מראי מקומות/שבת/ג/א

מראי מקומות שבת ג א

בבא דרישא פטור ומותר

הקשו הראשונים שלכאורה אף ברישא מדוע לא ייאסר מדין לפני עור, שמכשיל בעל הבית את העני והעני את בעל הבית.

התוספות (ד"ה בבא) יישבו, שאין איסור לפני עור אלא בתרי עברי דנהרא, דהיינו במקום שלא יכול ליטול הדבר בלי סיועו משא"כ הכא אפשר להעמיד באופן שיכל גם ללא סיוע חברו ליטול את החפץ. אלא שהקשו התוס' שאף בכהאי גוונא יש איסור דרבנן שחייב להפרישו מאיסור. ויישבו, שמדובר בנכרי, ואף שמדוקדק מברייתא לקמן (יט.) שאף בנכרי מותר רק להניח אוכל לפניו בחצר אף שאחר כך יצא מן החצר, ומשמע שלתת לו כשעומד בפתח אסור, מכל מקום יש להעמיד משנתינו בנכרי ובחפץ של נכרי שבכהאי גוונא אין איסור כלל.

ובתוספות ישנים יישבו עיקר השאלה, וכן יישבו הרא"ש והר"ן, שמשנתינו איירי לענין איסור שבת שלגבי איסור שבת פטור ומותר, אך באמת אסור מטעם אחר משום לפני עור.

ובתוספות רע"א על המשניות (פ"א משנה א) הוסיף שיש נפקא מינה בין איסור שבת לאיסור לפני עור, אם יחשב על ידי מעשה זה כמומר לחילול שבת וייפסל לכל התורה כולה, וכן יש נפקא מינה לענין שחיטה (ראה שו"ע יו"ד סימן ב ס"ה).

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף