מראי מקומות על המשנה/אבות/א

מראי מקומות על המשנה אבות א

משנה א

משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה הם אמרו שלשה דברים הוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה

כבר עמדו ע"ז למה פתח כאן בזה המסכתא שלשלת קבלת התורה עי' בברטנורה. גם יש לעמוד למה אמרו הם האנשי כנה"ג דברים האלו. וגם מה חיבור לג' דברים האלו. ובארתי עפ"י משל למלך גדול שהי' לו כלי זכוכית יקר מאד לא יערכנה ולא ישוה לו פז ופנינים וידוע דכלי זכוכית לרוב יקרותה היא דק מאד וזכה מאד וקלה מאד להשבר והאיש המוני לא ידע ערכה ולא יבין טובה ויחשוב שהוא כלי פשוט. וע"כ המלך שידע טובה וערכה מסרה לבנו יחידו יורש עצר לשמרה לרוב חביבתה למלך. וכאשר הוצרך הבן היורש עצר לנסוע מביתו מסרה המלך להמשנה למלך לשמרה ובאשר גם המשנה למלך נסע למלחמה מסרה לשר צבאו הגדול וכאשר גם שר צבאו הלך למלחמה מסרה לשר הקטן ממנו וכאשר כל השרים כולם הלכו למלחמה הוכרח למסור הכלי יקר ההוא לאיש המוני. ויהי כראות חבירו כי המלך מסר לו הכלי הזה ונתיירא שהאיש המוני הזה שלא ידע ערכה ואולי ישבור בגסות ידיו כשילקחנה וע"כ אמר לו דע ריעי כי הכלי ההוא הוא יקרה מאד והראי' לזה כי המלך מסרה תחלה לבנו יורש עצר ואח"כ מסרה לשרים גדולים מוכח מזה שהוא דבר יקר מאד וחוששני עליך שלא תשבור אותה בגסות ידיך. ע"כ איעצך שלא תקחנה פתאום שלא תשבור הכלי רק במתינות גדול אל תסמוך על עצמך רק קח לך משרתים שישמרו הכלי עמך גם תעשה נרתיק להכלי שלא תחזיק בגוף הכלי רק על ידי הנרתיק ובזה תהי' בטוח כי לא תשבר הכלי. הנמשל הוא כי התורה יחשוב איש המוני שהוא כשאר דתי האומות ע"כ הודיעו האנשי כנה"ג דעו יקרת התורה כי הלא מתחלה מסרה הקב"ה למשה נאמן ביתו ואח"כ ליהושיע שהוא גדול הדור ואח"כ לזקינים ונביאים שהמה שרי צבאות ישראל ואח"כ לאנשי כנה"ג שהמה גדולי ישראל ומזה תוכיח יקרת התורה ולכן זאת תעשו הוי מתונים בדין כדי שלא תתקלקלו וגם לא תסמכו על עצמיכם רק העמידו תלמידים הרבה וגם עשו סייג לתורה היינו כמו נרתיק להכלי (יד מאיר, בהקדמה).

משנה ג

אנטיגנוס איש סוכו וכו' הוא היה אומר אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם

מאחר שאמר לנו שנהיה כעבדים המשמשין שלא על מנת לקבל פרס, אם כן מי שעובד בחינם הרי הוא בבחירתו, אם רוצה לעבוד עובד ואם אינו רוצה לעבוד אינו עובד. לזה אמר ויהי מורא שמים עליכם, שבעל כרחכם צריכים אתם לעבוד (דרשות מהריק"א).

ומ"ש ויהי מורא שמים עליכם, ולא אמר ויהי מורא ה' עליכם, היינו שבזה שתעבדו את ה' באהבה ולא בשביל שום שכר, תשיגו שיהא מורא שמים עליכם, רצ"ל שהשמים יהיו יראים מכם (דרשות מהריק"א, ועיי"ש עוד).

משנה ד

יוסי בן יועזר אומר יהי ביתך בית ועד לחכמים והוי מתאבק בעפר רגליהם והוי שותה בצמא את דבריהם

לפי ששמעון הצדיק אמר (משנה ב) על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים, ובא אנטיגנוס (משנה ג) ופירש עבודה, בא עתה יוסי בן יועזר ופי' תורה. ואע"פ ששמעון הצדיק התחיל בתורה, מ"מ פירש תחילה עבודה ללמדנו כי ראשית חכמה יראת ה' ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה (דרשות מהריק"א, ועיי"ש עוד).

משנה י

אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות

פעם אמר הרב מטשעבין: שני צדדים לה לרבנות, מלאכה - השגחה על שחיטה, כשרות, מקואות, עירובין וכדומה, ורבנות - לשבת בראש ולקבל כיבודים. כך יש לפרש את דברי התנא, אהוב את המלאכה היינו את חלק המלאכה שברבנות, ושנא את הרבנות היינו את חלק הכבוד שבה (על צדיקים ועל חסידים ח"ב עמ' 81).

משנה יח

שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם

צ"ב מהיכן למד רשב"ג מפסוק זה שעל דברים אליו העולם עומד. אכן חשבון הפסוק 'אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם' (2289) עולה למנין התיבות 'על שלשה דברים העולם קיים, על אמת דין ושלום' (2289). (וילקט יוסף מחברת ו' סוס"י קצד).

· הבא >

מעבר לתחילת הדף