מראי מקומות/אורח חיים/קכד

מראי מקומות אורח חיים קכד

הגהה בדברי הדרכ"מ

בסעיף ב אות ג, צ"ל ועיין לקמן סימן רלב (סעיף א), במקום סימן רלג (אות א).

אם השעה דחוקה להתפלל כיצד יעשו הציבור

הדרכ"מ בסעיף ב אות ג, הביא בזה מחלוקת, וכתב בהגהת שו"ע דיתחיל מיד הש"ץ להתפלל בקול עד האל הקדוש, ע"כ, ועי' במה שכתבתי בזה בסי' רלב,א.

אם השעה דחוקה ועד שיגמור תפילתו יעבור חצות

עי' במה שכתבתי בזה בסי' רלג,א, דנקטינן דלא כהמשנ"ב.

יענו אמן אחר כל ברכה

כ"כ הטוש"ע בסעיף ו, והב"י הביא כן מהמדרש, ויש להוסיף דבה"ג בהל' ברכות בעמוד פו, כתב דכל מי ששמע ברכה מחבירו בין ברכת יין או פירות או ברכת המצוות מחייב למימר אמן אע"ג דאינו רוצה לצאת ידי חובה, ע"כ. האשכול בהל' תפילה ד"ה ואין העונה (טז:), כתב על כל עניית אמן שאין העונה רשאי לענות עד שתכלה ברכה מפי המברך.

מה נקרא אמן יתומה

הטור והב"י הביאו בזה מחלוקות, אם היינו דוקא בברכה שרוצה לצאת בה ידי חובה בשמיעה, או דאיירי בכל ברכה, ואי איירי דוקא כשלא יודע מה הברכה או אפי' כשיודע, ויש להעיר דבה"ג בהל' ברכות בעמוד פו, ס"ל דאיירי דוקא כשאינו יודע מה הברכה, ומוכח מדבריו שם דאיירי אף כשאינו רוצה לצאת ידי חובה, ומאידך האשכול בהל' תפילה ד"ה והעונה (יז.), כתב דאיירי ברוצה לצאת ידי חובה, וכ"כ האשכול בהל' קריאת התורה ד"ה העומד (סה.), בשם רבואתא דבקריאת התורה שרי כיון דאינו צריך לצאת ידי חובה, וכ"כ המנהיג בדיני תפילה סז, דהיינו דוקא כשרוצה לצאת ידי חובה.

מה היא אמן חטופה או קטופה

הטור והב"י בסעיף ח בד"ה תניא, הביאו בזה מחלוקת, ויש להוסיף דהאשכול בליקוטי הל' תפילה ד"ה וכל המאריך (לג.), כתב בשם רב האי דחטופה היינו שעונה במהירות ואינו נותן ריוח בין האותיות, ואמן קטופה היינו שמחסר ראשה או סופה.

כמה יש להאריך באמן

הטוש"ע והב"י בסעיף ח-ט, כתבו שיש להאריך באמן אבל לא יאריך יותר מדי, ויש להעיר דהאשכול בליקוטי הל' תפילה ד"ה וכל המאריך (לג.), כתב דיענה אמן בינוני.

מי שצריך לחזור ולהתפלל מחמת ששכח יעלה ויבוא וכדו' יכול לשמוע מהש"ץ ולצאת יד"ח

כ"כ הטוש"ע והב"י בסעיף י, בשם בה"ג, ויש להוסיף דכן מבואר בדברי השאילתות בשאילתא כב בסופה, וכ"כ סמ"ק במצווה יב אות סב, גבי שכח להזכיר טל ומטר, וכ"כ האשכול בהל' ר"ח ד"ה והיכא (נד.), גבי שכח יעלה ויבוא בר"ח.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף