קרית ספר/תמידין ומוספין/ב

קרית ספר ‏ תמידין ומוספין ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מצות קל להיות אש יוקדה על המזבח בכל יום דכתיב אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה אף על פי שהאש ירדה מן השמים דכתיב ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח את העולה וגו' מצוה להביא מן ההדיוט כדכתיב ונתנו בני אהרן הכהנים אש על המזבח.

ב

בבקר עורכין עצים ועורכין בראש המזבח מערכה גדולה של אש דכתיב ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העולה והאי ובער עליה אמערכה גדולה קאי דסמיך ליה וכן מצוה לעלות בשני גזירים של עץ עם תמיד של שחר יתר על עצי המערכה דכתיב עצים שני עצים בתר ובער עליה שהיא מערכה ראשונה וכן מוסיפין שני גזירין עם תמיד של בין הערבים דכתיב וערכו עצים על האש ועצים תרי משמע ואם אינו ענין לתמיד של שחר דהא כתיב ביה ובער עליה וגו' וערך עליה תנהו ענין לתמיד של בין הערבים דאי תימא אידי ואידי בתמיד של שחר ואמר רחמנא עביד והדר עביד א"כ לימא קרא ובער ובער אי נמי וערך וערכו מאי ובער וערכו ש"מ לתמיד של בין הערבים אתא כדאמר ושני כהנים מעלין אותן כל אחד בעץ יחידי בידו כדכתיב בהו וערכו דהיינו שני כהנים אבל של שחר בכהן אחד דלא כתיב ביה לשון רבים אלא ובער וערך.

ד

שלשה מערכות של אש עושין בראש המזבח בכל יום ראשונה מערכה גדולה שעליה מקריבין התמיד עם שאר הקרבנות. שניה בצדה קטנה שממנה לוקחין אש במחתה להקטיר קטרת בכל יום. שלישי אין עליה כלום אלא לקיים בה מצות האש דכתיב ביה אש תמיד תוקד וגו' וילפינן להו מדכתיב על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר זו מערכה גדולה דמוקדה לשון מדורת עצים ואש המזבח תוקד בו זו מערכה שניה של קטרת והאש על המזבח תוקד בו זו מערכה שלישית של קיום האש ואיצטריך דובער עליה למערכה ראשונה שהוא לשון צווי ועל מוקדה איצטריך לומר דמערכה ראשונה היא הגדולה דמוקדה לשון מדורת עצים כדאמרינן:

ו

אזהרת רמה שלא לכבות אש מן המזבח דכתיב תוקד על המזבח לא תכבה ואם כבה אפילו גחלת אחת ואפילו הורידה מעל המזבח וכבה לוקה ולא תימא דליכא במזבח אלא האי דאפילו איכא לקי דריבוי דמצוה אסיר ואפילו במקצת דאף על גב דגחלת שפקעה מעל המזבח לא יחזיר יש חלוק בין הורידה לפקעה דכיון דהורידה וכבת חייב משום לא תכבה כדאמר' אבל אש מחתה ומנורה לאחר שחתה גחלים למחתה ולמנורה כיבן אפילו בראש המזבח פטור דהא אי נתיק למצותה לשום למחתה ותו לא קרינא בה אש דמזבח ואפילו היא עדין בראש המזבח כדאמר'.

ז

ומערכה גדולה במזרח המזבח דרך ביאתו למזבח וחזיתה מזרחה אי משום שתהא הרוח מנשבת בו או משום אליתא עצים דקים שמשימין דרך שם שהאש סמוך לו ונדלקין הגדולי' ע"י הקטנים. ובורר עצי תאנה יפים למערכה שניה שיעשו הגחלים טובים לישאם למזבח הפנימי להקטיר קטרת ומסדרה מכנגד קרן מערבית דרומית משוכה מן הקרן כלפי צפון ד' אמות דבעיא נגד פתח ההיכל דגמרינן מגחלים של יום הכפורים דכתיב בהו ולקח מלא המחתה גחלי אש מלפני ה' ואי זהו מזבח שמקצתו לפני ה' ואין כולו לפני ה' זה מזבח החיצון וכתיב ביה לפני ה' ואין קרוב לפתח יותר מאותו הצד ובה כחמש סאין גחלים באומד כדי שיקח מהם במחתה לקטרת ובשבת מוסיפין מפני שמקטירין בשבת שני בזיכי לבונה של לחם הפנים דכל דבר הניטל מבפנים כגון ב' בזיכי לבונה כדי לתת על מזבח החיצון אינו נותן אלא באותה קרן שאין לו קרן סמוך ממנו דגמרינן משיירי דמים הפנימיים שניתנין על יסוד מערבית כדכתיב אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד מערכה של קיום האש לא קבע לה מקום אלא בכל מקום המזבח שירצה ומצוה במזבח עצמו דכתיב ואש המזבח תוקד בו מכאן להצתה שלא תהא אלא בראש המזבח כדכתיב בו:

י

מצות קלא להרים הדשן בכל יום מעל המזבח דכתיב והרים את הדשן והיא עבודה מעבודות כהונה כדכתיב ולבש הכהן מדו בד וגו' והרים את הדשן ובגדי כהונה שתורם בהם את הדשן יהיו פחותין מן הכלים שמשמש בהם בשאר עבודות דכתיב ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים מקיש בגדים שלובש לבגדים שפושט מה בגדים שפושט הם בגדי קדש אף בגדים שלובש הם בגדי קדש ומה ת"ל אחרים פחותין מהם כגון שחקים או מפשתן שאינו מוצהב שהאפר מלכלכתן כשמוציאו חוץ למחנה וגנאי למלך שיהא משמש בהן על המזבח עבודת אכילה דבבגדים שבשל בהם קדרה לרבו לא ימזג בהן כוס לרבו.

יא

אימתי תורמין את הדשן בכל יום משיעלה עמוד השחר וברגלים משליש אחרון ובי"ה מחצות דכל הלילה כשר להרמה ולהקטרה דכתיב כל הלילה עד הבקר ממשמע שנאמר כל הלילה איני יודע שהוא עד הבקר שעד הבקר קרוי לילה מה תלמוד לומר עד הבקר תן בקר לבקרו של לילה שהוא עלות השחר ונתן לך הכתוב בקר אחר לומר שאין צריך להקטיר מבקר ראשון ואילך וכיון שלא נתן זמן באותו בקר על כרחיך הוא חצות הלילה ש"מ דבשיירי איברים שנתקשו מחמת האש ונעשו כעצים יבשים תלוי בחצות ובנשרפין ונעשו דשן מעוכל דלית ביה מששא כל הלילה והרים אבל אי אית ביה מששא כל הלילה והקטיר הילכך הואיל וכל הלילה כשר להרמה קבעו חכמים זמנה הכל לפי צורך השעה כדאמר'.

יב

מי שזכה לתרום טובל טבילה זו משום סרך טבילה מדרבנן לרבי יהודה ולובש בגדי הרמה ומקדש ידיו ורגליו דאין קרבין למזבח ולא לשום דבר מן העבודות אלא לאחר קדוש ידים ורגלים דכתי' בה בבואם אל אהל מועד וגו' ירחצו מים ונוטל את המחתה ועולה ומפנה הגחלים וחותה מן הגחלים שנתאכלו בלב האש ונעשו גחלים דקים דהוי דשן דכתיב והרים את הדשן אשר תאכל האש דהיינו אותן שנתאכלו כדאמר' ומחתה בעיא להרמת הדשן דהא לא אפשר לקמוץ גחלים רותחים בידו והא דילפינן הרמת דשן מהרמת קומץ דכתיב הכא והתם והרים היינו שלא יפחות באומד מלא הקומץ כהרמת קומץ דהתם ואם רצה להוסיף יוסיף אבל לא כקמצו ממש דלא אפשר כדאמרן ויורד וצובר הגחלים שחתה ע"ג הרצפה רחוק מן הכבש ג' טפחים דכתיב ושמו שלא יפזר אלא יהא צבור ואף על גב דכתיב אצל המזבח הא ילפינן בדוכתיה דכבש כמזבח לכל מילי והרי הוא אצל הכבש ועוד משום ששם הוא מקום שנותנים בו מראה ונוצה ודשון מזבח הפנימי ודשון המנורה.

יג

אחר שתרם זה רצים אחיו הכהנים ומקדשין ידיהם ורגליהם מפני שצריכין לעלות למזבח וכתיב או בגשתם אל המזבח וגו' ומחזירין האיברים שלא נתאכלו בצדדי המזבח ובכבש דכבש כמזבח ואינם נפסלין בלינה דאין לינה במזבח ובכבש ולאחר שיסדרו את המערכות יחזירו את האיברים על המערכה אחר התמיד של שחר ומנין לאברים ופדרים שלא נתאכלו מבערב שסודרן כדי שלא יפסלו בלינה ואחר מערכה גדולה יסדרם ויקטירם דכתיב אשר תאכל האש את העולה על המזבח כלומר דבר שהתחיל האש לאכול מבערב העלה אותו על המזבח שים אותו על העולה וגורפין את הדשן במגרפות כדכתיב ועשית סירותיו לדשנו ויעיו דהיינו מגרפות ע"ג התפוח שהוא נוי למזבח וכשהוא רב מורידין ממנה למטה.

יד

ומוציאין אותה חוץ לעיר אל שפך הדשן כדכתיב והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה ואין בעלי מומין מוציאין אותו [דלא כרבי אליעזר (פ"ק) [פ"ב] דיומא (כג, ב) דמכשיר בעלי מומין להוצאת הדשן דדריש אחרים והוציא (ויקרא ו, ד) כלומר כהנים אחרים שהם מרוחקים כשרים להוצאה (רש"י שם) אלא כת"ק אחרים פחותים מהם ואם כן קאי והוציא אכהן תמי' דכתיב ברישיה דקרא ובתוספות (ד"ה יש) כתבו שם דבעל מום חשיב כמו זר והיינו טעמא דתנא קמא דפסל]. ומניחין אותה במקום שלא יתפזר דכתיב ושמו בנחת ושמו שלא יתפזר ושמו כולו וכיון דטעון גניזה כדכתיב כלו אסור בהנאה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.