לבושי שרד/אורח חיים/קכד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


לבושי שרדTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קכד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


מג"א סק"ג לדבריך שאמר ר' יהושע לר"ג לדבריך שאתה אומר שהש"ץ מוציא אפילו הבקי למה הצבור כו' ומוכיח המ"א מזה דל"ח בש"ץ לקטני אמנה דהא אין הטעם רק להסדיר ובכל השנה א"צ להסדיר ואח"כ כתב ומ"מ צ"ע כו' סותר הראיי' דהא ע"כ דש"ץ טוב להסדיר בכל השנה וכמו בסי' קל"ט לענין קריאת התורה ומש"ה לא שרי בלי דחק מטעם להסדיר:

סק"ה שהות. פי' דאע"ג דמיירי שהשעה דחוקה שיראים שיעבור זמן התפלה מ"מ אינה דחוקה כ"כ ולכן צוה מהרי"ל שאחד מהן יתפלל אח"כ כדי שיענה אמן או שיקראו אחד שכבר התפלל אבל אם השעה דחוקה ביותר שצריכים כולם להתפלל תיכף וגם אין פנאי לבקש מי שכבר התפלל מותר:

סק"ו פעם דהתם הטעם משום ברכה לבטלה כיון שכבר התפלל הש"ץ בלחש ועכשיו אינו מתפלל רק להשומעים מש"ה אם אין ט' מכוונים קרוב לברכה לבטלה משא"כ הכא שהש"ץ מתפלל רק פעם א':

ט"ז סק"ד פלוגתא אלא בחזרת ש"ץ י"ח שבזה חייב. ר"ל שזה הוא דבר ממוצע משום דחמור משאר ברכות דשם אינו מחויב להשתדל לענות אמן ובהא חייב לענות אמן כמבואר בסעיף ז' וקיל ממי שהוא חייב בברכה שהרי כבר יצא. וכיון שהוא דבר ממוצע פליגי בה מר מדמה להאי ומר להאי:

שם לענות אמן ואף הר"י ודאי ס"ל פירוש וכיון דבהא דוקא פליגי ולא בשאר ברכות ע"כ ולא התיר הר"י לעשות כן לכתחילה ואע"פ שאינו מחויב בברכה רק הר"י מיעט ד"ז מדין אמן יתומ' אבל לכתחל' יש איסור וא"כ יש קושיא על הר"י מפרק החליל וצריך לחלק דכיון דלא אפשר הוי כדיעבד וא"כ היה צריך הטור להאריך בקושיא ותירץ מש"ה לא הביא כלל בדברי הר"י הך דחליל וכ"ת דה"ל להטור להביא הקושיא והתירוץ כיון שהוא נ"מ לדינ' דבה"כ גדול' כאלכסנדרי שרי לכתחלה אהא כ' הט"ז דאין לו נפקותא מזה ורצונו דלא שכיח בה"כ כזו:

שם הירושלמי דה"ק דין חייב לשמוע הברכה או לידע. פירוש דמ"ש הירושלמי דין חייב לברכה אין הכוונה על הברכה בעצמה שהש"ץ מוציאו אלא שחייב לשומעה כדי לענות אמן וכ"ת איך אפשר לפרש כך דא"כ ה"ל גם כן להזכיר דדי גם כן שיודע אע"פ שאינו שומע לכן כתב הט"ז דהידיעה נכלל ג"כ במאמר לשמוע הברכה וע"ז הביא ראיה מדברי הכ"צ דכתב חייבים לשמוע אע"פ דבאמת ביודע סגי אע"פ שנכלל בו:

שם ולענין הלכה כ"כ מה שראוי ר"ת כבר כתבתי היינו מ"ש לתפוס חומרות שניהם:

מג"א סקי"ג להוציא פי' חזרת הש"ץ התפלה שהוא להוציא רבים כמבואר בסעיף א':

ט"ז סק"ה והיינו דכתבו לחלק בין לא התפלל הט"ז מפרש דשכח ברכ' שלימה מברכות הקבועות הוי נמי בכלל לא התפלל כלל ולא הקילו אלא ביעל' ויבא ודומיהן אכן בתוס' לא משמע כן ע"ש:

(ש"ע סעיף י"א) עונה עמהם ר"ל דנתבאר בסעיף ח' דצריך לענות אמן מיד כשכלה הברכ' דאל"כ הוי כעונה אמן בלי ברכה כלל אהא קאמר הכא דאם לא כלתה אמן מפי רוב הציבור שפיר דמי משום דעניית אמן מכלל הברכה הוא וכששומע שעונ' אמן הוי כשומע עכשיו הברכה:

רמ"א ויודע דאם אינו יודע אסו' מטעם אמן יתומה כמבואר בסעיף א' אבל כשיודע דלית ביה משום אמן יתומה עונה עמהם:

ט"ז סק"ו מה איכפת לן ברוב דאף אם כולם סיימו כוונתו דדוקא שם תלוי ברוב משום דאין הרוב צריכין להמתין על המיעוט אבל כאן לענין שיהיה ראוי לענות אמן מהני גם כששמע אמן מפי המיעוט לענין דכל ששמע אמן הוי כשומע הברכה:

מג"א סקי"ז שכיון למ"ש ב"י. שכתב שם דאם שומע ציבור עונין אמן עונה עמהם ואם שמע יחיד עונה אמן אין עונה עמו:

שם דעלה קאי. וה"ה אם שמע שיחיד עונה אמן עונה עמו ואע"ג דהמחבר אינו מתיר אלא קודם שכלתה אמן מפי רוב אבל המיעוט לא מהני היינו משום דמיעוט לגבי רוב הוי כמאן דליתא אבל אם אין שם צבור כלל אלא יחיד עונה עמו ולא כהב"י בשם הא"ח וק"ל:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.