מעשה רקח/תמידין ומוספין/א
| הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אבן האזל
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
מצות עשה וכו'. הכנסת הגדולה הביא משם מהר"א פלאט ז"ל שמברכין על מצוה זו עיין עליו:
ב[עריכה]
משיאיר פני כל המזרח. לשון המשנה פ"ג דתמיד אמר להם הממונה צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה ואם הגיע הרואה אומר ברקאי מתיא בן שמואל אומר האיר פני כל המזרח עד שהוא בחברון והוא אומר הן והקשה בספר עבודת ישראל דף כ"ד דלמה לא ביאר רבינו (שהתוס') [שהגמ'] ביומא דף כ"ח הקשו מאן אמר הן ותירצו איבעית אימא הך דקאי האיגרא אמר איהו האיר פני כל המזרח וא"ל הך דקאי אארעא עד שבחברון וא"ל איהו הן ואיבעית אימא הך דקאי אארעא אמר איהו האיר פני כל המזרח וא"ל עד שבחברון וא"ל הן ופירש רש"י דמצינו בירושלמי כדי להזכיר זכות אבות מזכירין חברון וכ"כ רבינו בפירוש המשנה עיי"ש ולא תירץ כלום עיין עליו והוא דקדוק עצמי שהרי גם בספ"א דעבודת יום הכיפורים כתב רבינו שלא היו שוחטין עד שמכירין שעלה עמוד השחר בודאי שמא ישחטו בלילה ע"כ לזה הו"ל להקשות על רבינו שלא הזכיר אפי' הא דחד קאי אאיגרא וחד אארעא וזה שואל וזה משיב אשר על כן נראה דצ"ל דכיון שלא תיקנו דבר זה אלא ע"י מעשה כמ"ש שם אח"ז מעשה ועלה מאור הלבנה ודימו שהאיר פני מזרח וכו' לא חש רבינו לזה ודי לו במ"ש שאין שוחטין עד שיאיר פני כל המזרח כולו דבכללו עד חברון ודאי ודוחק גם הסמ"ג ז"ל עשין ק"צ כשיטת רבינו עיין עליו:
ג[עריכה]
לפי שאסור להקריב וכו'. הקשה הרב לח"מ ז"ל דמה טעם הוא זה לשיאחר שתי שעות הרי יכול להקריב אחר תמיד של שחר מה שהוא רוצה ועוד קשה שכתב
חוץ מקרבן פסח לבדו וכו' דבברייתא פרק תמיד נשחט אמרו הטעם שראוי לאחר פסח מפני שנאמר בפסח בערב ובין הערבים משא"כ בתמיד שלא נאמר בו אלא בין הערבים ואף שיש לחלק בין לכתחילה לדיעבד מ"מ אם איתא כדברי רבינו היה להם לתקן שיקריבו פסחיהם בין קודם תמיד בין אחריו וכו' עיי"ש שהאריך. ולענ"ד יש לישב לקושיא ראשונה שהדבר פשוט שאגב שרצה להשמיענו דאחר תמיד של בין הערבים אין להקריב שום קרבן השמיענו ג"כ שקודם תמיד של שחר הדין כן וקאי נמי למ"ש לעיל שזמן התמיד משיאיר היום ואז שוחטים אותו. ולקושיא שנית כיון דמן הדין התמיד הוא אחר חצות וזמן הק"פ ג"כ הוא אחר חצות ומאסמכתא דקראי הקדימו תמיד לפסח ומה שאיחרוהו לתמיד היינו מפני נדרים ונדבות כדאיתא התם ותמיד שהוא תדיר דין הוא שיקדים לכך תקנו בזה האופן וכדאיתא ג"כ פ"ק דזבחים דף י"ב עיי"ש:
ז[עריכה]
אבל אין קרבין בלילי יום הכיפורים וכו'. הרב לח"מ ז"ל נתאמץ להקשות על רבינו דבפרק החליל דף נ"ד מבואר דדין זה לא אתי אלא כאחרים דס"ל דאין בין עצרת לעצרת ולא בין ר"ה לר"ה אלא ארבעה ימים בלבד ולכך יתכן דאתרמי יום הכיפורים בערב שבת או באחד בשבת אמנם לרבנן דפליגי עליה כי מקלע הכי דחינן ליה ומבואר דאין הלכה כאחרים כדמשמע בפ"ב דערכין גבי מתני' דאין פוחתין מד' חדשים מעוברים בשנה ופסקה רבינו פי"ח דקדוש החודש ואיך פסק כאן דאין קרבין ביוה"כ דזה אי אפשר אלא בזמן שהיו מקדשין על פי הראיה גם בפ"ה דשבת פסק ביוה"כ שחל בערב שבת או במוצאי שבת [לא] תוקעין ולא (מריעין) [מבדילין] ועוד תמה על הרב המגיד ז"ל שכתב שם דרבינו לא איירי אלא בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראיה וכו' והניח הכל בצ"ע ותחלה מה שהקשה על הרה"מ תקשה ליה לרבינו גופיה דבפ"ח דעירובין הל' י' פסק להדיא דיוה"כ שחל להיות בע"ש או לאחר השבת בזמן שהיו מקדשין על פי הראיה וכו' וכ"כ ג"כ בסוף פי"א דמנחות בפירוש המשנה עיין עליו ולכך צ"ל בהכרח דכיון דאשכחן לר' ישמעאל ור' עקיבא בפרק אלו קשרין דף קי"ד דס"ל דרשא דעולת שבת ושניהם שוין דיתכן יוה"כ בערב שבת או במוצאי שבת פסק כמותן וההיא דאין פוחתין אתיא נמי כוותייהו משום לא בד"ו פסח כמ"ש התוס' שהביא הרב עצמו בפסחים דף נ"ח. שוב מצאתי להתוס' במנחות דף ק' ד"ה שני ימים טובים של ר"ה בסוף הדיבור הקשו קושית הרב לח"מ ז"ל כדמותה כצלמה מהך סוגיא דסוכה גם התוס' יו"ט ז"ל עמד בזה שם והניח בצ"ע:
ט[עריכה]
אין פוחתין מששה טלאים וכו'. במשנה תני טעמא כדי שיספק לשבת ושני ימים טובים של ר"ה וקתני תו ומוסיף עד לעולם ורבינו די לו במ"ש דאין פוחתין מששה ומינה נשמע להוספה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |