ביאור הגר"א/אורח חיים/קכד
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה | עריכת קוד מקור]
ס"א יכוין כו' וצריך כו'. תוס' שם ד"ה כך כו' ובברכות כמ"ש בד"ה טעה כו' וכמ"ש בספ"ג דר"ה עד שיתכוין שומע ומשמי' ושמיעתו הוי כמתפלל כמ"ש בפ"ג דסוכה ששומע כעונה וז"ש ואינו מפסיק כו' ועתוס' דברכות נ"א ב' ד"ה אין מסיחין כו' וע"ל ר"ס קצ"ג:
ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
ס"ב ש"ץ כו'. עמ"א:
עד לאחר כו'. ע"ל סי' ק"ט ס"ב מש"ש:
ג[עריכה | עריכת קוד מקור]
ס"ג קהל כו'. ע"ל סי' רל"ו ס"ב וסי' רס"ח ס"ט וסי' רס"ט:
ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
ס"ד ואם אין כו'. דהתפלה להוציא שאינו בקי כתקנת חכמים כמ"ש בס"ג וע"ל סי' נ"ח ס"ד בהג"ה מיהו כו' וזה הטעם שכ' י"א שכל כו':
ה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ס"ה על כו'. כמ"ש ביומא ל"ז א' תניא רבי כו' חנניא כו' וע' טור:
ו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ס"ו ויענו כו'. בין כו'. עתוס' דסוכה נ"א ב' ד"ה וכיון כו' וכמ"ש בס"ח:
ובכונה כו'. טור וכמ"ש בשבועות ל"ו א' אמן בו כו':
ז[עריכה | עריכת קוד מקור]
ס"ז כי מיד כו'. סנהדרין ק"י ב':
ח[עריכה | עריכת קוד מקור]
ס"ח דהיינו כו'. רש"י שם:
וכן שלא כו'. כפי' הערוך:
דהיינו כו'. כפי' רש"י:
גם כו'. כפי' הערוך:
דהיינו כו'. כגי' הרי"ף בירושלמי ספ"ח איזו היא אמן יתומה ר"ה אמר ההוא דמחייב למברכ' והוא עני ולא ידע מה עני ועתוס' דסוכה נ"א ב' ד"ה וכיון כו':
וי"מ כו'. רש"י ותוס' בברכות שם:
ולא כו'. כפי' הרד"א:
כדי כו'. עתוס' דשבת קי"ט ב' א"ר כו' ועבה"ג:
ולא כו'. גמרא שם:
ט[עריכה | עריכת קוד מקור]
ס"ט אם יש כו'. גמ' שם מ"ש רובא כו' א"ל כו':
י[עריכה | עריכת קוד מקור]
ס"י מי ששכח כו'. תוס' כ"ט ב' ד"ה טעה כו'. ומשמע מדבריהם דקי"ל כר"ג בכל השנה וע' במרדכי סוף ר"ה אבל אנן קי"ל כמסקנא דגמרא סוף ר"ה דלא קי"ל כר"ג אלא בר"ה ויו"כ לבד וכמ"ש רי"ף ורמב"ם וש"פ ומ"מ דינו של בה"ג אמת שכן מוכח בגמרא שם וכתי' של תוס' ג"כ ולשון הרא"ש בסוף ר"ה מדוקדק יותר שכתב ואע"ג דאמר לקמן לא פטר ר"ג כו' אבל כו' אף את הבקי כו' וכ"מ בפ' תפלת השחר כו' ומשמע מדבריהם דר"ג לא פטר את שבעיר כלל בתפלת הש"ץ אבל הרי"ף כ' שם אבל דעיר אין ש"ץ מוציאן י"ח אלא עד דאתו לבי כנישתא ושמעו מש"ץ מתחלה ועד סוף ומייתי ירוש' ר"ה צפורנאה בשם ר"י הלכה כר"ג באלין תקיעתא והוא שישבו שם מראש התפלה וכ"כ הרא"ש שם בלשונו וכ"כ הג"א ספ"ב ד"ה כגון כו' ובר"ה וביו"כ כו' וכ"ה שם בתוס' ג"כ ע"ש וכ"כ הר"ן וכ' וראיה ממש"ש בגמ' א"ל לר"ג לדבריך למה ציבור מתפללין אלמא מוציאן י"ח אותן שהן בבה"כ ועמש"ל בסי' תקצ"א שאין מוציאן אלא בברכות של מלכיות זכרונות ושופרות לבד ואפ"ה הצריך בירושלמי שישמע מראש התפלה וז"ש כאן וישמע מש"ץ כו' וזהו טעמו של הר"מ בתוס' שם דברכה שלימה אינה פוטרו ועס"ס רס"ח ואפשר משום דתפלת ערבית רשות:
יא[עריכה | עריכת קוד מקור]
סי"א אם בעוד כו'. דאמן מן הברכה הוא כמש"ש וערש"י שם ד"ה עד:
ואפי' אם כו'. כמ"ש בס"ח ועמ"א:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
