בכור שור/בראשית/ל

בכור שור בראשית ל

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

התחת אלקים אני. מיהר יעקב להשיב אל רחל ולא הניחה לגמור דבריה סבור שיתן לה בבטנה ולכך חרה לו:

ג

ותאמר הנה אמתי בלהה. כלו' לא זאת אני שואלת אלא שתבא אל אמתי אולי אבנה כי אגדל את בניה ויקראו על שמי:

ו

דנני אלקים. שפטני אלקים על עוונותי יושטיש"א מי"י (justissa moi, er richtet mich) שלא נתן לי פרי בטן וגם שמע בקול תפלתי לתת מקצת שאילתי:

ח

נפתולי אלקים נפתלתי. י"מ לשון נפתל ועקש כלו' יכולני להתעקש נגדה אם תתגאה בבניה כי גם לי יש בנים וי"ל לשון חבור כמו צמיד ופתיל והנון לשון נפעל:

{ט{

ותתן אותה ליעקב אישה לו לאשה. וברחל כת' ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה וכתיב והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו מלמד שנשאן בכתובה וקידושין ולא היו השבטים פלגש ולא מצינו בהן לשון פלגש רק בבלהה כששכב עמה ראובן שנתחללה ונעשית פלגש וגד ואשר כבר נולדו ותדע דגבורות היו ומשעה שנשאם לא נשתעבדו שהרי היו להם אוהלים כדכתיב ובאהל שתי האמהות ועל תחילתם שהיו אמהות קורא להם אמהות ונר' דרחל ולאה היו משתי נשים וגוי אין בניו מיחסין אחריו אלא אחר האם כדנפקא לן בקידושין וביבמות מכי יסיר את בנך דאמר בן בתך הבא מן הגוי קרוי בנך ואין בן בנך הבא מן הגויה קרוי בנך אלא בנה ולכך נשאם יעקב כי מקיימי תורה יהו אבותיו. הג"ה:

יא

בא גד. כלו' המזל שהיה לי להוליד בנים והלך ממני שעמדתי מלדת עתה בא לי וחזר. גד לשון מזל כמו (ישעיה ס"ה) העורכים לגד שלחן ובתלמוד גד גדי וסינוק לא:

כ

זבדני. לא ידעתי לה דמיון אך פתרונו לפי עניינו כמו בנה בניתי בית זבול לך ובתלמוד מקום שמזבלין שם זיבול:

כא

ואחר ילדה בת. יש לפרש כי תאומה היתה עם זבולון לפיכך לא כתב לה הריון:

דינה. כלו' ללדת בת אחת בין ששה בנים:

כג

אסף אלקים את חרפתי. לגמרי שלא אהיה פחותה מן אמהות:

כה

כאשר ילדה רחל את יוסף. אז שלמו י"ד שנים של עבודת נשיו:

כו

כי אתה ידעת. כלו' דין הוא שתעשה לי רצוני ולא תעכב אותי כי אתה ידעת כי בנאמנות עבדתיך:

כז

נחשתי. נסיתי והבנתי כי בשבילך ברכני ה':

כח

ויאמר נקבה. וגו' וזה עונה אאם נא מצאתי חן בעיניך בשביל שידעתי שנתברכתי בשבילך נקבה שכרך עילי ואתנה והאי דקאמר ויאמר בנתיים מפני שהאריך בדברים חזר לומר ויאמר כי כן דרך הפסוקים לחזור על הדברים כשהוא מאריך ופעמים שהוא אומר ויאמ ויאמר ב' פעמים כמו ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה:

כט

ואת אשר היה מקנך אתי. כלו' מפני ב' דברים אין תימה אם אשאלך שכר גדל אחת שאתה מתברך בשבילי ועוד שאני צריך להרויח מחייתי יש לי י"א ילדים ועדיין אין לי כלום אם לא עכשיו מתי אעשה לביתי:

לא

לא תתן לי מאומה. מכל אשר יש לך היום ולא אחסירך כלום ולא תקנה לי אלא דבר שלא בא לעולם:

לב

כל שה נקוד וטלוא. בתחלה סתם דבריו הפסוק כי שה משמע בין מן הכבשים בין מן העזים כדכתיב שה כבשים ושה עזים ואח"כ פי' טלוא ונקוד בעזים כלו' שה נקוד וטלוא שאמרתי למעלה בעזים אבל בכבשים חום וכן מפרש למטה ויסר ביום ההוא את התישים העקודים והטלואים וגו' וכל חום בכשבים כי אין דרך להיות כשב נקוד וטלוא אלא עז וכשב ראוי להיות פעמים חום רוש"א (rosso, roux roth) בלע"ז, שמעתי שבלשון ישמעאל חום שחור:

נקוד. שהוא כולו שחור ויש בו נקודות לבנות או כולו לבן ויש בו נקודות שחורות:

טלוא. כמו טלאי על גבהי טלאי בהרות רחבות של שחור או של לבן פלשט"ר (plaster, Pflaster, Flecken) בלע"ז:

והיה שכרי. אותן שיולדו מכאן ולהבא:

לג

וענתה בי צדקתי ביום מחר. לאחר זמן:

לפניך. כשתבא על שכרי לראות מה לקחתי בשכרי:

