לבושי שרד/אורח חיים/קעח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבושי שרד ‏ אורח חיים קעח

ש"ע רס"א היה אוכל. שני הסעיפים הם לשון הרמב"ם וקשה דכל ס"א הוא מיותר דנכלל במ"ש בס"ב דלבית אחר צריכים ברכה ומפינה לפינה א"צ ברכה. וי"ל דמס"ב לא מוכח אלא כשהן יוצאים טעונים ברכה למפרע כו' אבל היכא דיצאו בלא ברכה ואח"כ חזרו לא משתמע מיניה אם צריך לברך למפרע מש"ה כ' ס"א. אע"פ שכ' זה הוצרך לכתוב ס"ב להשמיענו דין הניחו מקצתן דבס"א מיירי מיחיד האוכל ולא שייך לפלוגי בין הניח מקצתן והא דלא כלל הרמב"ם בחד בבא בקצרה משום דכל דינים אלו שבשני הסעיפים הם ברייתות במקומות מחולפים ודרך הרמב"ם לכתו' בלשון השנוי בברייתא כל זה בב"י:

ט"ז סק"א דאוכל על דעת. הואיל שלא בירך אחריהן במקומן עדיין לא נגמרה הסעודה וקביעתה:

שם טעונין ברכה למפרע הרמב"ם שהוא דעת המחבר מפרש דחייב לברך למפרע משום דשינוי מקום הוי עקירה וסילוק וחייב בבהמ"ז ויש חולקין שברמ"א ס"ל דשינוי מקום אינו רק בהיסח דעת ומזקיק לברכה להבא ולא למפרע ומפרשי' ל' ברייתא זו דעצה טובה הוא כמו שסיים הט"ז:

שם א"צ ברכה. היינו רמב"ם אבל ליש חולקין לא פליגי דהא דשוה מ"ד לא מצריך ברכה למפרע אלא דרך עצה טובה. מיהו לשון הט"ז דבתרתי פליגי ל"ד דאפי' להרמב"ם לא הוו רק פלוגתא א' דהיינו בפת לר"ח כשחוזרין א"צ ברכה בתחלה על מה שרוצה לאכול ולר' ששת דוקא בהניח מקצת חברים. אבל בלא הניח צריכין ברכה תחלה וק"ל:

שם בהגה בבית אחד. מחדר לחדר ולאפוקי בס"ב בבית אחד פירושו בחדר אחד ובזה תבין דברי המ"א סק"ד דאלו בחדר א' אפילו לא היה דעתו כו' והא הוי מפינה לפינה. וברואה מקומו שבמ"א יש להסתפק אם דוקא מחדר לחדר והוה כמו מבית לחצר שברע"ג או אפשר אפילו בשני בתים כמו לקמן רסי' קצ"ה לענין זימון:

ש"ע ס"ב אכל במזרח. קשה הא זה הוי מפינה לפינה י"ל דהתם כתלים של בית מקיפים ב' הזויות הלכך חשיבי במקום אחד. משא"כ התאנה עומדת במקום שאין מחיצות ולפ"ז תאנה לאו דוקא אלא דבמקום שאין מחיצות אפי' שינוי מקום כל דהו הוי שינוי. ומיהו אפשר דבמקום שאין מחיצות כל שרואה מקומו הראשון לא הוי שינוי מקום ומזרח תאנה ומערבה שאני דתאנה מפסקת הו"ל ב' מקומות וזה נראה יותר עכ"ד הב"י ובזה תבין דברי המ"א סק"ה וס"ל דמ"ש בב"י דתאנה מפסקת פירושו ואינו רואה מקומו וס"ל עוד תרתי מצריך הב"י שאין מחיצות וגם אין רואה מקומו וק"ל וכן משמע מלשון הב"י שכ' דבמקום שאין מחיצות כל שרואה וכו' מכל מקום דביש מחיצות אפילו אין רואה כגון שמפסיק א"צ ברכה:

ט"ז סק"ג ואע"ג דפשיט טפי. היינו קושית הכ"מ שבמ"א סק"ג ותירץ הט"ז דמ"מ הוי רבותא בפירות דאפילו בהניח והמ"א חלק דמניח מהני גם בפירות ע"ש:

ט"ז סק"ו יתבאר בסמוך פירושו. הוא בט"ז סק"י:

מג"א סק"ו א"צ לברך. על השתיה הזה משום שלא נתבטל קביעות הסעודה:

ט"ז סק"ז משמע אפי'. ואפי' לא היה דעתו מתחלה וברמ"א אפי' בהיה דעתו בעינן דוקא בית א':

סק"ז וכן משמע בגמ' פסחים ד"ק דאפי' קידשו בבה"כ ושתו צריכים לברך על יין ששותים בביתם אע"ג דקידוש פוטר יין שבתוך הסעוד' הכא כיון שעקרו מבה"כ צריכים לברך:

ש"ע ס"ג שבשעה שבירך אע"ג דמפינה לפינה בסעיף א' ב' א"צ דעתו התם לא הוי נמלך על האכיל' דלחמו הוא אוכל משא"כ כאן שאוכל פירות האילן אם לא הי' דעתו הוה ליה נמלך ממש:

ט"ז סק"ח אפילו בפת דלא מהני דעתו אלא מחדר לחדר בבית אחד משא"כ מבית לבית כמבואר ס"א בהג"ה:

שם אפילו מבית לבית אפילו לא היה דעתו מתחל' דכך הוא להפוסקים כרב חסדא:

שם ועיין בסמוך. בס"ק שאח"ז דמשמע דדעתו מהני גם מבית לבית בפת:

סק"ט והמנהג בינינו לעשות כן וכו'. תיבת כן פירושו שהולכין לכתחל' (כמו במצוה עוברת) אלא דבזה צריך דעתו לכך:

שם ססק"ט דינו כמגן לגן. ונראה דהמ"א חולק על זה דכ' בסק"ט. אפי' אין רואה כיון שמוקף והרא' לס"ב היינו למ"א סק"ה דשם כ' דתרתי לריעותא צריך שאין מחיצות ואין רואה (כמו שביארתי באות וא"ו) א"כ כוונתו דאם רואה א"צ מחיצות וס"ל דאפי' שהוא אילן אחר מ"מ לא דמי כמגן לגן דהתם שיש מחיצות הוי כמבית לבית ודו"ק:

ט"ז סק"י כמו דאמרינן גבי ב"ה. בחולין דפ"ז אם אמרו הב לן ונברך אסור להם לשתות כיון דמשתי וברוכי בהדדי א"כ כבר סלקו עצמם מסעודתם ועיין בסי' שאח"ז:

מ"א ס"ק י"ג אסח דעתיה. לענין נטילה הוי היסח הדעת אבל לא להמוציא אע"ג דכת' רמ"א ס"ב מיהו אם מסיח דעתו כו' ע"ש הך דהכא לא הוי היסח הדעת:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.