מעשה רקח/ערכין וחרמין/ו
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
לא[edit]
יראה לי וכו'. לכאורה קשה דלמה כתב לשון יראה לי הלא גמרא ערוכה היא בב"ק דף ל"ו ההוא דתקע לחבריה וחייבוהו פלגא דזוזא אמר הואיל ופלגא דזוזא הוא לא בעינא ניתבי לעניים הדר הדר ביה א"ל רב יוסף כבר זכו ביה עניים ואע"ג דליכא עניים הכא יד עניים אנן ע"כ הרי שאפילו שעדין לא בא לידו אפ"ה דברו קיים וי"ל עם מ"ש התוס' שם דזה הוי מקדיש דבר שלא בא לעולם ואלמלא דיד עניים אנן אפילו נדר אין כאן וכו' ע"כ ורש"י ז"ל פי' שם דהיה תפוס משלו דאי לאו הכי לא מגבינן ליה בבבל ע"כ אף שלדבריו קשה לישנא דניתבוה דמשמע שמדבר על זולתו וגם לישנא דקאמר הדר אמר ליה ניתבי נהליה וכו' דגם זה משמע שעדיין הוא מחוסר גוביינא ואיך שיהיה אין משם ראיה לדברי רבינו ולכך כתב לשון יראה לי וכו' והרב לח"מ ז"ל דקדק בדברי רבינו שכתב לשון הרי עלי ומכח זה הקשה עליו ועל הרב המגיד ז"ל פכ"ב דהל' מכירה והצריכה עיון ולענ"ד אין זה דקדוק שהרי הראיה שהביא רבינו מיעקב אבינו אין שם הרי עלי והרי היא כמו יהיה וצדקו דברי רבינו והרה"מ וגם דברי מרן ז"ל עיין עליהם. וגם למה שהקשה הרב לח"מ ז"ל לדברי רבינו מהסוגיא הנ"ל דמשמע דאי לאו טעמא דיד עניים אנן אין כאן נדר כלל עיין עליו מלבד מ"ש בשם התוס' ורש"י ז"ל עוד י"ל עם מ"ש רבינו חננאל שם שלא היה רוצה לחזור בו מן הצדקה אלא היה רוצה ללוותו לפי שעה וכו' וא"כ לעולם מידי נדר לא יצא:
לג[edit]
והרי האומר וכו'. נראה שאין זו ראיה להוכיח למקדיש דבר שלא בא לעולם דדבר התלוי בזמן אין נקרא דבר שלבל"ע אלא בא להוכיח דאף שלא חייב עצמו מעכשיו מ"מ בתורת נדר שקבל עליו להיות נזיר חל עליו מעכשיו משום דלא ידענו וזהו מ"ש חייב לנהוג בנזירות דהיינו מיד כמ"ש בפ"א הל' ד' ולכך לא כתב זה בלשון ראיה אלא להוכחה בעלמא ודברי מרן ז"ל צ"ע ועיין להמל"מ ז"ל:
לד[edit]
התפיס בה אחרת וכו'. כתב מרן ז"ל דה"פ אם היה לפניו הקדש גמור והתפיס בה חולין אפילו בטעות הוא נתפס וטעמו וכו' ובירושלמי דנזיר וכו' ע"כ. המל"מ ז"ל הקשה דלאיזה תכלית הביא זה הירושלמי וכו' עיי"ש ונראה דלא בא אלא להוכיח דינו של רבינו דאלים ההתפסה דאפילו בטעות חלה כדאשכחן בתמורה דאפילו בטעות אלימא דאין נשאלין עליה והרב לח"מ ז"ל הגיה דצ"ל התפיס באחרת והכוונה דכשאמר שור שחור שיצא מביתי ראשון לא אמר הרי הוא הקדש אלא התפיסו באחר שאמר יהיה הקדש כזה וכו' ובשו"ת הרדב"ז שנדפס מחדש בסי' ע"ה פירש דה"ק התפיס בה אחרת קודם שנודע אם יצא שחור וכו' וטעמא משום דבעיקר הקדש קמתפיס וכו' עיין עליו והרב קרית ספר פי' כפשוטו דהתפיס הטעות וכבר השיג עליו המל"מ ז"ל עיין עליו:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |