מעשה רקח/תלמוד תורה/ג
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שמא תאמר שאותם הכתרים וכו' הרי הוא אומר בי מלכים ימלוכו בי שרים ישורו. פירוש וגדול הממליך מן המלך רש"י ז"ל ושרים היינו כהנים כדכתיב ובני דוד כהנים היו כ"כ הבס"ח ז"ל ובגמרא לא הזכירו פסוק דבי שרים ישורו וצ"ל כמ"ש הרב לח"מ דקי"ל מלך קודם לכהן גדול:
בי מלכים ימלוכו. ואיתא במדרש היה ר' שמעון בן אלעזר אומר מי גדול הממליך או המולך וכו' כל עצמם של שני כתרים הללו כתר כהונה וכתר מלכות אין באים אלא מכחה של תורה ע"כ:
ג[עריכה]
אין לך מצוה וכו' שהתלמוד מביא לידי מעשה. פ"ק דקידושין דף מ' ובב"ק דף י"ז אמרינן הא למיגמר הא לאגמורי ופירש רש"י למיגמר לעצמו מעשה עדיף אבל לאגמורי לאחריני עדיף ממעשה והתוס' כתבו בשם שאלתות דרב אחאי דלמיגמר לנפשיה תלמוד גדול שמביא לידי מעשה אבל לאגמורי לאחרים לא עדיף ממעשה. ובקידושין כתבו בשם י"מ דאדם שלא לימד עדיין ובא לימלך אם ילמוד תחילה או יעסוק במעשה אומרים לו למוד תחילה לפי שאין ע"ה חסיד אבל אדם שלימד כבר המעשה טוב יותר מלימוד ע"כ ורבינו ז"ל לא חילק בזה:
ה[עריכה]
תחילת דינו של אדם וכו'. וא"ת דבפ' במה מדליקין אמרינן כשמכניסין אדם לדין שואלים לו נשאת ונתת באמונה קבעת עתים לתורה כבר כתבו התוס' פ"ק דקידושין דהיינו לענין שאלה וכו' אבל מכל מקום נפרעים ממנו תחילה על שלא קבע עתים לתורה ובפ"ק דסנהדרין כתבו דהתם באדם שעוסק בתורה אלא שלא קבע עתים והכא מיירי בשלא עסק כלל ע"כ ורבינו נראה דס"ל כמ"ש בקידושין ודו"ק:
לעולם יעסוק אדם וכו'. וא"ת דאמרינן פ"ב דברכות כל העוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שלא נברא כבר תירצו התוס' שם דהיינו שאינו לומד אלא לקנטר חביריו והתם מיירי שלומד על מנת שיכבדוהו ובריש פרק מקום שנהגו כתבו ז"ל דהכא מיירי שאין מתכוין לשום רעה אלא מתוך עצלות כההיא דשפל ונשכר דלא עביד כוליה שבתא ולא במעלי שבתא ואפ"ה גדול עד לשמים חסדו ורבינו נראה דס"ל כההיך דברכות ודו"ק:
ו[עריכה]
פת במלח תאכל. אין לפרש דאף ביש לו יסגף עצמו לפת במלח דאין זה סברא ותדע דבהל' ט' לא חייב אלא שיסיר התאוות ותענוגי הזמן מלבו אלא פירושו שאפילו אין לו מה לאכול אלא פת במלח אל ימנע מלעסוק בתורה וכן פירש ז"ל באבות פרק ששי:
ז[עריכה]
אלא עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי. כתב הרא"ש ז"ל בתשובה כלל ט"ו כל שעושה תורתו קבע ומלאכתו עראי כגון שיש לו עתים קבועות ללמודו ואינו מבטל כלל ושאר היום כשהוא פנוי הוא חוזר על הספר ולומד ואינו מטייל בשוקים אלא להשתכר פרנסת בני ביתו ולא להרבות ממון לזה אני קורא ת"ח והמביישו משלם קנס המפורש בירושלמי ע"כ כנה"ג ז"ל וידוע דהטיול בשוקים לסתם בני אדם מביא לכמה רכילות ולשון הרע דוק ותשכח:
ח[עריכה]
הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה. ראיתי להתוס' יו"ט פ"ד דאבות שכתב דאתא לומר שיהא מעוט העסק בשביל עסק התורה ולא בשביל הטורח והעצלה וכו' ע"כ והוא דרך נכון שבכוונה זו יקבל גם על זה שכר:
י[עריכה]
כל המשים על לבו. כבר ידוע מה שנתעצם רבינו בפירושו להמשנה פ"ד דאבות בענין ההספקות שנוטלים התלמידי חכמים והביא כמה ראיות לדבר ומרן ז"ל כבר ישבם בטוב טעם עיין עליו והרב כנה"ג יו"ד סימן רמ"ו הביא כמה פוסקים שהקשו על רבינו בזה עיי"ש בפרט באלו הזמנים דאפשר וקרוב לודאי דגם רבינו יודה:
יב[עריכה]
שכל היגע בתלמודו בבית הכנסת. הכי איתא בירושלמי פרק אין עומדין להדיא ומשמע נמי התם דבית הכנסת דוקא קאמר דביה קעסיק ואתי ואם כן קצת קשה דעיקר עסק התורה הוא בבית המדרש וכמו שנראה מדברי רבינו סוף פרק ד' ושם כתב עוד דקדושת בית המדרש חמורה מקדושת בית הכנסת ודוחק לומר שסגולה זו לא נאמרה אלא בבית הכנסת דוקא ואפשר דבית הכנסת לאו דוקא ויש ליישב:
במהרה הוא שוכח. נ"ב וכן אם נמשך איזה זמן אחר הבלי העולם ותענוגיו כדאשכחן בר' אלעזר בן ערך בשבת דף קמ"ז דאיקלע לפורגייתא ודיומסית ואמשיך בתרייהו ואיעקר תלמודיה וכו' עיי"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |