מעשה רקח/תלמוד תורה/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png תלמוד תורה TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

בני בנימין
יצחק ירנן
מעשה רקח
סדר משנה
עבודת המלך
פרי חדש
קובץ על יד החזקה


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק ב מהלכות תלמוד תורה

א[עריכה]

מושיבים מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך. נראה דט"ס נפל בספרים וצריך להקדים פלך למדינה דפלך היינו אפרכייא וכמה מדינות איכא בפלך וכ"כ רש"י פרק לא יחפור והוא מוכרח מהגמרא דהא בתחילה תיקנו בכל פלך ויהושע בן גמלא התקין גם בכל מדינה ועיר מפני שאל"כ היתה תורה משתכחת מישראל:

וכל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן מחרימין את אנשי העיר וכו' ואם לא הושיבו מחרימין את העיר. ובגמרא אמר ריש לקיש לר' יהודה נשיאה כך מקובלני מאבותי ואמרי לה מאבותיך כל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן מחריבין אותה רבינא אמר מחרימין אותה ופי' רש"י ז"ל מחריבין איכא שיור מחרימין ליכא שיור ע"כ משמע דס"ל דמחרימין דקאמר היינו לשון חורבה לגמרי כמו והיתה העיר חרם והשתא קשה אמאי נייד רבינו מפירוש רש"י ז"ל ופירש דמחרימין היינו לשון חרם ממש שכתב מחרימין את אנשי העיר ותו דלפי דברי מרן שכתב דרבינו קיים שתי הלשונות קשה דהו"ל לפסוק לחומרא כחד מהנך ואמאי פסק כתרווייהו וי"ל דרבינו פסק כרבינא וס"ל דרבינא לאוסופי על ר"ל אתא והיינו טעמא דר"ל קאמר לעיל דאין העולם מתקיים וכו' ואין מבטלים התינוקות אפילו לבנין בית המקדש א"כ על כרחך עונשם גדול שהרי קיום העולם תלוי בזה ורבינא מסתמא לא פליג ההך אלא דס"ל דקודם החורבן יש להחרים את יושבי העיר ואם לא ישמעו אז מחריבים את העיר עצמה כסברת ר"ל ולהכי נקט רבינו מחרימין את העיר בסוף ואפשר שזו היא כוונת מרן אף שסתם דבריו והפר"ח ז"ל כתב כן בסתם יעו"ש ורש"י ז"ל ס"ל דרבינא לאחמורי טפי מר"ל אתא:

ג[עריכה]

מלמד תינוקות וכו' ה"ז בכלל ארור לפיכך וכו'. נראה דבהנך שהזכיר רבינו נכלל מ"ש בגמ' היכא דחד גריס ולא דייק וחד דייק ולא גריס ומייתי רב דימי מהך דיואב דשבשתא כיון דעל על ועלה קאי בארור ולקמן בהל' ו' הזכיר חלוקא אחרת דהיינו היכא דחד גריס טפי מחבריה שהזכירו בגמרא ופסק בתרווייהו כרב דימי. ולדברי מרן ז"ל אכתי קשה דלא הזכיר רבינו ההיך דגריס טפי ועיין להרב לח"מ ובס' קול בן לוי ז"ל:

ד[עריכה]

ומי שאין לו אשה לא ילמד (סופרים) [תינוקות] וכו'. כתב מרן ז"ל דפסק כר' אלעזר והרב המגיד פרק כ"ב מהלכות אישות כתב דהעיקר דפסק כת"ק ומאי דשקיל וטרי תלמודא היינו משום דנפקא מינה לת"ק והכי קא בעי מי שאין לו אשה כלל קאמר ואתא לאוסופי את"ק דאלו ת"ק אמר דדוקא רווק שלא נשא מעולם וכו' או דלמא כשאינה שרויה אצלו דאלו ת"ק אמר כל שאין לו עכשיו רווק נמי קרי ליה וכו' ולפי זה צ"ל דלת"ק רווק אפשר דהיינו שלא נשא מעולם ואפשר שנשא ומתה ולפי המסקנא רווק היינו שאין לו עכשיו אך אם נאמר דלת"ק רווק היינו שלא נשא מעולם אין שייכות לפסוק כת"ק כלל דעל כרחך מאי דשקיל וטרי תלמודא היינו לר"א דווקא וא"כ קשה דרבינו בפי' המשנה כתב דרווק היינו שלא נשא אשה מעולם והביא ראיה מתרגום ובחורים ורווקי ולפ"ז שפיר כתב מרן דרבינו פוסק כר"א וכ"כ הפר"ח ז"ל ותו קשה לי דשם כתב רבינו דאין הלכה כר"א מעתה איך כתב דפירוש רווק היינו שלא נשא מימיו דכיון דמאי דלא פסק כר"א על כרחך לומר מכח מאי דשקיל וטרי תלמודא היינו לדעת (א)ת"ק א"כ על כרחך לת"ק פירוש רווק היינו שאין לו עכשיו ומה מאד תמהתי על הפר"ח דהוא ז"ל הביא סמוכות למרן דפסק כר"א מהך דפי' המשניות ולא נרגש דשם פסק להדיא דלא כר"א ולהרה"מ אפשר דמאי דכתב שם רבינו לא נחית אלא לפרש מילת רווק דר"ל שלא נשא מימיו ואין הכי נמי דלאו דוקא וצ"ע.

 ומ"ש  מרן דבשלמא גבי איש כיון שאשתו עמו היא משמרתו וכו' הקשו המפרשים ז"ל ממ"ש רבינו פרק כ"ב מאיסורי ביאה וז"ל ואין המלמד צריך שתהיה אשתו עמו בבית הספר אלא היא בביתה והוא מלמד במקומו ע"כ משמע דלא בעינן שתהיה אשתו עמו ואפשר דמ"ש אלא היא בביתה וכו' היינו שאין צריך שתהיה עמו בבית הספר ממש אבל אה"נ שצריך שתשב באותו חצר כדי שתהא משמרתו וכ"כ הרב בני חיי ז"ל. ועוד אפשר דכוונת מרן היא דבאיש כיון דאשתו עמו בעיר היא משמרתו מלחטא כיון דדרכה להיות תמיד בבית כדאשכחן פרק מציאת האשה גבי רבא שהיה בבית המדרש ובאה לפניו אשה וכו' והלך רבא לביתו ותבע את אשתו וכו' הרי דעל ידה נשמר מן החטא ואין לך משמרתו גדול מזה משא"כ גבי אשה שאין דרך האיש לישב בבית ואם היא תהיה תאבה אינה יכולה לתבוע לבעלה בפה דוכבשה כתיב ועוד שהוא חוץ לבית ואין לו מקום קבוע אלא דלפי דברי רבינו שם משמע דבאשה ליכא גירוי אלא משום יחוד וא"כ צ"ל דהכא היינו טעמא משום שאין הבעל בבית ואפשר שתתפתה בקל. א"נ אפשר דמרן לא נחית אלא לעיקר הגזירה ולנוהג שבעולם ודו"ק:

ה[עריכה]

עשרים וחמשה תינוקות וכו' היו יותר על עשרים וחמשה עד ארבעים וכו'. פרק לא יחפור ומפרש רבינו דברי הש"ס דהיינו לאוקומי המלמד בתחילה ובזה אתי שפיר מאי דקאמר ואי איכא ארבעים וכו' ומשמע נמי דיותר מארבעים לא סגי בריש דוכנא ועיין להרב ב"י יו"ד סי' רמ"ה:

ז[עריכה]

אחד מבני מבוי שבקש להעשות מלמד וכו'. אין להקשות דלמה השמיט רבינו הא דאמרינן התם דאין להשכיר בית לספר מתא ופי' רש"י מלמד תינוקות העיר ומושיב מלמדים תחתיו והוא מורה את כולם איך יעשו ויש שם קול גדול ע"כ די"ל דרבינו ס"ל כהתוס' שם שהקשו על פירוש רש"י וכתבו דהיינו כותב שטרות העיר וכן פסק רבינו פ"ו מהלכות שכנים:

וכן מלמד תינוקות וכו'. ואף דבעלמא אסור לירד לאומנות חבירו הכא התירו משום דקנאת סופרים תרבה חכמה כמ"ש בגמרא ולהכי כתב רבינו משום יגדיל תורה ויאדיר. ורבינו ל"ג שזה מתקנת עזרא כמ"ש בגמרא דא"כ הו"ל להזכירו בלשון תקנה אלא כפי' התוס' שם וכדמשמע ג"כ מפי' רש"י:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון