מראי מקומות/שמות/לט

מראי מקומות שמות לט

פסוק ג

הטעם שמזכירה התורה כאן כיצד טוו את חוטי הזהב, יעויין ברמב"ן ובספורנו.

פסוק יג

והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה

לעיל בפרשת ציווי מלאכת המשכן נאמר 'וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה' (לעיל כח כ), בתוספת ו' החיבור בין 'תרשיש' לבין 'שוהם', ולכאורה כפי המובא כאן הוא הנכון, כמו נופך ספיר ויהלום. שרק לפני האחרון מוסיפים ו' החיבור.

מבאר ה'משך חכמה' (שם), שבפרשת הציווי נוספה האות ו', לפי שכאשר דיבר ה' למשה, אמר לו הדברים באופן שיהיה ברור, שלא תיבלע האות ש' של סיום 'תרשיש' באות ש' הפותחת את 'שוהם'. אמנם כאן שאינו אלא תיאור של מעשה החושן, שפיר יש לכתוב כדבעי, כאשר ו' החיבור מופיעה רק במילה האחרונה. שכן בקריאת התיבות בספר התורה אין לחשוש לעירוב בין המילים שעומדות נבדלות וברורות זו מזו.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף