מראי מקומות/אורח חיים/קעח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קעח

דברים הטעונים ברכה לאחריהם במקומן האם יש בהם שינוי מקום[עריכה]

הב"י בסעיף א, הביא דפליגי בהא רב ששת ורב חסדא והביא מחלוקת כמי ההלכה, והשו"ע פסק כרב ששת דצריך לברך, והרמ"א כתב דנוהגים כרב חסדא, ויש להעיר דהאשכול בהל' סעודה ד"ה גרסי' (כד:), כתב בשם רבואתא דהלכה כרב ששת, וכן מבואר מדברי המנהיג בהל' סעודה סי' ה ד"ה ואם, דצריך לברך, והוא איירי בפת מדכתב שצריכים לברך המוציא, וגבי דעת סמ"ק בזה עי' במה שכתבתי בסעיף ה, דאין מדבריו הכרע, ונמצא דנתחזקו דברי השו"ע דהצריך לברך.

כשיש שינוי מקום אם צריך לברך אף למפרע על מה שאכל[עריכה]

הב"י בסעיף א-ב, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דמדברי סמ"ק במצוה קמח אות קכד, מבואר דס"ל דבדליכא מקצת חבירים צריך מדינא לברך למפרע ברכת המזון, ולא רק מחמת עצה טובה שמא יתאחרו מלחזור, דמבואר מדבריו דכשלא בירכו למפרע, ויצאו וחזרו צריכים לברך למפרע, וכן מלשון המנהיג בהל' סעודה סי' ה ד"ה ואם, משמע דצריכים מדינא לברך למפרע.

יצא מחדר לחדר באותו בית האם הוי שינוי מקום[עריכה]

הב"י בסעיף א-ב בד"ה ומ"ש אבל אם שינו, הביא בזה מחלוקת, ונקט הב"י בדעת הרמב"ם דהוי שינוי מקום, והביאור הלכה כתב דהיינו מחמת דהבין הב"י דלדעת הרמב"ם דין שינוי מקום של קידוש וסעודה שוים, והביאור הלכה דייק מדברי הרמב"ם שאינן שוים וכן הביא מהמגיד משנה, ויש להעיר דהרמב"ם בתשובה בפאר הדור סי' קא, נשאל בגדר שינוי מקום לסעודה וכתב דהוא כדין קידוש היום, ע"כ, ויש נוסחאות שכתוב בהם דמשנה מבית לבית דינו כקידוש היום, ע"כ, ולכאו' היה אפשר דהרמב"ם השוה אותם רק לגבי מבית לבית אבל לא לגבי מחדר לחדר, אמנם אי ס"ל דאין הדינים תלויים זה בזה א"כ הו"ל למימר בפשיטות דמבית לבית הוי שינוי ולאיזה צורך תלאם זה בזה, ועל כן נראה דמדתלאו בקידוש היום מבואר דדינים אלו תלויים זה בזה, וכדברי הב"י.

כשהניח זקן או חולה האם מותר לו לצאת לכתחילה[עריכה]

הב"י בסוף סעיף א-ב, הביא מהר"ן ורבינו מנוח דלכתחילה לא יעקור בלא ברכה, והב"י הביא מהכל בו דדוקא למצוה עוברת שרי דבהכי איירי הש"ס בהולך לחתן וכלה, והדרכ"מ ציין שכן משמע מהאבודרהם, והב"י דחה דין זה והוכיח דלכל הפחות שרי אף במצוה שאינה עוברת, והרמ"א כתב דשרי רק במצוה עוברת, והביאור הלכה כתב דמהמאור ותוס' והרא"ש משמע דשרי אף במצוה שאינה עוברת, ויש להעיר דהרמב"ם בתשובה בפאר הדור סי' קא, נשאל אם חתן וכלה שהוזכרו הוא דוקא או שהוא משל על כל מי שיקום ממקומו על מנת לחזור, וכתב הרמב"ם דהוא לאו דוקא אלא משל, ע"כ, ומדלא כתב דהוא דוקא לגבי זה שלכתחילה אין לעקור אלא לכגון זה, משמע דס"ל דשרי לעקור בכל גוונא ואפי' לדבר הרשות, ומ"מ הא מיהת נקטינן דבמצוה שאינה עוברת שרי לעקור, כדמשמע מהראשונים הנ"ל, ודלא כהרמ"א שפסק כהכל בו והאבודרהם דאסור.

עשה צרכיו באמצע סעודה האם מברך המוציא[עריכה]

הב"י בסעיף ד, הביא בזה מחלוקת דלאוהל מועד בשם הר"ם אין מברך ומאידך ליש מהגאונים מברך, וציינו דהכי איתא בתשובת הגאונים, והרמ"א בסעיף ז, כתב דלא הוי הפסק, ומשמע דכוונתו גם לגבי המוציא דלא מברך, ויש להעיר דבה"ג בהל' ברכות עמוד פב, כתב דצריך לברך המוציא, והביא דבריו להלכה האשכול בהל' סעודה ד"ה וכתב (כד:), והכי נקטינן דמברך ודלא כהרמ"א.

אם דברים שמברכים עליהם מעין ג' טעונים ברכה לאחריהם במקומן[עריכה]

הטור והב"י בסעיף ה, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דסמ"ק במצוה קמח אות קכג, סבר דאינם חשובים צריכים ברכה במקומן, וכ"כ המנהיג בהל' סעודה (השניים) סי' קנד ד"ה על.

דעת סמ"ק גבי פלוגתא דרב ששת ורב חסדא גבי דברים הצריכים ברכה במקומן[עריכה]

הב"ח בסעיף ה אות ב, הביא את דברי סמ"ק וביאר דס"ל דהלכה כרב ששת, ע"כ, וכן נראה לכאו' מדברי סמ"ק שהביא הב"ח, אמנם לפני כן כתב סמ"ק דעל דברים הצריכים ברכה במקומן אין צריך לברך במקום שני, ע"כ, וזה אתי כרב חסדא, וצ"ע.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף