אלשיך/שמות/לח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

אלשיך TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png לח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


כא[עריכה]

אלה פקודי המשכן וכו'. ראוי לשום שכל והבין במקראות אלו. (א) אומרו משכן משכן ב' פעמים. (ב) אומרו אשר פקד ע"פ משה ומהראוי יאמר אשר פקד משה. (ג) או' עבודת הלוים מה ענין עבודת הלוים אשר היתה במסעות אצל פקודי המשכן וגם למה הודיענו שהיה ביד אתמר (ד) אומרו ובצלאל בן אורי וכו' עשה את כל וכו' הרי נאמר למעלה ולמה חזר להודיעו פה וכן אומרו ואתו אהליאב וכו'. (ה) או' כל הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש כי אומרו בכל מלאכת הקדש הוא מיותר ומהראוי לומר כל הזהב העשוי למלאכה תשע ועשרים ככר (ו) אומרו ויהי זהב התנופה כי הלא כל הזהב העושי למלאכה הוא עצמו זהב התנופה וזולת הייתור ראוי לדעת מה הויה נתחדשה בו שאמר ויהי זהב התנופה וגם באומרו בכל מלאכת הקדש וגם כמ"ש אח"כ מלאכת הקדש למה הל"ל לכל מלאכת הקודש בתחלה ולא אמר כל הזהב העשוי למלאכת הקודש. (ז) באו' ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני כו' למה הודיענו ענין היציקה והיה ראוי יאמר ויהי מאת ככר הכסף למאת אדני הקדש. (ח) אומר מאת אדנים למאת הככר כי נהפוך הוא וראוי יאמר מאת הככר למאת אדנים. (ט) או' ככר לאדן הוא מיותר. (י) מה הועיל החשבון הזה נגד ליצני הדור והלא גם עתה יאמרו מי יגיד למו שלא היתה נדבה יתירה על החשבון הזה וגם למה לא פקד אך את הזהב ואת הכסף ואת הנחשת וכל שאר דברים לא עשה רק הזכיר מציאותן לבד והנה ארז"ל (ש"ר פ' נ"א) שראה משה ליצני דור מרננים ששלח יד בנדבת המשכן ע"כ נתן חשבון והנה עדיין קשה למה קבלו החשבון ממנו לז"א אשר פקד ע"פ משה ללמדנו כי גם שצבור לא ירצו לקבל החשבון מראשים שבהם הוא מעצמו יבקש ליתן חשבון להיות נקי מה' ומישראל וזהו אשר פקד ע"פ משה כלומר שלא היה ע"פ ישראל שבקשו ממנו כ"א על פיו שהוא בפיו צוה להם יקבלו חשבון כי אשר פקד היה ע"פ משה ולא על פיהם ועדיין היה מקום לומר שהיה להם לעכב ולומר שלא יחיש לליצני הדור שהמה כלם יודעים כי נאמן הוא לז"א עבודת הלוים כי היה פ"פ לומר שהחשבון היה ראוי להם שהיו הדברים ההם כלם עבודת הלוים ושלא יחשבו את הלוים ישלחו יד בעבודתם לחסר שמץ דבר מזהב וכסף אשר ישאו עליהם ע"כ טוב לדעת מעתה מספר ומשקל הכל והיה מינויים על יד איש א' הוא איתמר כי אם היה ע"פ שנים לא היה חשד כנודע מרז"ל (ב"ב דף ט) על פסוק ולא יחשבו את האנשים עושי המלאכה כי באמונה הם עושים כי בהיות שנים אין לחשדם כ"א בהיות ביד א' בלבד וזהו ביד איתמר כו' וש"ת מה יועיל כל החשבון שיתן משה אחר שיצא הכל מתחת ידו ונכנס ביד עושי המלאכה ואולי אם יחסר היה מתחת ידם לז"א ובצלאל כו' והוא משז"ל (שם) על פסוק ולא יחשבו את עושי המלאכה כי באמונה הם עושים שאין לחשוד את עושי מלאכת שמים ליטול מהם חשבון אך זה הוא כ הם שנים וע"כ צוו חכמים שהקופה נגבית בשנים להסיר החשד ובזה נבא אל הענין שאמר כי בעושי המלאכה לא היה מקום חשד כי בצלאל עשה ואתו אהליאב כו' הרי כאן שנים ועל פיהם היתה כל המלאכה וא"כ אין שם חשד אך משה גם כי לא קם כמוהו אחד היה וילמדנו דעת נעשה כמעשיו לתת חשבון ולחוש אף לבל ידברו ליצני הדור עוד יתכן דרך אחרת לבא אל תירוץ שאר ההערות באשר נשים לב (א) אל אומרו משכן ב' פעמים ואל או' העדות כי אין זה צודק רק בארון ולא במשכן וידוע מה שארז"ל (ש"ר פ' נא) שהוא עדות לישראל שויתר להם על עון העגל וע"ד הפשט יאמר כי הנה היה מקום לומר כי הלא אם היה חלילה חפץ לשלוח יד היה יכול כי היה מקום לתלות החסרון והוא כי דרך הזהב והכסף אשר יעשה מהם כלים לחסור ממשקלם בהתכה ובשיפה וכיוצא וכן בתכלת ובארגמן בשיורי פתילים וכיוצא ויכולים האומנים לשלוח יד הרבה ויתלו בחסרון הנהוג וא"כ במה יודע איפה כי האמת אתו לז"א אלה פקודי המשכן באמת ומי מעיד שכן הוא שהאמת אתו כחשבונו לז"א משכן העדות כי המשכן עצמו נותן עדות בדבר במה שאצ"ל שלא היה חסר כ"א מעט מנהוג לחסר גם לא חסר אפי' כמלא נימא כי הנה כל אשר אמר שהיה סך הזהב והכסף ושאר דברים הניתנים לעשות מלאכה הסך והמשקל ההוא היה המשקל והשיעור הנמצא אח"כ שלא חסר כלום וזהו אשר פוקד ע"פ משה עבודת הלוים כי השיעור אשר פקד שקבל היה הנמצא אחרי שהיה עבודת משא הלוים לא פחות ולא יותר ואין ספק כי אלקים עשה זה למען יכירו וידעו כי האמת אתו משא"כ אם היה משקל הכלים חסר כמנהג כי ימצאו פתחון פה לומר לא החסיר כל כך והוא שלח יד נמצא בזה כי המשכן עצמו הוי כאלו מעיד שחשבונו אמת באשר לא חסרו משכן וכליו מאשר אמר וש"ת איך יתכן שלא יחסר דבר והוא פלאי לזה אמר ובצלאל וכו' עשה כי הוא אשר מלא אותו הוא ית' רוח אלהים בחכמה וכו' הם השלשה דברים שבהם נברא העולם וגם הוא האיש אשר עשה את כל אשר צוה ה' כמשז"ל (שם פ' מח) אשר צוה משה לא נאמר אלא אשר צוה ה' אפי' דברים שלא אמר לו רבו וא"כ כדאי הוא ליעשות נס זה על ידו וגם אתו אהליאב שגם הוא כיוצא בו כמעט:

או יאמר על דרך זה בל יאמר איש אולי ידע משה משקל הכלים ועל פיהם נתן חשבון לכך צדקו יחדו חשבונו ומשקלם לז"א ובצלאל וכו' עשה ואשר היה אתו אהליאב וכו' כלו' כי משה לא היה אתו לדעת הוא משקל הכלים אך אין זה כ"א שמה' יצא הדבר לשידעו ישראל כי נאמן הוא משה אפי' אשר לא טוב דברו כי לא דבר רק היא יהיה חשבונו צודק בעצם עם מה שאחר העשיה בלי פחת וייתור אך הורה הוא ית' כי כל דבריו האמת וצדק וזה ענין הפסוקים הבאים כל הזהב העשוי וכו' כלו' שהזהב העשוי ומזומן למלאכה שהיא לעשות המלאכה אותו השיעור בעצמו היה הנמצא אחרי כן בכל מלאכת הקדש והי' זה במה שהיה קודש מה שלא יקרה כן במלאכת הדיוט וז"א הקדש ובכן לדעת השיעור אין צורך כ"א ידיעת אשר הונף ואשר הורם מתחלה וזהו ויהי זהב התנופה וכו' כי הוא השיעור שאחרי כן ועדיין גם שהתורה תעיד כך אין ראיה מוחשת לעיני הכל לזה אמר וכסף פקודי העדה וכו' כי בזאת יבחן בעצם והוא כי לששים רבוא ושלשת אלפים ות"ק וחמשים עולה ק' ככר ואלף ותשעה שקל ומהמאה ככר נעשו מאה אדנים והנה ידוע כי דרך הזהב וכסף הנתנים לחסר משיעורם בהתכ' ואלה הותכו ולא חסרו כלום וזהו אומרו ויהי מאת ככר הכסף לצקת שהיה שיעור זה כדי לצקת ולהתוך ואע"פ כן מאת אדנים למאת הככר כי האדנים אחר העשותם היו שוים למאת הככר אשר היו מתחלה ולא על פי השערה בניכוי הראוי לחסר לכל א' כ"א ככר לאדן שוה בלי פחת כלל. או שיעור הכתוב שלא היה משקל המאה אדנים יחד ככרים מאה אך לא שהיה כל אחד ככר בשוה כ"א זה פחות וזה יותר כ"א ככר א' היה לכל אדן אחד העשותם כאשר בתחלה או בדרך אחרת כי לא הותכו יחד והיו יוצקים בדפוס זה אחר זה ושעל כן היה משקל כל אחד שוה כ"א שמתחלה היה ככר לאדן שהיה כל ככר בפ"ע לכל אדון יהיו יוצקים אותו לבדו וע"כ היה אפשר שמא' יחסיר וא' לא יחסיר כי לא כל משקלי הנדבה היה כסף טהור בשיעור א' ועם כל זה היו מאת אדנים שוים למאת הככר כי לא חסר משום אחד כלל הדברים שהוכרה ההשגחה ואמונת מרע"ה לעיני הכל גם העידה התורה כי את האלף ושבע המאו' עשה ווים שלא נאמר שאותו השיעור חברו במאה ככרים לבא ככר לאדון ומזה נקח ראיה לכל שאר הדברים אשר לא היו עניינם ניצק בכור וע"כ לא מנה שיעור כל שאר ענייני המשכן במספר במשקל כי מאלה יקח ראיה אל כל השאר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.