משך חכמה/שמות/לט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

משך חכמה שמות לט

א

ומן התכלת וכו' עשו בגדי שרד וכו' כאשר צוה ד' את משה בכל מלאכת המשכן לא נזכר בפרטיות כאשר צוה ד' את משה, רק בהבגדים נזכר כאשר צוה ד' את משה. יתכן משום דהבגדים היו של כלאים שש וצמר וזה אינו מותר רק ע"פ צוי ד' את משה, שנביא אחר אינו יכול לעקור את דבר ד' שלא ללבוש כלאים. או יתכן משום דאמרו בפרק הקומץ רבה דלא יעשה אדם תבנית מנורה תבנית היכל מלא תעשון אתי כו' אבל בגדי כהונה אין בהן לאו בעשייתן להדיוט כיוצא בו ויכול לעשותן הרבה, ולכן המשכן ושולחן ומנורה סתמא לשמן קיימי ולכך אינו צריך לומר שהוא עושה לשמה, אבל הנך לאו סתמא לשמן קיימי ובפרט לפי מש"כ תוספות ריש זבחים דאף בגט אשה שזינתה לאו להתגרש בגט זה קיימא, א"כ הכא לאו להשתמש בבגדים אלו קאי. לכן צריך שיחשוב לשמן, וכמו דבעי באזכרות קידוש. הרבה הארכתי בזה במק"א. ולכן כתוב בכל בגד כאשר צוה ד' את משה בפרט שעשה לשם צוי ד' את משה ודו"ק.

ז

אבני זכרון לבני ישראל, שיזכרו בני ישראל ששמותם חקוקים באפד לפני ד' ויתבישו לעשות עבירה, וכמו שאמרו גבי יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפד כו' סוטה ל"ו והיה לבבם דבוק לד' שיזכרו מעלתם שהם נושאים את הכבוד.

כה

ויעשו פעמוני זהב טהור. הנה בצוי בפ' תצוה לא נזכר טהור. ונראה אף במקום שנאמר זהב סתם היו רשאים לעשות זהב טהור רק כאן אתי לדרשא דפעמונים העשוים לתכשיט בגדים טהורים רק כשהן משמיעים קול, היינו זוג עם ענבל דהוא משמיע קול דכלי מתכות טמא וכמו דמפרש בפרק במה אשה (שבת דף נ"ח ע"ב) ומפיק לה מקרא כל דבר אשר יבוא באש כו' לכן מספר שעשו פעמונים וענבלים כדאמר בזבחים פ"ח, לכן אמר שעשו פעמוני זהב טהור דמכלל דמקבלי טומאה וכמו דדריש מנחות דף כ"ט יעו"ש היטב, ובצוי כתיב ונשמע קולו וע"כ דיעשו זוג וענבל ודו"ק, דמשום זה בצוי לא כתב טהור.

כו

פעמון ורימון כו' לשרת כו' וכן בתצוה והי' על אהרן לשרת ונשמע קולו כו' אין הפירוש שישרת בהם אהרן בקדש רק פירושו כמו ומן בגדי השרד כו' עשו לשרת בקדש שפרש"י שהם משרתים ומכסים הקדש בעת המסעות כן הפירוש כאן שהפעמון ורמון ישרת לאהרן בבואו אל הקדש כמו שפירשו בתוס' ישנים בשם ר"ח יומא דף נ"ב חביבים כו' לשליח שזה כמו שליח שמבשר שבא אהרן יעו"ש והנה הם משרתים לאהרן כמו שליח ופשוט.

לג

הנה בויקהל כתיב בריחו וקרי בריחיו, היינו להורות על בריח התיכון שבו כתוב עשייה בפני עצמו, ובפקודי גבי הבאה כתיב בריחו וקרי בריחיו ג"כ כנ"ל, ובהקמת המשכן כתיב בריחיו, היינו משום שהבריח התיכון לא הועיל נתינות משה רק בנס היה עומד כדאיתא בשבת פרק הזורק יעו"ש. וזה רמז נכון.

לח

ויביאו כו' ואת קטרת הסמים ולעיל בויקהל ויעשו כו' את קטורת הסמים טהור. צריך ביאור הא קי"ל דכל מעשי הקטרת צריך להיות בקדש ואם פטמה בחוץ או בכלי חול פסולה יעוי' ר"מ הל' כלי המקדש פרק ב' הל' ז' ואיך עשה בצלאל טרם שהוקם המשכן בחול את הקטרת וצריך לאמר כהרמב"ן שהך ויקטר עליו קטרת סמים קאי על שבעה ימי המלואים שהקטיר משה שהי' זר ולכן נתפטמה שלא במשכן ואז הי' דינו כבמה יעוי' תוס' עו"ג ל"ג ד"ה בחלוק שאין בו כו' אולם לפירוש רש"י לקמן שחרית וערבית כמוש"נ בבקר כו' בהטיבו כו' יקטירנה, דעל אהרן קאי צריך לאמר איך פטמה בצלאל בלא משכן על כרחין כריב"ל בירושלמי שקלים פ"ד הל' ג' דסבר פטמה בחולין כשירה יעו"ש ודו"ק. ובמנחות דף ט' למד על יציקה ובלילה שכשירה בזר ומדכהונה לא בעיא פנים נמי לא בעיא כו' ולפ"ז הא איכא פטום הקטרת דבעיא פנים ולא בעיא כהונה וע"כ דסבר ר"ל כריב"ל בירושלמי דפטמה בחול כשירה ודו"ק.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.