מראי מקומות/אורח חיים/קעז

מראי מקומות אורח חיים קעז

דברים שבאים בתוך הסעודה ואין דרך ללפת בהם את הפת כגון דייסא וכן פירות הבאים בתוך הסעודה

הב"י בסעיף א-ב בריש הסימן, וכן בד"ה ודע שרש"י, הביא בזה מחלוקת אם מברכים בתחילה על דברים שלא באים ללפת הפת כגון דייסא, וכן אם מברכים על פירות בסופם, דהרא"ש והתוס' ועוד כמה ראשונים סברי דלא מברכים ומאידך רש"י ס"ל שמברכים, ויש להעיר דהרא"ש בברכות ו,כו, הביא דבה"ג ס"ל בתרוויהו כרש"י, וכ"ה בהלכות גדולות בהל' ברכות בעמוד סה, וכן הביא המנהיג להלכה בהל' סעודה סי' ה ד"ה ואם, בשם הלכות דרב יהודאי גאון, וכן בסי' ו, והב"י בריש הסימן שכתב על פירוש הרא"ש והתוס' דכן פירש בה"ג אין כוונתו דפירש כמותם לגמרי, דהא להדיא הביא הב"י דבה"ג תלי לה באם דרך למיכל בהדייהו פת או לא וא"כ דייסא לא הויא בכלל, כדהביא האשכול בהל' סעודה ד"ה אמר (כה.), דכתב רב האי דאין דרך ללפת בדייסא כדאמרי' דבבלאי טפשאי עבדי הכי, ע"כ, ומאידך סמ"ק במצוה קמח אות קח, כתב דפירות שאין רגילים ללפת בהן הפת אין מברך לאחריהם, וכ"כ בהגהת סמ"ק שם בשם רבינו יהודה מפריש, וזה דלא כרש"י, ועוד יש להוסיף דהאשכול שם הביא דכתב רב האי דיש להסתפק בפירוש הסוגיא אם דברים הבאים מחמת הסעודה וכן דברים הבאים בתוך הסעודה היינו דוקא שהביאם כך ואע"פ שאין כל כך דרך להביאם כך או דהיינו שדרך להביאם כך ואע"פ שלא הביאם כך, ורב האי נקט כפי' הראשון דתלי אם הביאם או לא, ובפירוש זה כתב רב האי דפירות שהביאם בתוך הסעודה מברך לפניהם ולא לאחריהם, וזה דלא כרש"י, והמנהיג הנ"ל כתב שם דמדברי רב יהודאי מבואר דתלי אם דרך להביאם ללפת בהם הפת או לא ולא תלי אם הביאם לכך כעת או לא, וכתב המנהיג דמטעם זה אין לברך על המרור בפסח דאע"ג דכעת לא בא ללפת בו הפת מ"מ דרכו לבוא כדי ללפת בו את הפת, ע"כ, אמנם ברכת המרור תליא במחלוקת ראשונים שהביאו הטור והב"י בסי' תעה,א, ועי' במה שכתבתי שם דאין ראיה משם למחלוקת כאן. ונמצא בידינו דבה"ג והמנהיג סברי כרש"י בתרוויהו, ומאידך סמ"ק והגהותיו ור' יהודה מפריש וכן האשכול בשם רב האי לא סברי כרש"י לפחות במקצת דבריו.

· הבא >מעבר לתחילת הדף