כל אשר תמצא שאינו נקוד וטלוא וגו' גנוב הוא אתי. אני גנבתי אותו ולפי שאתה קפדן אני רוצה שתסיר שלא תתקוטט עלי לשנה הבאה כשיגדלו הוולדות שתאמר אילו מאותן של אשתקד וגנבת אותן ממני ולא נולדו ברשותך ונמצא שהיה יעקב מפסיד בקפדנתו של לבן שאם לא היה קפדן היו בעדר הנקודות והטלואות ויחמו הצאן גם להם ועכשיו הוסרו ולא נותרו רק לבנות או כולן מגוון אחד ולפי שלא יפסד בקפדנותו של לבן עשה לו מקלות כי לא ברמייה עשה אך בדין כי כן דרך נשים ודרך בהמות לילד בגוון שהן רואות בשעת חימום וכן אנו אומרים שהיו הכשדים מביאין בחורי ישראל שיראו אותן נשותיהן וילדו כמותן וכן במה שהם זוכרות כדאשכח בר' יוחנן דיתיב ואזיל אשרי טבילה כדי שיוולדו שפירי כוותיה, ומאחר שהסיר העקודות היה נפסד שלא יראום ולא יתחממו להם ועשה מקלות בדין, וגם נראה לפי העניין שברשות לבן עשה וכן היה תנאי מתחלה שאמר לבן זהו שיסיר העקודות וישים המקלות כי יתחממו אל התיישים וילדו כמותן מן המקלות ותדע שתנאי היה שהרי יעקב לא עשה בסתר כי אם בשקתות המים מקום שהרועים באים לשקות ואי אפשר שלא יודע ללבן בו' שנים שעשה כן אם היה עושה בגניבה אלא ודאי תנאי היה:

לד

ויאמר לבן הן. אני אתן לך מה שאמרת ולוואי שתעמוד בדבר זה:

לה

וכל אשר לבן בו. לפי שרובן שחורות וטלאי הנקודות לבנות וזה וכל אשר לבן בו:

ויתן ביד בניו. של לבן. נר' לפי העניין שלכוונתו של לבן לא שכר את יעקב אלא בשביל שהיה מתברך בעודו אצלו דכשם שבני לבן היו רועים את נקודות כך היו יכולין לרעות את האחרות אלא שהברכה מצויה בשביל יעקב:

לז

מקל לבנה לח וגו'. אילו עצים קליפתן שחורה ותוכן לבנה וכשהיה מקלף היה הלבן אצל השחור ויראה מנומר ויולדות מנומר אבל הלבנה אינו לבן אלא כשהוא לח אבל הלוז והערמון בין לחין בין יבשין ולכך אמר מקל לבנה לח:

ויפצל בהן. אין לו דמיון:

מחשוף. לשון גילוי כמו (מ"א כ') כשני חשיפי עזים ולפי שהעזים להם זנב כ"כ ומגולות וכן (ישעיה כ') וחשופי שת ערות מצרים:

לח

ויצג את המקלות. העמיד המקלות ברהטים מקום שהמים רצים ונוזלים כמו וירץ מתרגמ' ורהט. ויצג לשון עמידה כמו אציגה נא עמך:

ויחמנה בבואן לשתות. כי אז מתעסקות ברביעה כי שם נחות אבל כשהן רועות אינן מתייחמות כדאי' גבי דבורים במה מסרסן בחרדל שמאכילם חרדל ומתוך שפיהם חד טרודות לאכול הדבש למתק בפיהם ואינם יולדות בבא בתרא (דף פ') מפ' בהמוכר את הספינה, ולכך העמיד בשקתות המים:

מ

והכשבים הפריד יעקב. הכשבים שנולדו לו עקודים נקודים וחום הפריד מצאן לבן ועשה מהן עדר בפני עצמו והוליכם לפני צאן לבן שיהא פני צאן לבן אל עקוד ואל חום:

ולא שתם על צאן לבן. אלא היו הולכים לפניהם ורואות אותם תדיר ומתיחמות להן ויולדות כמותן:

צאן לבן. צאן של לבן ואינו יכול לומר צאן שהוא לבן דצאן הוא לשון נקיבה:

ויחמנה. חציו לשון זכר וחציו לשון נקבה והיא תיבת אנדרוגינוס כמו וישרנה, כי ותחמנה היה לו לומר כמו ותלדנה:

מא

הצאן המקושרות. לשון חוזק ודבר המקושר וחזק כמו שנתקשרו איבריו בגידים שכבר נתקשר ונתחזק וגם יולדות כאחת בקשר אחד בעת וזמן הלידה שמתוך שהן חזקות ובריאות ממהרות להתחמם ולילד ורובן יולדות בפרק אחד, והעטופות הם חלשות כמו (איכה א') בהתעטף נפשם ומתוך חולה מאחרות להתחמם ולילד וקורין הולדות טלאים קוקואיי"ש והם גרועים:

מב

בהעטיף הצאן. לא ישים לפי שלא חשש באותן גרועין וגם לא היה רוצה ליקח הכל שלא יקשה בעיני לבן יותר מדאי:

מג

ויהי לי. שור וחמור מן הצאן, מן החלב ומן הצמר ומן הגבינה היה מוכר ולוקח כל זה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.