מראי מקומות/שמות/לט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
בכור שור
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מראי מקומות TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png לט

פסוק ג[עריכה]

הטעם שמזכירה התורה כאן כיצד טוו את חוטי הזהב, יעויין ברמב"ן ובספורנו.

פסוק יג[עריכה]

והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה[עריכה]

לעיל בפרשת ציווי מלאכת המשכן נאמר 'וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה' (לעיל כח כ), בתוספת ו' החיבור בין 'תרשיש' לבין 'שוהם', ולכאורה כפי המובא כאן הוא הנכון, כמו נופך ספיר ויהלום. שרק לפני האחרון מוסיפים ו' החיבור.

מבאר ה'משך חכמה' (שם), שבפרשת הציווי נוספה האות ו', לפי שכאשר דיבר ה' למשה, אמר לו הדברים באופן שיהיה ברור, שלא תיבלע האות ש' של סיום 'תרשיש' באות ש' הפותחת את 'שוהם'. אמנם כאן שאינו אלא תיאור של מעשה החושן, שפיר יש לכתוב כדבעי, כאשר ו' החיבור מופיעה רק במילה האחרונה. שכן בקריאת התיבות בספר התורה אין לחשוש לעירוב בין המילים שעומדות נבדלות וברורות זו מזו.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף