מעשה רקח/תמידין ומוספין/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקח תמידין ומוספין ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
חידושים ומקורים מנחת חינוך
יצחק ירנן
מעשה רקח
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"



דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק ב מהלכות תמידין ומוספין

א[עריכה | עריכת קוד מקור]

מצות עשה וכו'. יומא דף כ"א והרב לח"מ ז"ל דקדק בראיית הפסוקים ודברי רבינו נכונים לפי שיטתו וכ"כ בספר המצוות עשין כ"ט:

ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

בבקר עורכין וכו'. הקשה הרב לח"מ דמהסוגיא דיומא דף (כ"ד) [כ"ו] משמע דקרא דובער עליה הכהן עצים לא אתא אלא לסידור שני גזירי עצים לא למערכה גדולה כדברי רבינו עיי"ש ואיני רואה קושיא על דברי רבינו דמעיקרא תקשי לן בדבריו דגם סידור שני גזירי עצים הוציאו מפסוק זה בעצמו כמ"ש

וכן מצוה וכו' שנא' ובער וגו' אלא ודאי דכוונתו כך היא בתחילה למערכה גדולה הביא מובער אלא שרצה לסיים הפסוק אבל כוונתו מתיבת ובער דסמיך ליה מערכה גדולה דכתיב לעיל מיניה והאש על המזבח תוקד בו ולדין שני גזירי עצים למד מתיבת עצים ואגבן הזכיר ג"כ הפסוק שלם וכוונתו דאחר ובער שהיא מערכה גדולה עליה עצים שהם השני גזירין ושוב הביא לגזירין של בין הערבים מקרא דוערכו עצים שהוא נלמד באם אינו ענין כמ"ש בגמרא ונמצאו דברי רבינו מכוונים וכן מצאתי להדיא להרב קרית ספר ז"ל עיין עליו.

ובס' עבודת ישראל ז"ל דף נ"ד הקשה על רבינו דמדבריו משמע דאותו כהן שהיה מסדר השני גזירי עצים הוא בעצמו היה מעלה אותם וכן משמע ג"כ ממ"ש פ"ד הל' ה' ורפ"ו ומפשטא דמתניתין פ"ב דתמיד משמע שהכהנים היו מעלין אותם דקתני החלו עולין בגזרין וכו' וכן בברייתא פ"ב דיומא גם תמה על מרן ז"ל שציין מפ"ב דתמיד דאדרבא שם וכו' עיי"ש והניחו בצ"ע ואיני רואה קושיא דרבינו מפרש ההיא מתני' דתמיד על סידור המערכה גדולה דוקא וכמ"ש התוס' יו"ט שם אבל השני גזירין לא היה מערכן אלא אותו שהיה מסדרן וכן תתפרש הברייתא לדעת רבינו ומה שהביא מפסוק דובער וגו' כבר ביארנוהו שבח להשי"ת:

ה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מפי השמועה למדו וכו'. בס' עבודת ישראל ז"ל דף נ"ו הקשה דמדכתב רבינו מפי השמועה וכו' משמע דאינה מצות עשה וכיון שכן איך כתב אח"ז בסמוך דהמכבה אש המזבח לוקה דמשמע דהוי מ"ע גמור וכו' ע"כ. ואיני רואה תחילת קושיא דנתקשה ליה דרבינו בתחילת הפרק כתב מ"ע להיות אש יוקדת על המזבח ואיך כתב כאן דהוי מפי השמועה והדבר פשוט ומבואר דמ"ש כאן מפי השמועה לא קאי אלא לסמיכות הפסוקים דפסוק זה איירי במערכה גדולה וזה בשניה וזה בשלישית ואכולהו קאי המ"ע שכתב תחילה ואין כאן קושיא כלל:

ו[עריכה | עריכת קוד מקור]

המכבה אש המזבח וכו'. בס' צרור החיים ז"ל הביא ספיקו של הרב מהר"י אלפנדארי ז"ל דאם כבה מקצת הגחלת מה דינו גם גבי שבת קי"ל דמסיר שמן מן הנר חייב משום מכבה וה"נ אמאי לא מחייב בהורידה וכבתה מאליה והאריך הרבה בזה עיי"ש. אך לענ"ד נראה בדעת רבינו דמדכתב אפילו גחלת אחת אי איתא דגם במקצת הגחלת חייב לישמועינן רבותא טפי ולספק השני כיון שהתירו ההורדה מעל המזבח דהא וכבה דוקא קאמר מינה דלא דמי למעשה שבת. אך למה שהקשה שם דאמאי לא מנה רבינו בילקו זרים דאפילו על גחלת אחת ואפילו הורידה מעל המזבח וכבה לוקה וצ"ע ע"כ נראה לענ"ד שלא הציץ כראוי שהרי מנאה רבינו שם המכבה את המזבח ומבואר דטעות סופר הוא וצ"ל המכבה אש מן המזבח וכן הוא בדפוס מגדל עוז וכיון שמנה עיקר המצוה והפרטים שלה ביארם במקומם מה יש להקשות עוד. ובספר המצוות לאוין פ"א ביאר הדין כי הכא עיין עליו:

י[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרמת הדשן וכו'. דברי רבינו צריכין ביאור חדא דמי הכריחו לומר דהרמת הדשן צריכה שינוי בגדים כיון דהפסוק צוח ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן וכו' הרי דלהוצאה הוא דהצריך שינוי בגדים ורבינו כתבו בהרמה ולא זכרו בהוצאה לקמן וגם בגמרא פ"ב דיומא דף כ"ג לא אמרו כן אלא על ההוצאה וכו' דכיון דר' יוחנן אמר בגמרא מחלוקת בהוצאה אבל בהרמה דברי הכל עבודה היא עיקר גם לחילוף הבגדים וכמ"ש מרן בשם הריטב"א ז"ל. אך אכתי קשה דרבינו העתיק

שנאמר ופשט וכו' והרים והכתוב אומר והוציא וגם לזו תיקן מרן ז"ל דלפי שיטתו הו"ל כאילו כתיב והרים את הדשן גם מ"ש ז"ל דלא הוצרך לכתוב גבי הוצאת הדשן שיהיו בגדיו פחותים דמהרמת הדשן הוא נלמד וכ"ש נמי הוא והך כ"ש תברתו בצדו דכיון דרבינו פסק לקמן דלאו עבודה היא מעתה קרוב לשמוע דפשוט הבגדים הוי מקדש לחול הן אמת שהתוס' כתבו שם דאף למ"ד דלאו עבודה היא מ"מ צריך ארבעה בגדי כהונה מכח הקישה אבל רבינו שסתם ולא ביאר ההיקש ודאי שיש לטעות שהרי מצינו להרמב"ן בפירוש התורה שכתב דיש אומרים ביומא דהוצאה לא בעיא בגדי כהונה ובשו"ת הרדב"ז ז"ל שנדפס מחדש ראיתי בסי' קי"א שהשיב לשואלו על לשון זה ע"פ שיטת התוס' דגם בהוצאה צריכה בגדי כהונה עיי"ש והרואה יראה שאין די בא"ר גם המל"מ ז"ל האריך הרבה בלשון זה עיין עליו ואין דעתי נוחה עד יבא מורה צדק. גם הסמ"ג עשין קצ"ב הזכיר חילוף הבגדים בהוצאה ולא הזכירם בהרמה ואין לומר דכ"ש הוא דבהוצאה שייכי טפי מהרמה שהרי הוא מתבזה ומתלכלך משא"כ בהרמה וכמ"ש רש"י ז"ל בדף י"ב ולזה יש ליישב. ומ"ש בספרי רבינו

פחותים מן הכלים בדפוס מגדל עוז מן הבגדים:

יא[עריכה | עריכת קוד מקור]

וברגלים מתחילת שליש אמצעי של לילה. וכ"כ בדפוס מגדל עוז אמנם בכתב יד קדמון כתוב משליש אחרון של לילה וכ"כ המבי"ט בקרית ספר ז"ל ולא ידעתי מהו דהא לשון המשנה ספ"ק דיומא וברגלים מאשמורת הראשונה ואיך יעתיק ז"ל משליש אחרון אם לא שנדחוק דראשונה דקתני מתני' הכוונה מתחילתה של אשמורת אחרונה ועם כל זה לא הונח מלשון הגמ' שם דקאמר ביום הכיפורים דאיכא חולשא דכהן גדול עבדינן מחצות וברגלים דנפישי ישראל ונפישי קרבנות עבדינן מאשמורת ראשונה ע"כ משמע דקדמי לדיום הכיפורים:

יב[עריכה | עריכת קוד מקור]

וצובר את הגחלים וכו'. פי' הרע"ב ז"ל משום דכתיב ושמו ודרשינן ושמו כולו ושמו שלא יפזר ע"כ ועיין מ"ש לקמן בסוף הפרק. ומ"ש בספרי רבינו

שנתאכלו בנוסח אחר כתב יד נמחק:

יג[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחר שירד זה שתרם רצים אחיו הכהנים וכו'. לא ידעתי מה נשתנית ההוצאה מן ההרמה דבהרמה דוקא כהן אחד ובהוצאה רבים דהא קרא כתיב בתרוויהו לשון יחיד והרים את הדשן והוציא את הדשן ואולי דקרא לא נחית להקפיד בזה אלא דחז"ל הם (כאן חסר שיטה) עיקר כמ"ש בגמרא דיומא דף כ"ד והיא עבודה שהיא על המזבח תיקנו לה דרך כבוד בכהן אחד לבדו ועיין מ"ש לקמן:

יד[עריכה | עריכת קוד מקור]

כל מי שירצה וכו'. מדדקדק בזו לכתוב כל מי שירצה משמע דבגירוף הדשן מעל המזבח לא היו רשאים כל מי שירצה וא"כ היה לו לבאר מי הם. ואפשר עם מ"ש פ"ד הל' ו' די"ג כהנים היו בפייס השלישי זה אחר זה והם דשייכי לאותם עבודות היו עושים זה:

טו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ואע"פ וכו'. על מה שהשיג הראב"ד ז"ל נראה דרבינו מפרש דאתרוויהו קאי וכבר כתבו בהל' י"ב וכמ"ש שם והמעילה היא מפני שחלה עליו קדושה ובכדי לא פקעה וכ"כ בפ"ב דמעילה הל' י"ד ולדברי הראב"ד ז"ל קשה קצת דקי"ל אין לך דבר שנעשה מצותו ומועלין בו וכשנעשית מצות הרמה למה ימעלו אלא ודאי דהקדושה חלה על הדשן כאמור. ומ"ש בספרי רבינו

שנאמר בכתב יד נמחק. ומ"ש

אסור בכתב יד ואפילו:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון