מראי מקומות/שמות/לח

מראי מקומות שמות לח

פסוק כא

אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת

ברש"י: רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין על עונותיהן של ישראל. בספר 'נפלאות חדשות' מבאר, שאם אכן נאמר פעמיים 'משכן' כנגד שני בתי המקדשות, היה מתאים שיכתבו פעמיים תיבה זהה. ומה שבראשון נאמר 'המשכן' ובשני 'משכן' ללא ה'. לפי שחמשה דברים היו חסרים בבית המקדש השני ממה שהיה בבית ראשון (יומא כא:). לכן נכתב חסר ה'.

עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם

ה'אור החיים' וה'משך חכמה' למדו שניהם בפסוק זה שבא להורות שאף שמחל להם הקב"ה על אותו מעשה, מכל מקום לא חזרה העבודה להיות בבכורות, כפי שהיתה נוהגת קודם החטא. שאף שהמשכן כיפר על החטא, אבל העבודה נשארה אצל הלויים. זהו ההדגשה 'עבודת הלויים'. כי זה נשאר לתמיד בשבט לוי.

פסוק כב

ובצלאל... עשה את כל אשר צוה ה' את משה

איתא בקדמונים (שבה"ל סי' ג, בשם מדרש; ריקאנטי שמות כה, א; תורת המנחה, כו; עקידת יצחק מט) כי צורת המשכן מכוונת לצורת האדם ואיבריו. ובחז"ל (מכות כג:; תנחומא תצא, ב; זוה"ק ח"א קע:]]) אמרו שאיברי האדם וגידיו מכוונים כנגד מצוות עשה ולא תעשה שבתורה. על פי זה ביאר ה'תפארת שלמה', שאחר שהופקד בצלאל על מלאכת המשכן, היה עליו לקיים כיאות 'את כל אשר ציווה ה', ועל ידי שקיים את כל מצות התורה עלה בידו לכונן את המשכן כדבעי.

· הבא >מעבר לתחילת הדף