מחצית השקל/אורח חיים/קעח

מחצית השקל ‏ אורח חיים קעח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) (ס"ק א) צריך כו' פי' לכתחלה כו' בא ליישב לשון ש"ע דמשמע שאחר שחזר למקומו א' יברך בהמ"ז והא בסעיף ב' מבואר דאסור לעקור ממקומו עד שיברך תחלה בהמ"ז ולזה תי' ניהו דכן הדין לכתחלה מ"מ א"ש דהכא מיירי שעקר משם ולא בירך בהמ"ז וכ"כ הט"ז בס"ק ב':

צריך לחזור. והיינו אם יצא במזיד ואם יצא בשוגג ע"ל סי' קפ"ד:

(ב) (ס"ק ב) דעתו כו' וה"ה כשרואה כו' עסי' רע"ג ר"ל דדין המוזכר בהג"ה דמהני דעתו מחדר לחדר כ' הרב"י דהראב"ד יליף לה מדין קידוש בסי' רע"ג דמהני דעתו א"כ מ"ש הראב"ד דהרואה מהני גם אנן נקטי' כוותי' דהא בסי' רע"ג מבואר רואה לענין קידוש וכ' שם מ"א אפי' דרך חלון ואפי' אינו רואה רק מקצת מקומו מהני:

(ג) (ס"ק ג) וכן כו' כ"ע מודים כו' דבפסחים דף ק"א תניא דשינוי מקום צריך לברך וא"ר חסדא לא שנו אלא בדברים שאין טעונים ברכה לאחריהן במקומן אבל בדברים הטעונים ברכה לאחריהם במקומן א"צ לברך מ"ט לקבעא קמא קא הדר ורב ששת אמר א' זה וא' זה צריך לברך ופסק הרי"ף והרמב"ם כר"ש דאפי' דברים הצריכים ברכה לאחריהן במקומן אפ"ה צריך לברך. וע"ז הקשה הכ"מ כיון דקתני רישא היו יושבים לאכול דמשמע מסתמא פת דאפ"ה צריך לברך אע"ג דלר"ח בפת צריך ברכה במקומו (כמ"ש סעיף ה') מ"מ אנן קי"ל כר"ש:

א"כ סיפא במסובין לשתות ופירות דאפי' לר"ח צריך לברך דהא א"צ ברכה במקומן (אע"ג דהרמב"ם ס"ל דכל שמברכים עליו מעין ג' צריך ברכה במקומו. וא"כ י"ל ששותים יין ופירות ר"ל משבעת המינים עכ"פ כ"ש הוא מפת דלכל הפוסקים טעון ברכה לאחריו במקומו):

דלא נימא דאכילה דרישא איירי כו' קמ"ל סיפא יין ופירות ר"ל אפי' מז' מינים והרמב"ם לשיטתי' דס"ל דגם הם צריכים ברכה לאחריהן במקומן ואפ"ה כשעקר צ"ל ולברך וכרב ששת ע"ש:

ול"נ כו' דאפי' בשתי' ופירות ר"ל דלאו מז' המינים דלכ"ע א"צ ברכה לאחריהן במקומן אפ"ה מהני הניח מקצת חברים דלא כהב"ח וכמ"ש למטה:

וכמ"ש בהגהת רמ"א. דלא כהב"ח שחולק על רמ"א ופי' כו' דהגהת רמ"א נובע מהגהת סמ"ק והוצרך לפי שיטתו לפרש פי' אחר ממה שהבין רמ"א ול"נ שדברי הסמ"ק כו' דז"ל סמ"ק הובא בב"י וב"ח וט"ז חבורה שהיו יושבין מסובין ועקרו רגליהם ללכת כשהניחו מקצת חברים אין טעונים ברכ' לא למפרע ברכת המזון ולא המוציא וכ' על זה בהגהת סמ"ק וזה לשונו אפי' בדברים שאין טעונים ברכה לאחריהן במקומן דאלו בדברים הטעונים אפי' לא הניחו נמי דשינוי מקום א"צ לברך לפניהם בדברים הטעונים עכ"ל וכ' עליו הרב"י וז"ל ולשונו אין מכוון שכ' (ר"ל הסמ"ק) אין טעונים ברכה לא למפרע ברכת המזון וברכת המוציא דמשמע דאיירי בפת ואח"כ העמידה (ר"ל בהגהת סמ"ק) בדברים שאין טעונים ברכ' לאחריהם במקומן עכ"ל. והב"ח הוסיף להקשות וז"ל ותו קשיא לי טובא ואיך אמר דאלו בדברים הטעונים אפי' לא הניחו מקצת חברים כו' והלא בברייתא מפרש דוקא בהניחו א"צ לברך כו' עכ"ל הב"ח וע"ז כתב מ"א ליישב הקושיות הנ"ל דהכי אי' שם בפסחים מיתיבי לרב חסדא בני חבורה שהיו מסובין לשתות ועקרו רגליהם לצאת לקראת חתן כשהן יוצאים אין טעונים ברכה למפרע וכשהן חוזרין א"צ ברכה לכתחלה בד"א כשהניחו שם מקצת חברים אבל לא הניחו שם כשיוצאים טעונים ברכה למפרע וכשהן חוזרי' טעונים ברכה לכתחל' ומדקתני ועקרו מכלל דבדברים הטעונים ברכה במקומן עסקי'. וטעמא דהניחו שם מקצת חברים אבל לא הניחו צריכים ברכה כו' וקשי' לר"ח ומשני האי ברייתא אתי' כר"י ור"ח ס"ל כרבנן דפליגי עלה עכ"ל הגמ' ולפי שיטת הב"ח דס"ל מסבר' דבדברים שאין טעונים ב"ל במקומן לא מהנ' מה שהניחו מקצת חברים א"כ מ"ש בסמ"ק דמהני הניחו שם כו' ע"כ מיירי בפת ופסק כר"ש דלא כר"ח ולזה קשי' על הגהת סמ"ק שכ' דבדברים הטעונים ב"ל במקומן לא צריך שהניחו מקצת כו' דהא ברייתא ע"כ מיירי בפת מדקתני ועקרו ואפ"ה מצריך דוקא הניחו מקצת חברים והיינו לר"ש אבל מ"א ס"ל לפ' דהגהת סמ"ק ס"ל כר"ח וס"ל דגם בפנים הסמ"ק פוסק כר"ח דבפת וכל הדברים שצריכי' ברכה לאחריהן במקומן אין צריך מקצת חברים אלא דבדברים שאין צריכין ברכה לאחריהן במקומן דמודה ר"ח דשינוי מקום הוי הפסק כדקתני בברייתא מ"מ מודה דאם הניחו מקצת חברים אפי' בדברים שא"צ ברכה לאחריהם במקומן מ"מ א"צ לברך ובזה מיושב גם קושית הרב"י דלפי מאי שהבין הרב ב"י דהגהות סמ"ק מוקי לדברי סמ"ק דוקא בדברים שאין טעונים ברכה לאחריהן במקומן וע"ז קשי' להרב"י דאין הלשון מכוון דהא מזכיר בהמ"ז והמוציא והא בלא"ה קשה הא בהגהת סמ"ק אפי' בדברים שאין טעונים כו' ומדקאמר לשון אפי' כו' משמע דמודה דמיירי בדברים הטעונים ב"ל במקומן אלא שהוסיף בהגה' דאפי' בדברים שאין טב"ל במקומן ג"כ מיירי וא"כ כך הם פי' דברי הגהת סמ"ק דפוסק כר"ח דבדברים הטב"ל במקומן אפי' לא הניח מקצת חברים א"צ לברך וא"כ הוי קשי' להגהת סמ"ק למה הצריך סמ"ק בדברים הטב"ל במקומן הניחו מקצת חברים ולזה פי' אפי' בדברים שאין טעונים כו' ר"ל דודאי הסמ"ק מיירי בדברים הטב"ל במקומן מדנקט בהמ"ז והמוציא וכדדייק הרב"י ואפ"ה נקט הניחו מקצת חברים דרצה למתני תקנה כוללת דמהני בדברים שאין טב"ל במקומן אבל בדברים שטב"ל במקומן באמת אין צריך להניחו מ"ח כיון דפוסק כר"ח וא"ש ל' אפי' דנקט בהג' סמ"ק וגם נתיישב קושי' רב"י וממיל' אין מקום לקושי' הב"ח מברייתא דבריית' כר"ז אתיא כדמוקי לה ר"ח ור"י כרב ששת ס"ל אבל ר"ח דס"ל כרבנן לכן בדברים הטב"ל במקומן א"צ להניחו מ"ח והסמ"ק והגהות פוסקים כר"ח ומ"מ מודה ר"ח דבדברים שאין טב"ל במקומן מהני הניחו מ"ח וא"ש:

דלר"ח אין חילוק כו' ר"ל דבדברים הטב"ל במקומן אפי' לא הניחו מ"ח א"צ לברך ובדברים שאין טב"ל במקומן דלא מהני הניחו מ"ח בין לר"ח ובין לר"ש:

מדקתני ועקרו (מכלל דבדברים הטב"ל במקומן מיירי ונדחקו בפי' הר"ן כו') דלאו מל' ועקרו דייק דאין מזה דיוק אלא כמי שאמר מדקתני ועקרו כו' ודייק לה מדקתני בסיפ' כשהן יוצאים טעונות ברכ' למפרע כו' ובשלמ' אי מיירי בדברי' שטב"ל במקומן א"ש דמיד קוד' יציאתן צריכים לברך בהמ"ז דאסור לעקור עד שיברך במקומן דכ"ה הדין אבל אי מיירי בדברים שאין טב"ל במקומן למה טעוני' ברכה למפרע הא לא עדיף עקירת מקום מנמלך דא"צ ברכה אלא לפניו על מה שיאכל אבל לא צריך לברך לאחריו על מה שאכל דס"ל כדעת החולקים שכ' רמ"א בסעיף ב' וכ"כ הרמב"ן והוסיף עוד ע"ש:

אע"כ גם לר"ש יש חילוק דהיינו בדברים שאין טב"ל במקומן מהני הניחו מ"ח ולכן אי לאו דדייק מדקתני ועקרו לא הוי ק"מ לר"ח דהי' א"ל דבריית' דמחלק בין הניחו או לא מיירי בדברים שאין טב"ל במקומן ובריית' דקתני שינוי מקום צריך לברך ומוקי לה ר"ח בדברי' שאין טב"ל במקומן מיירי בלא הניחו מ"ח ולכן דייק מדקתני ועקרו דמיירי בדברים הטב"ל במקומן ואפי' הכי בעינן דוקא הניחו מ"ח דא"ל דר"ח דאמר בדברים הטב"ל במקומן א"צ לברך מיירי ג"כ דוקא בהניחו מ"ח רדא דאמורא צריך לפרש דבריו והעיקר דבהניחו ס"ל להש"ס מסברא דאין לחלק בין דברי הטב"ל במקומן או לא דאפי' בדברים שאין טב"ל במקומן מהני הניחו מקצת חברי' דלא כהב"ח והא ר"ח מחלק בין דברים הטב"ל במקומן או לא:

(ד) (סק"ד) בבית א' כו' עסס"א בהגה"ה דמחדר לחדר בעי' דוקא דעתו לאכול כו':

(ה) (סק"ה) צריך לברך כיון כו' ר"ל דמה"ט גרע מפנ' לפנ' דא"צ לברך:

כיון שמוקף כו' עב"י ר"ל דהרב"י הקשה על דין זה דתאנה שכ' בש"ע והוא מירוש' דמ"ש מפנ' לפנה ותי' תחלה שאני מפנה לפנ' דמוקף מחיצות משא"כ תאנה שעומדת במקום שאין מחיצות וכ' וז"ל ולפ"ז במקום שאין בו מחיצות אפי' שינוי מקו' כל דהו הוי שינוי ומיהו אפש' דבמקו' שאין בו מחיצות כל שרוא' מקומו הראשון לא הוי שינוי מקום ומזרח תאנה ומערב' שאני כיון דתאנ' מפסקת (ר"ל שאינו רואה המזרח כשעומד במערב') ה"ל כשני מקומות וזה נרא' יותר עכ"ל משמע דבתי' האחרון הוסיף דאפי' במקום שאין בו מחיצו' אם רוא' מקומו לא הוי שינוי אבל מ"מ מודה לתי' א' דבמוקף מחיצות לא בעי' רוא' מקומו דכן ס"ל לתי' א'. מדכ' הרב"י בתי' שני דבמקום שאין בו מחיצות כל שרוא' כו' משמע דביש מחיצות לא בעינן רוא' וכן מוכח ממ"ש מ"א בשם הראב"ד בס"ק ב' דברוא' מקומו אפי' מחדר לחדר מותר וא"כ מאי עדיפות גבי מפנ' לפנה ע"כ צ"ל דמפנה לפנה אפי' אינו רואה מקומו א"צ לברך והיינו במוקף מחיצות דומי' דמחדר לחדר:

(ו) (סק"ו) דברים כו' ב"י תוספ' פסחים דף ק"א ע"ב סוף ד"ה אלא כו' וצ"ל דהוי ס"ד כיון שאין לשתיית מים קביעות דהא א"צ ברכה לאחריהם במקומן וכן יין לחד מ"ד בסעיף ה' אף שבמקום ראשון אכל פת דהוי קביעו' ל"ל על יין או מים לקבע' קמא קהדר קמ"ל:

(ז) (סק"ז) ואיך כו' וכ"מ בגמ' פסחים דף ק"א ע"א דאמר שמואל אותם בני אדם ששמעו קידוש בבה"כ אין יוצאי' ידי קידוש דבעי' קידוש במקום סעוד' ולא יצאו ידי יין דהיינו שצריכי' לברך על היין ששותי' בביתם אף שטעמו בבה"כ מכוס של קידוש דשינוי מקום הוי הפסק ופריך הש"ס לשמואל למה מקדשין בבה"כ ומשני משום אורחים שאוכלים ושותים בחדרים הסמוכי' לבה"כ והם יוצאים בקידוש זה דלגבייהו הוי קידוש במקום סעוד' הרי דצריכים לברך בבית' על היין משום שינוי מקום אע"ג שהניחו מקצת אורחי' בבה"כ אע"כ דלא מהני הניחו מ"ח כשאוכל במקו' אחר ואע"ג דאם אכל דברי שטב"ל במקומ' אפי' אכל במקו' אחר א"צ לברך. והא יין לחד דעה בסעיף ה' טב"ל במקומו. ותקשי לדידי' דשמואל למה ידי יין לא יצאו כשהולכים לביתם ז"א דהרי כ' הרא"ש הטעם דבדברי' הטב"ל במקומן א"צ לברך וז"ל כיון שאם לא הי' אוכל כאן הי' צריך לחזור למקומו ולברך הוי כאלו עדיין הוא במקומו וגמ' סעודתו כאן ומברך כאן בהמ"ז עכ"ל הרא"ש וא"כ אפי' פת אם אכל פחות מכשיעור שצ"ל בהמ"ז ל"ל לקבע' הדר וכשאוכל במקום אחר צריך לברך והת' בקידוש ע"כ מיירי שהשומעי' שהולכים לביתם ניהו שטעמו מן היין של קידוש כנ"ל וכמ"ש התוס' שם דאל"כ ודאי אפי' למאן דפליג על שמואל וס"ל דשינוי מקום לא הוי הפסק מ"מ כיון שלא טעמו מן היין בשעת ברכה ודאי הוי הפסק בין ברכה לטעימה הובא במ"א לעיל סי' קס"ז ס"ק י"ט ע"ש א"ו דמיירי שטעמו מן היין בבה"כ מ"מ ע"כ מיירי שלא שתו כשיעור ברכ' אחרונ' דהא קיימי' השתא למ"ד דיין טעון ברכ' לאחריו במקומו וא"כ היו צריכים לברך ברכ' אחרונה קודם שיצאו מבה"כ וא"כ פשיטא דצריכים שוב לברך על היין שישתו אפי' בלי שינוי מקום אע"כ מיירי שלא שתו כשיעור וכה"ג אפי' בפת צריך לברך דל"ל לקבע' קמא הדר כנ"ל וא"ש משא"כ אי הוי מניח מקצת חברים אפי' לא שתו כשיעור לא היה צריכין לברך:

(ח) (סק"ח) דחיישי' כו' דלא שייך ה"ט דהא ודאי יאכל בסעודה שהזמינוהו: וכ"מ בר"ן בהדי':

וכ"כ רמ"א כו' והרמ"א מייתי ראיה מדברי הר"ן והיינו צ"ל דראייתו מדסת' הר"ן וכ' אע"ג דתנן מי שאכל ושכח ולא בירך יחזור למקומו ויברך ה"מ בשכח. אבל לכתחלה צריך לברך קודם שיעקור רגליו עכ"ל. וסתם דבריו משמע דכן הוא מצד הדין ולא מטעם שמא ישכח שכ' הרב"י:

מיהו מהני דעת כמ"ש סס"א אע"ג דבס"ס א' לא מהני רק מחדר לחדר אבל לא מבית לבי' והכ' מתיר אפי' מבית לבית היינו משום דבסעיף א' כ' רמ"א הגהתו ע"ד הרב"י דס"ל כהפוסקים כר"ש דאפי' בדברי' הטעוני' ב"ל במקומן צ"ל ולכן אפי' היה דעתו לבית אחר לא מהני ודי דמהני מחדר לחדר אבל דברי מ"א פה לדעת י"א שהבי' רמ"א דפוסק כר"ח דבדברים הטב"ל במקומן א"צ לברך א"כ מעלינין דרג' דאפי' לכתחלה מותר לעקור אפי' מבית לבית אם הי' דעתו מתחל' על הבית ההוא וכ"כ הב"ח וט"ז:

(י) (סק"י) וחזר ואכל. פי' דלכתחל' אסור אף דהיה דעתו מ"מ מבית לבית לא מהני להרב"י דפוסק כר"ש שהי' דעתו מתחל' כנ"ל:

(יא) (סקי"א) כמו שנהגו כו' כמ"ש הרמב"ם פ"ד מהל' ברכות דין א' וכ' הכ"מ שהוא מדברי הש"ס דברכות סוף פ"ג שאכלו דף נ"א ע"א:

(יב) (סקי"ב) י"א כו' וכן כו' אצ"ל כו' דשמא קיי"ל כמ"ד דז' מינים טב"ל במקומן וא"כ אי שינ' ממקומו א"צ לברך וספק ברכות להקל ואין מברכי':

(יג) (סקי"ג) לא כו' וכ"מ בגמ' פ' ע"פ דף קט"ו ע"ב ומכל מקום אם יברך על הנטיל' ע"ל ס"ס קס"ד ובסי' ק"ע במ"א ס"ק ב' וכ' הט"ז דוקא כשהתפללו באותו חדר שאכלו ע"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.