מראי מקומות/ברכות/יב/ב

מראי מקומות ברכות יב ב

וא"ר יוחנן עמי במחיצתי

במלוא הרועים הקשה דילמא מיתה היא ממרקת העוון ולא הבושת. ויישב, שמכך שאמר לו שמואל דבר זה באותה שעה משמע שבשביל אותה שעה שנתבייש נתכפר לו העוון.

ורבנן אמרי מהכא כו' בחיר ה'

במלוא הרועים הקשה דילמא מיתתו היא שכיפרה ולא הבושת, שהרי בשעה שיצתה בת קול זו כבר מת שאול.

ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא

המאיר לעולם (ח"א סימן כה) הביא מה שמקשים בשם בעל המחבר ספר מעשה נסים, בדרך ממה נפשך, שאם ידע ראב"ע מדרשת בן זומא אם כן מדוע לא דרש כן בעצמו והמתין עד שדרשה בן זומא. ואם לא ידע מדרשה זו, מנין לו באמת שמזכירין יציאת מצרים בלילות.

וכתב המאיר לעולם שאין זו קושיא, שהרי יכול להיות שהיתה לו קבלה מרבותיו שמזכירין יציאת מצרים, או שהיתה לו דרשה אחרת על זה ולא הצליח לנצח את חכמים בענין זה עד שדרשה בן זומה. ועיין להלן בהערה מה שיישב עוד על קושיא זו.

ולא זכיתי

פירש הרע"ב: לא נצחתי (וכן פירשו המאירי, וכ"ה התוי"ט מהערוך). והקשה המאיר לעולם (ח"א סימן כה) מהו הנצחון, הלא חכמים חולקים עליו בדרשה זו ודרשו 'כל ימי חייך' להביא לימות המשיח.

וחכמים אומרים כו'

בביאור מחלוקתם כתב המאיר לעולם (ח"א סימן כה), שנחלקו במחלוקת ריב"ל ורבי יוחנן (לעיל ד:) אם צריך לסמוך גאולה לתפילה בערבית או לא, ונחלקו בקרא ובסברא, וסברת רבי יוחנן שגאולה מאורתא הוי, ולריב"ל כיון שעיקר הגאולה לא היתה עד צפרא לכן אין צריך לסמוך גאולה לתפילה. ועפ"ז ביאר מחלוקת ראב"ע וחכמים אם צריך להזכיר יציאת מצרים בלילות, היינו האם גם הגאולה שהיתה בערב חשובה.

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף