ביאור הגר"א/אורח חיים/קעח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קעח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ס"א היה כו'. שם שינוי מקום כו' ל"ש אלא בבית כו' וכרב ששת דר"ח איתותב ואע"ג דשנינהו רנב"י לא סמכינן אשנוייא. רי"ף. ואף שהרא"ש תמה עליו וכ' שאין בגמ' שנוייא מבורר מזה כיון דאשכחן דר"י ס"ל כן ות"ק פליג עליה יחידאה הוא וכ' בכ"מ כיון דר"י וריב"ל פליגי בספ"ז דעירובין ופ"ג דסנהדרין אי בד"א לפרש וקי"ל בכ"מ כריב"ל כמ"ש בתוס' ברפ"ד דמגילה וש"פ אזדא תי' דרנב"י:

או שהיה כו'. בתוספתא והביאו תוס' הפליג כו' וכמו שכתב הר"ן שם דשינוי מקום הוא בין שהלך הוא למקום אחר ולא חזר למקומו בין שהלך וחזר למקומו ממש"ש בני חבורה כו':

לפתח ביתו כו'. ר"ל מפתח ביתו וכ"ה בכ"מ דהוי כמו מבית לבית וכנ"ל ואף שחזר כמו בס"ב:

אבל כו'. כמ"ש בס"ב המשנה וכמ"ש בגמ' שם וכגי' הרי"ף ורא"ש אבל מפנה כו' ועתוס' שם סד"ה אלא ושינוי מקום היינו כו' ובד"ה כשהן בתוספתא דברכות בע"ה כו' הפליג כו' ולרמב"ם הפליג משיצא מפתח ביתו:

אע"פ ששנה כו'. שם אבל מפנה כו' ופ' כר"ש אע"ג דרנב"י תי' מאן תנא כו' תי' אליבא דר"ח דר"ח ס"ל בד"א לחלוק אבל ר"ש ס"ל כריב"ל דבד"א לפרש וכשיטתו בסנהדרין כ"ד ב' וכן קי"ל:

וע"ל כו' אם כו'. ר"ל כמו בקידוש דדין שינוי מקום שוה בשניהם ועיין תוס' שם א' ד"ה אבל ממקום כו' והרא"ש שם ס"ה אבל מפינה כו' והכא גרסינן כו' ודלא כהר"ן:

ב[עריכה]

ס"ב חבירים כו'. כפל כאן משום חדושו דהניחו שם כו' ובס"א השמיענו דמבית לבית הוי שינוי מקום וכן חזרתו לבית כנ"ל:

מקצתן כו'. דמש"ש זקן כו' ל"ד וכמש"ש בברייתא שנייה:

וכן כו'. קמ"ל בזה אף ר"ח מודה דגם בזה מהני מקצת חברים ועמ"ש למטה בהג"ה והמשנה מפנה כו' וכמ"ש ר"ח שם ור"ח ודאי בפירות מיירי כמש"ש ותו יתיב כו':

אבל כו'. ירושל' והביאו תוס' שם ד"ה אלא כו':

וי"ח כו'. ממ"ש שם בחולין ק"ז השמש מברך כו' ולא הצריכו ברכה למפרע וע' ר"ס קע"ט ואם אמר כו' אבל הרי"ף סובר דוקא בהיסח הדעת אבל לא בשינוי מקום ועוד הביאו תוס' ראיה ממ"ש וכשחוזרין טעונין כו' ואם איתא פשיטא אלא דה"ק לכתחילה קודם שיצאו צריכין שמא ישהו כו' וכמ"ש למטה מ"מ לכתחלה כו' ועתוס' שם ד"ה כשהן ובחולין פ"ו ב' ד"ה אסור:

ודוקא כו' או כו'. כר"ח דת"כ. רשב"ם ותוס' ד"ה אלא ורא"ש וש"פ וצ"ל דרי"ף ל"ג להאי ת"כ וכ' ודוקא כו' וכ"ד הרמב"ם וש"ע לעיל שכ' וכן אם היו כו' מ' שהן שוין. וכ"כ סמ"ק דלא כב"י שכ' דבדברים שאינן טעונין ברכה במקומן אין חילוק בין הניחו או לא כיון דדבר שאין לו קבע הוא וליתא דא"כ ל"ל לגמ' לדייק מדקתני עקרו רגליהן מכלל כו':

ולכן כו' דהא כו'. כמ"ש בפ"ח דברכות:

מיהו אם כו'. כמ"ש בתוספתא דפסחים וחולין בד"ה הנ"ל וכמ"ש בתוספתא שהביאו שם הפליג כו' וכשהוא חוזר כו' וכפירושם דא"צ לברך אלא על מה שרוצה כו' וה"ק כשיוצא צריך לברך בהמ"ז ואם לא בירך בהמ"ז כשיוצא מ"מ כשחוזר צריך לברך לכתחלה וכמו שפי' בברייתא דפסחים כנ"ל:

ואין חילוק כו'. כמ"ש בס"א בשם הר"ן וכן לענין טעונין ברכה במקומן שנתחדש בהג"ה וכמ"ש ר"ח שם מבית לבית ובברייתא חברים כו' דפריך חזרו כו':

מ"מ כו'. תוס' שם ושם דז"ש בגמ' כשהן יוצאין טעונין כו':

מיהו כו'. כמש"ש בני חבורה כו' ומ' דוקא בכה"ג וז"ש לעיל מ"מ לכתחילה כו':

כגון כו'. שם בברייתא שנייה:

ג[עריכה]

ס"ג יש מי כו' והוא כו'. הוא שיטת הראב"ד בהשגות על הירושלמי הנ"ל אכל במזרחה כו' כ' והוא שלא היה דעתו מתחלה לכך וכמ"ש בס"א בהג"ה וע"ל כו' והוא כו' וז"ש כאן אבל מגן כו' ואפי' אם כו' וע' תוס' ק' ב' ד"ה ידי קידוש כו' ודעת הרמב"ם וש"ע בס"ב כיון שאינו רואה מקומו ואינו מוקף מחיצות לא מהני דעתו ועב"י ומ"א:

ד[עריכה]

ס"ד אם אכל כו'. כ"כ הר"ש בהגהת סמ"ק וכפי' רשב"ם שם ורש"י בד"ה אבל דברים כו' על קביעות כו' וד"ה לקיבעיה כו' ודלא כמ"ש סמ"ק לקיבעיה כו' שצריך לחזור למקום הראשון והא דרבב"ח בפ"ח דברכות מיירי שלא ה"ל פת שם:

כמו כו'. בספ"ז שם האוכל ומהלך כו' ופי' סמ"ג שיושב במקום האחרון:

ה[עריכה]

ס"ה י"א כו' רשב"ם שם ד"ה אבל וכגי' בת"כ דר"ח לשתות יין כו':

וי"א כו'. תוס' שם ד"ה אלא כו' ע"ש וראייתם אין עליה תשובה וכן עיקר וכ"כ הרי"ף ורא"ש:

וי"א כו'. מדסתמו בגמ' ולא פרשו ש"מ שסמכו על מתני' דברכות ולא הוזכר שם אלא פת והוא ס' ראשונה בתוס' אלא פת כו' ונזהר תוס' מקושיא דא"כ מאי דברים וכ' וכל מיני פת אבל עיקר כמ"ש אח"כ דאכתי לא הל"ל דברים דהכל בכלל פתהוא:

ו[עריכה]

ס"ו מי שנזכר כו'. עתוס' שם ק"ב א' ד"ה ועקרו כו' ובחולין פ"ז א' ד"ה משתא כו' וערא"ש בע"פ ספ"ד ועמש"ל סי' תע"ד:

ז[עריכה]

ס"ז אדם כו'. דלא כהראב"ד שפי' מ"ש בתענית י"ב א' א"ד א"ר ל"ש כו' אף באמצע סעודה דטעון ברכה למפרע ולכתחילה ובפסחים ק"כ ב' א"ל אביי מינם כו' דהוי הפסק סעודה וליתא דשם לאחר אכילה קא' ולקולא והא דפסחים שם כפי' רשב"ם במצת אפיקומן משום ב' מקומות ע"ש ול"ד למ"ד בתוספתא דברכות הנ"ל בע"ה כו' הפליג. כו' דשם איכא היסח הדעת אבל שינת עראי ליכא היסח הדעת ותדע דאמרינן בפ"ב דסוכה דישן שינת עראי בתפילין ואע"ג דאסור להסיח דעתו מהם וכ"ג תר"י והרא"ש בפ"ג דברכות:

וכן כו'. אה"מ. וכמ"ש בתוספתא הנ"ל דוקא בהיסח הדעת:

דברי רשות. ר"ל כמ"ש בסי' תע"ד דאחר שהתחיל הדבר לא הוי הפסק אלא דבר הקבוע חובה ואף תפלה בס"ו ואין שהות כו' אע"פ שחובה אינו קבוע לה ועמש"ש:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.