לא החזיר כהונתם וכמו דאמרו כהן שזבח לעו"ג אין קרבנו ריח נחוח אפילו אם שב הרי הן כבע"מ דאינו מועיל תשובה ודו"ק.

כד

ויהי זהב התנופה. בצוי לא כתב רק תרומה וכאן כתוב בזהב ובנחושת התנופה ולא בכסף ובויקהל כתוב תנופת זהב לד' דכלים שנשתמשו בהן הדיוט לא ישתמשו בהן לגבוה יעוין ירושלמי יומא לכן כאן שהתיכו אותן שרי כמו"ש המגן אברהם סי' קמ"ז ותנופה כאן במעלה שהונף משל הדיוט לתשמיש גבוה וזה כאן בזהב שכתוב חח ונזם וטבעת וכומז דברים שהן היו לתשמיש אדם והונפו לצורך גבוה וכן כתוב כאן נחושת התנופה משום שכתוב שעשו הכיור וכנו ממראות הצובאות כו' לכן כתוב נחושת התנופה, אבל כסף אין כתוב כלים לכן לא כתוב כסף התנופה ודו"ק, כי התנופה כאן אינו כמו בכל מקום שהוא על המונף ביד רק על המעלה לבד וזה אמת.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.