מראי מקומות/אורח חיים/רח

מראי מקומות אורח חיים רח

ד

הכוסס את השעורה מה מברך

הב"י בסעיף ד, הביא מחלוקת אם מברך אדמה או שהכל או לא כלום, ויש להעיר דהאשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה גופא (מב:), כתב על כל ה' המינים דהכוסס מברך האדמה, וכ"כ המנהיג בהל' סעודה סי' טז.

האוכל ה' המינים שלימים חיים מה מברך לאחריהם

הטוש"ע והב"י בסעיף ד, הביאו מחלוקת בזה, ויש להעיר דהאשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה גופא (מב:), כתב דמברך נפשות, וכ"כ המנהיג בהל' סעודה סי' טז.

ה' המינים שהם שלימין ובשלם מה מברך לפניהם

הטוש"ע בסעיף ד, כתבו דמברך האדמה, ולא הביאו חולק, ויש להעיר דהמנהיג בהל' סעודה סי' טז, כתב דמברך מזונות.

ה' המינים שלימים שבשלם מה מברך לאחריהם

הטוש"ע והב"י בסעיף ד, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דהמנהיג בהל' סעודה סי' טז, כתב דמברך מעין ג'.

ה

קמח חטים מה ברכתו

הב"י בסעיף ה, הביא מחלוקת אם שהכל או אדמה, ויש להעיר דסמ"ק במצוה קמח אות קלג, כתב דר"ח ובה"ג כתבו שהכל, וכן האשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה קמחא (מא:), כתב דפסקי רבואתא כרב נחמן דמברך שהכל, וכ"כ המנהיג בהל' סעודה סי' טז.

ז

אורז שבשלו או שעשאו פת מה מברכים עליו לפניו

הב"י בסעיף ז, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דהמנהיג בהל' סעודה (השניים) סי' קנד ד"ה הכוסס, כתב שמברכים עליו מזונות, והאשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה גופא (מב.), כתב שהר"י אלברצלוני הביא בזה מחלוקות של הגאונים ובסוף דבריו כתב את דברי הרי"ף שמברך מזונות, ע"כ מהאשכול, ומשמע דס"ל להר"י אלברצלוני דהלכה כהרי"ף.

אורז שבשלו או שעשאו פת אין מברכים לאחריו מעין ג'

כן הביא הב"י בסעיף ז, מהראשונים, ויש להעיר דכ"כ המנהיג בהל' סעודה (השניים) סי' קנד ד"ה ועוד.

אורז המעורב עם דבר אחר והאורז הוא הרוב האם מברכים מזונות או כברכת המין האחר

הב"י בסעיף ז, הביא מהרא"ש דמברכים מזונות, והעיר שלא משמע כן מדברי הרמב"ם, והמשנ"ב בשער הציון אות לד, הביא מכמה ראשונים דסברי דמברך מזונות, ומחמת כן הסכים לדברי האחרונים דסברי הכי ודחה את האחרונים שפקפקו בזה מחמת לשון הרי"ף והרמב"ם, וכתב דאין לנו לעשות מחלוקת בלא ראיה גמורה, ויש להעיר דהמנהיג בהל' סעודה (השניים) סי' קנד ד"ה ואם, כתב דאורז המעורבים בדבש וכיוצא בו בטלים בדבר המעורב בהם ומברכים לפי הדבר המעורב בהם, ע"כ, ומסתמא הדבש אינו הרוב ואפ"ה לא מברכים מזונות, והשתא דחזי' כן בדברי המנהיג כמעט להדיא, אין לנו לדחוק את דברי הרמב"ם, ויש להעמידם על פשוטם שאין לברך מזונות, וצ"ע לדינא.

ח

האוכל דוחן כמות שהוא מברך לפניו האדמה

כ"כ המנהיג בהל' סעודה (השניים) סי' קנד ד"ה הכוסס.

מה מברכים על פת דוחן לפניו

הטור והב"י בסעיף ח, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דהאשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה גופא (מב:), כתב כהרא"ש דמברך מזונות דהוי כאורז, וכ"כ המנהיג בהל' סעודה (השניים) סי' קנד ד"ה הכוסס, ויש להעיר דכשמחשבים את המחלוקת בפת דוחן צריך להוסיף את הראשונים שהביא הב"י בסעיף ז, דס"ל דעל פת אורז מברכים שהכל, דלדעתם כ"ש דעל פת דוחן יברכו שהכל.

חמשת המינים שהם גפן תאנה ורימון וזית ותמר, שהשתנו כגון ע"י בישול

בה"ג בהל' ברכות בעמוד סז, כתב על אהיני שליקי, דהיינו תמרים ששלקם בצורה מסוימת, שמברכים עליהם בתחילה בורא פרי העץ אבל לבסוף אין מברכים עליהם על העץ, ועוד שאם יש תאנים או ענבים ואהיני שליקי, צריך להקדים את הענבים והתאנים כיון שלא השתנה צורתם, ע"כ, ומבואר דס"ל דאם נשתנה אחד מחמשת המינים ע"י בישול, אע"ג דאכתי חשיב פרי העץ לגבי ברכה ראשונה מ"מ אינו חשיב כאחד מחמשת המינים לגבי הקדמת ברכתו ולגבי ברכת על העץ, וכעין סברא זו איתא בה"ג עוד בהל' ברכות בעמוד סט, שכתב דאגוזים ושקדים שבישלם מברך עליהם אדמה ולא עץ, וצ"ע.

הנוסח גבי והעלינו לתוכה וכו'

הטור בסעיף ח, כתב והעלינו לתוכה ושמחינו בה כי וכו', והעירו בהגהות והערות שיש בטור בזה חילופי גירסאות, ויש להעיר דהמנהיג בהל' סעודה סי' טו, גריס והעלינו בתוכה ושמחנו בה ונברכך אלהים חיים כי וכו'.

ט

אם חותמים על המחיה ועל הכלכלה או בלא על הכלכלה

הב"י בסעיף ט בד"ה אמר ליה אביי, הביא בזה מחלוקת, ויש להוסיף דסמ"ק במצוה קמח אות קמד, הביא את נוסח החתימה ולא כתב על הכלכלה, וכן האשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה מתני' (מו.), לא כתב על הכלכלה, והכי נקטינן.

אם אומרים כי אתה ה' טוב ומטיב

הטור והב"י בסעיף ט, הביאו בזה מחלוקת, ויש להוסיף דסמ"ק במצוה קמח אות קמד, הביא את זה בנוסח הברכה, אמנם הביאו בלא שם אלא כתב כי אתה טוב ומטיב, והאשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה מתני' (מו.), גריס כי אל טוב ומטיב אתה, וכן גריס המנהיג בהל' סעודה סי' טו.

הטור הביא שהסוברים שאין לומר כן מפני שזה כנגד ברכה ד' וכיון דקורין אותה מעין ג' א"כ אין בה כנגד ברכה ד', והטור דחה וכתב דקורין אותה על שם הדאורייתא, ע"כ, ויש להעיר דהמנהיג שם כתב שזה שקורין אותה מעין ג', שם זה ניתן לה קודם שתיקנו ברכה רביעית ולאחר מכן לא נשתנה שמה, ע"כ, ויש לסייע דבר זה מתפילת י"ח שכך ניתן לה שמה קודם שנתקנה ברכת המינים ולאחר מכן לא נשתנה שמה.

אם אומרים ועל תנובת השדה, על פירות ויין

הב"י בסעיף ט, הביא בזה מחלוקת, ויש להוסיף דמדברי סמ"ק במצוה קמח אות קמז, מבואר דאין חילוק לגבי זה בין ברכת המחיה ליין ופירות, וכן נראה מהאשכול בהל' ברכת מיני מזונות (מו.).

אם אומרים אחר כי אתה טוב ומטיב, ונודה לך על הארץ וכו'

הטור בסעיף ט, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דהאשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה מתני' (מו.), לא כתב ונודה לך וכו'.

אם אומרים ונאכל מפריה ונשבע מטובה

הטור בסעיף ט, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דהאשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה מתני' (מו.), כתב לומר כן.

יא

אם חותמים על היין על הגפן ועל פרי הגפן או על הארץ ועל פרי הגפן או על הארץ ועל הפירות

הטור והב"י בסעיף יא, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דסמ"ק במצוה קמח אות קמז, כתב על הגפן ועל פרי הגפן, ומאידך האשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה מתני' (מו.), כתב על הארץ ועל פרי הגפן, והמנהיג בהל' שבת סי' נא וסי' נב, כתב דהרי"ף סובר על הארץ ועל פרי הגפן, ור' יצחק מדנפירא (ר"י הזקן בעל התוס') והשאילתות בפרשת יתרו בשאילתא נא השניה, סוברים על הארץ ועל הפירות, ומנהג העולם וכן דעת הר"ר אביגדור בן הר"ר נתן מאביניון על הגפן ועל פרי הגפן, ע"כ מהמנהיג.

יב

באיזה נוסח צריך להזכיר בשבת ויו"ט את המאורע

הטוש"ע בסעיף יב, הביאו דצריך להזכיר את המאורע, ויש להעיר דהרמב"ם בתשובה בפאר הדור סי' קא, נשאל באיזה נוסח יזכיר, ומדבריו מבואר דאין הנוסח מעכב אלא שיזכיר יום המנוח או יו"ט.

אכל מזונות ופירות מז' המינים ושתה יין האם יכלול הכל בברכה אחת

הטוש"ע והב"י בסעיף יב, הביאו מהרבה ראשונים דיכלול ולא הביאו חולק, ויש להעיר דהאשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה ואמרי' (מד:), כתב דלא יכלול דאין חותמין בשתים, וכן המנהיג בהל' סעודה סי' ה ד"ה ואם, הביא להלכה בשם כך מצאתי, דאין כוללם יחד.

יז

אם ברכת המזון פוטרת מעין ג'

הב"י בסעיף יז, הביא מהראשונים שברכת שלש פוטרת רק תמרים ויין, אבל שאר דברים אינה פוטרת, מדחזי' שדברים הבאים בסוף הסעודה צריכים ברכה לאחריהם ואין ברכהמ"ז פוטרתן, ע"כ, ויש להעיר דהר"ן בפסחים ע ד"ה והר"ז הלוי, כתב בשם הגאונים שברכת שלש פוטרת גם דייסא וכל כיוצא בה שמברכים עליו מזונות ומעין ג', ורשב"ם בפסחים קג: ד"ה אסור, כתב גבי יין דברכת המזון פוטרת מעין ג' דעדיפי ג' ברכות שכל אחת לעצמה מברכה אחת מעין ג', וכ"כ המנהיג בהל' סעודה סי' ו, בשם ר"ת, ולכאו' לפי טעם זה תפטור ברכת המזון את ברכת מעין ג' בכל גווני, וכ"כ להדיא המנהיג בהל' סעודה (השניים) סי' קנד ד"ה על, דברכת המזון פוטרת הכל חוץ ממים ומלח, ע"כ, ומה שהביא הב"י שהראשונים הביאו ראיה דאינה פוטרת מהא דדברים הבאים אחר הסעודה צריכים ברכה לאחריהם ואינם נפטרים בברכת המזון, י"ל דשאני התם דהוא מחוייב בברכת המזון מחמת שאכל פת ויש לברכה על מה לחול ועל כן אינה פוטרת את שאר הדברים, אבל כשאינו מחוייב בברכת המזון, היא פוטרת דכיון דאין לברכה על מה לחול היא חלה על שאר הדברים.

ועיין מה שפסק באגרות משה או"ח ח"א סימן עג דלא כהמחבר וציין שבבאר הגולה מפרש גם בדעת רבנו יונה כן.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף