מעשה רקח/פסולי המוקדשין/ב

מעשה רקח ‏ פסולי המוקדשין ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ספר מעשה רקח פרק ב מהלכות פסולי המוקדשין

א

כל הדמין וכו'. עמ"ש מרן ז"ל כבר כתבתי הנראה לענ"ד בפרק ה' דמעשה הקרבנות הל' י"ז:

ג

כל הדמין הניתנין על הפנימי. צ"ל על מזבח הפנימי וכ"ה במגדל עוז ועיין לרבינו רפי"ז:

ח

שינה מתן וכו'. נתן הדם מן הקרן ולפנים וכו'. מרן ז"ל לא ציין מהיכן הוליד דינים אלו ונראה דמלשון המשנה דייק להו דקתני בר"פ בית שמאי כל הניתנין על מזבח הפנימי שאם חיסר אחד מן המתנות כאילו לא כיפר לפיכך נתן כולן כתקונן ואחת שלא כתקונה פסולה אך עדיין חסר לנו דרבינו השוה חטאות החיצוניות לפנימיות ומהקרן ולפנים השוה שאר קדשים לחטאות:

יב

נתן למעלה ושאל יתן למטה וכו'. תמיהה מילתא דבגמרא דף פ"א הקשו למ"ד דסוף דם חטאת שנתערב עם דם עולה ישפך לאמה מברייתא דקתני נתן למעלה אלו ואלו מודין שיחזור ויתן למטה וכו' מאי לאו דאיערוב חטאת עם עולה וכיון דיהיב ליה למעלה הוו להו שיריים ותירצו הכי במאי עסקינן דאיערוב חטאת החיצונה בשיריים וכו' ע"כ ורבינו שפסק לעיל דאפי' נתערבו שירי חטאת עם דם העולה שמקום הכל למטה ישפך הכל לאמה והיינו כמ"ד עולה לאו מקום שיריים איך פסק כאן דיתן למטה שהוא קושית הגמרא דלפ"ז משמע דמקום עולה מקום שיריים הא הוו תרתי דסתרן אהדדי והרב לח"מ ז"ל הקשה כן והניחו בצ"ע והיא קושיא חזקה. האמנם מדקדוק לשון רבינו נראה שיש ליישב שהרי בדין נתערבו שירי החטאת עם דם העולה הוי במציאות שעדיין לא נתן כלל לא למעלה ולא למטה ולכך אפי' שאל ישפך לאמה משא"כ כאן שלא שאל מתחילה אלא נתן מהתערובת למעלה להדיא כששאל אומרים לו שיתן למטה מאחר שכבר נתן למעלה ובגמרא נמי הוה מצי למדחי ליה הכי אלא משום דס"ד דאפילו בהקדים ונתן למעלה קאמר ולכך אקשי ליה בעצם ועוד י"ל דעדיפא מינה משני ליה:

יג

אם נתן בחוץ וחזר ונתן בפנים וכו'. הקשה הרב לח"מ ז"ל דלמה לי חזר ונתן בפנים בלא"ה כשר במה שנתן בחוץ דהא כתב רבינו לעיל דאם הניתנין בפנים נתנו בחוץ יצא עיי"ש. ולא ידעתי מהו שהרי רבינו כתב לעיל הל' י' דדם שמצותו ליתנו בפנים בהיכל שנתנו על המזבח החיצון הזבח פסול והכא בנתערבו השמיענו דאם נתן בשתיהם כשר:

יד

פר העלם וכו'. דברי רבינו צריכין ביאור מצד דבריו ומדברי הגמרא מדבריו בהדין שסיים

וכן אם גמר הזיות שבקדש הקדשים והוציאן להיכל והזה מקצת הזיות והוציאן חוץ להיכל וכו' דחלוקא זו נלמדת בק"ו מאינך דלעיל שהרי אפי' שלא הוציא אלא מקודש הקדשים להיכל וחזר והכניסו לקודש הקדשים נקראת יציאה ונפסל הזבח אף שבאמת היה צריך להזות בקה"ק וגם בהיכל כמ"ש רבינו פ"ד דעבודת יום הכיפורים הל' ב' ואפ"ה נקראת יציאה מכ"ש וק"ו אם הוציאו חוץ להיכל דודאי הגמור דהו"ל יציאה גמורה וגם מצד הגמרא דעד כאן לא נסתפק רבא אלא בהזה מדמן על הפרוכת והוציאו למזבח והכניסן מהו הכא ודאי חד מקום הוא או יציאה קרינן ביה תיקו הרי שלא נסתפק אלא בהוצאה למזבח דהיינו מזבח הזהב דכתיב ביה ויצא אל המזבח אשר לפני ה' ואף דחד מקום הוא נסתפק משום דכתיב ביה לשון יציאה אבל מן ההיכל ולחוץ אין כאן שום ספק וכן הקשה הרב לח"מ ז"ל גם למהר"י קורקוס שהביא מרן ז"ל דיליף לה מפרק טבול יום וכו' וביותר אני תמיה דאיך מפרש מהר"י קורקוס ז"ל דברי הגמרא הנזכרים ועוד שהדין המוזכר בגמ' לא הזכירו רבינו דמדקרי ליה יציאה אף דחד מקום הוא סלקא בתיקו גם על מרן והראב"ד ז"ל יש לתמוה איך לא נתעוררו בכל זה:

טז

אם הכניסו בשוגג וכו'. צריך טעם בדבר שהוא מן התורה איך שייך לחלק בין שוגג למזיד ובעיקר דברי מרן ומהר"י קורקוס ז"ל עיין להרב לח"מ ז"ל:

יז

שנאמר אשר יובא מדמה. צריך להגיה מדמה ולא מבשרה אי נמי מדמה ולא מבשר חטאת וכ"ה בכתב יד ומגדל עוז:

יט

הכניס דם חטאת העוף וכו'. לפי הסדר הכתוב בגמרא היה לו להקדים דין זה להעוף שפרכסה אך נתכוון ז"ל להסמיך הספיקות לשריפתן וכמ"ש מרן ז"ל:

כג

דם הקדשים וכו'. על מ"ש מרן ז"ל דמ"ש

וכל הזבחים פסולים פשוט הוא וכו' ע"כ כתב הרב לח"מ ז"ל דאינו פשוט כל כך דאין ראוי לפסול כל הזבחים מספק כיון שקרבו כל הכוסות חוץ מאחד [וכו'] וכיון שכן אין ראוי להביא זבח אחר על הספק וכו' עיי"ש והנה בהרב קרית ספר ז"ל מצאתי שכתב דם קדשים שנתערב בדם פסולין ישפך הכל לאמה מדאורייתא אי הוי דם פסולין רובא ע"כ נראה שהבין בדברי רבינו דמדאורייתא קאמר כיון דאיכא רובא ולא משום גזרה כדברי מרן ז"ל. והאמת נראה דמ"ש מרן ז"ל מאחר שלא נזרק הדם לא הותרו וכו' הוא מגומגם הרבה דכיון דקרבו כל הכוסות חוץ מאחד איך שייך לומר דעדיין לא נזרק הדם הרי נזרק באמת וידוע דמסקנא דהש"ס לפי גירסתינו כרב פפא דלכו"ע גוזרין גזרה במקדש והם דברי מרן ז"ל ושאר דבריו הם דברי רש"י ז"ל שם יהי רצון שנזכה לביאת מורה צדק אמן כן יהי רצון:

כו

איברים שסדרן וכו' ה"ז ספק אם דרך הקטרה בכך וכו'. הקשה הרב לח"מ ז"ל דבעיא דהקומץ לחוד היא משום אי דרך הקטרה בכך או לא אמנם בעיא דעצים למעלה ובעיא דצדי העצים היא מטעם אחר אי מתיבת על העצים משום דכתיב על המזבח אי משום דעל בסמוך משמע או דילמא על ממש וכו' ואיך רבינו נתן טעם שוה לשלשתן עיי"ש. ולענ"ד גברא חזינא וכו' דהא סוף כל סוף הספק הוא אם דרך הקטרה שאמרה תורה בכך או לא דהא לשון הקטרה כתוב גם בהעלאת האיברים וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים וכו' וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את הכל המזבחה וכו' הרי דלכל דבר העולה על המזבח קרי ליה הקטרה ובגמרא נסתפקו על כל אחד מטעמו דהוה ס"ד וכו' אך לפי האמת עיקר הספק נופל באם דרך הקטרה בכך או לא:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---