מעשה רקח/סוכה/ד
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שיעור הסוכה. משנה וגמ' בסוכה דף ב' וג' ובס' כת"י קדמון מצאתי משם הרב אברהם בנו של רבינו וז"ל עוד שם בהל' סוכה והאצבע הנזכר הוא הגודל מאיש בינוני ביצירה לא ננס האיברים ולא גדול האיברים ולא רך בשנים אלא ממוצע היצירה שהגיע לתכלית הגידול והוא בן ל"ה שנה או יותר ע"כ. ועיין לרבינו ספי"ז דשבת ומ"ש פ"א דין ה'.
ב[עריכה]
סוכה שאין לה וכו'. דף ו' וז' ויתבאר לקמן בע"ה.
ג[עריכה]
וצריך לעשות לה צורת פתח. הנה בגמ' דף ז' אין הכרח למ"ש רש"י דצורת פתח דקאמר רבא לא קאי אלא אמימרא דר' סימון גבי שתי דפנות גמורות כמין גאם ולא אשתי דפנות העשויות כמבוי זו כנגד זו לולא מלישנא דרבא דקאמר ואינה ניתרת אלא בצורת הפתח דהו"ל לומר ואינם ניתרות דהוה אמינא דקאי אתרוייהו אבל אינה ניתרת משמעו דלא קאי אלא אחדא אף דבאמת אם איתא אף אנו נאמר דקאי אעשויה כמבוי דסליק מיניה דהיא מימרא דרב יהודה דאיתמרא בגמ' בתר ההיא דר' סימון אלא די"ל לדעת רש"י ז"ל דבההיא דעשוייה כמבוי דעושה לה פס ד' ומשהו על ידי לבוד הרי יש לה ג' מחיצות ומה צורך לצורת פתח אמנם בעשוייה כמין גאם דעושה בה טפח שוחק לחוד והוי לבוד מצד אחד לחוד ונשאר הצד האחר ג' טפחים פתוחים הרי אין כאן ג' מחיצות ולכך הוכרח רש"י ז"ל לפרש דקאי דוקא אעשויה כמין גאם אלא דלרבינו קשיתיה דאם איתא הוה ליה לרבא לומר כן אמימרא דרבי סימון ולמה המתין אחר ההיא דר"י שמע מינה דקאי אתרווייהו דאף דהעשויה כמבוי יש בה ג' מחיצות מ"מ שתים כהלכתן דהיינו כמין גאם אין שם כלל דהא הפס אינו אלא ד' ומשהו ולכך בעי צורת פתח בדופן רביעית דבדופן שלישית א"א דהא אמרינן ביה לבוד כן נראה לענ"ד הגם שיש סברות אחרות עיין עליו ולישנא דאינה ניתרת קאי אשם המין ולא חש לדיוק זה כיון דריהטא דשמעתין הכי מוכחא. שוב ראיתי שכיוונתי לדברי הרא"ם על הסמ"ג ז"ל עיי"ש תהלה לאל י"ת.
הרי הן כסוכה. נוסח אחר כת"י הרי היא כסוכה.
ד[עריכה]
הרחיק את הגג וכו'. דף י"ז ולא נתבאר שם דנימא תרתי גוד אחית מחיצתא ולבוד והרב ב"ח סי' תר"ל הליץ בעד הטור שכתב כן להדיא דנפקא ליה מדסמיך מתני' דהמשלשל דפנות לההיא דהרחיק את הסיכוך מן הדפנות וכו' עיי"ש ולענ"ד נראה עוד דכיון דקיימא לן בתלה מחיצה וכו' דאמרינן תרי לבוד כמ"ש רבינו אח"ז א"כ ה"ה לגוד אחית ולבוד ודו"ק.
תלה מחיצה וכו'. שם דף ט"ז ועיין להרב לח"מ שהאריך בדברי הרב המגיד ז"ל וכיון שדברי רבינו עולים על פי הגמרא אין צורך להאריך.
ה[עריכה]
אם היו חזקים או שקשר וכו'. פי' שקשר גוף האילן ובשניהם בעינן שימלא הנופות ג"כ. כדאיתא בגמרא דף כ"ד וכ"כ רבינו שם. ומ"ש בספרי רבינו ומלא בין האמירין. בנוסח אחר בין האוירין ונוסחתינו עיקר וכן הוא בכת"י ומ"ש
עוד הרי זו כשרה בנוסח אחר כת"י מוסיף ואם לאו פסולה. ועיין להרב ב"י ז"ל סימן תר"ל ולהרב מגן אברהם שם ועיין עוד להסמ"ג עשין מ"ג.
ו[עריכה]
העושה סוכתו וכו'. משנה דף כ"ב ופי' שם רבינו ובתנאי שתהיה חזקה כ"כ שלא יהפכנה הרוח המצויה תמיד ביבשה ע"כ. ופשוט.
ז[עריכה]
סוכה שאין לה גג וכו'. על מ"ש מרן משם הרא"ם ז"ל נראה לענ"ד להליץ בעד רבינו דמאי דקראו לסוכה שסככה ז' על ז' סוכה קטנה וכו' היינו לסתם סוכות דעלמא שהסכך שוה לתחתיתו ולא נחתי למציאות זה ובכל מקום דברו חז"ל בהווה ולא ידעתי למה לא הקשה הרב על רבינו מהאי דפרקין דמוכח טפי מההיא דפ"ה. ומ"ש בס' רבינו
או שסמך וכו'. בנוסח אחר כת"י או שסמך ראש הסוכה לכותל. ומ"ש
או שהגביה וכו' בנוסח אחר כת"י או שהגביה הכותל סמוך מן הקרקע וכו'.
סוכה עגולה וכו'. מדברי רבינו נראה דר"ל דלא בעינן שבתוך העיגול עצמו יהיו הז' על ז' עם הזויות ויותירו הד' רצועות קטנות שאחר הריבוע אלא די שכשנשער כל ההיקף יבואו לנו הז' על ז' על פי החשבון וכן נראה מדברי הרב המגיד ז"ל וכן נראה קצת מדברי התוס' דף ג' ד"ה לא נצרכה וכו' וכן הוכיח הרב ב"ח ז"ל אמנם הרב מגן דוד [ט"ז] ז"ל סי' תרל"ד חלק עליו דא"כ הו"ל לחכמים לתת שיעור לרוחב דהא ודאי כל שאין ברחבה רק טפח אחד ובארכה מ"ט [כצ"ל] פשיטא שאין זה ראוי לדירה ופסול וא"כ לא ידענא אימתי יהיה כשר באיזה שיעור וכו' ע"כ. ואי משום הא לחוד הוה אפשר דכיון דמסיק הש"ס דף ח' גברא באמתא יתיב מינה נמי יש ללמוד השיעור שצריך לרוחב דאמת סוכה באמה בת חמשה טפחים כדאיתא בעירובין דף ג' וא"נ י"ל דהכל לפי מה שהוא אדם ולפי דירתו שיכול ליישב שם כדרך כל הארץ. ואיך שיהיה מה שרצה להוכיח מדברי התוס' הנ"ל דבעינן ז"ט דוקא גם ברוחב וכתב דחסר תיבת רק בדבריהם ושצ"ל לא היה בה רק ז' טפחים אני אומר דמצד הדין אפשר כדברי הרב וגם הרב ב"י ז"ל פסק כן אמנם מתוך דברי רבינו ודברי התוספות שהזכרנו איני רואה הכרח חותך להטעות דבריהם וכו' ולשוייה הרב ב"ח טועה בזה שהוא ז"ל הביא ראיה מדבריהם אלו וכל עצמם של התוס' לתרץ קושיית רש"י דאפשר שהיתה ארוכה וקצרה ואגב השמיענו דין זה שאפילו בפחות מז' טפחים ברוחב תתכשר ויש ליישב קושיית הרב ודו"ק. ועיין מ"ש בהלכות מזוזה פ"ו בס"ד.
ח[עריכה]
סיכך ע"ג אכסדרה. שם דף י"ח ועיין להרב המגיד ומרן ז"ל.
י[עריכה]
סיכך ע"ג מבוי. שם דף ז'.
יא[עריכה]
נעץ ד' קונדיסין. שם דף ד'.
יב[עריכה]
סוכה שיש לה פתחים וכו'. הנה הרב המגיד מפרש דדין זה קאי לדופן שלישי דוקא וכו' ע"כ. נראה שלא היה גורס ויש בכתליה כגירסתינו דמשמע בכולם אלא בכתלה וכיוצא והרב לח"מ כתב דלשון זה קאי לשאר הדינים ולא לענין פרוץ מרובה עוד הקשה על דברי הרה"מ ז"ל ממ"ש בש"ס יתירה שבת על הסוכה וכו' דלפ"ז מאי יתירה כיון דבשבת מועיל צורת פתח כדכתב הרב פט"ז דשבת וכו' וא"כ כיון דאיתיה בסוכה רוח שלישית בטפח או בפס ארבעה לא הוי אלא עם צורת פתח וכו' א"כ ה"ה בשבת והקושיא תפול לרבא דאמר בגמ' וכן לשבת דמגו דמשתריא לענין סוכה משתריא לענין שבת כיון דעל כרחך איכא צורת פתח דבלאו הכי לא משתריא סוכה א"כ למה לי מגו בשבת וכו' ע"כ.
ואחרי המחילה הראויה איני יורד לסוף דעתו ז"ל דמתחילה כשהקשה מפס י' ומשהו וכתב על זה דצריך גם כן צורת פתח הן אמת שרבינו בריש פרקין לא ביאר היכן יעשה הצורת פתח ולכאורה משמע דהוי כדין טפח שוחק שכתב לעיל דהצורת פתח צריך לעשותו ברוח שלישית זה אבל האמת יורה דרכו דדבר רחוק היא לפרש כן דכיון דהך סוכה אית לה ב' דפנות גמורות זו כנגד זו והאמצעית ע"י פס ד' ומשהו כדי לעשותה לבוד לדופן שכנגדה מעתה מה צורה לצורת פתח כיון דהלכה למשה מסיני דחשבינן לה כאילו היא מחוברת לכותל ממש ואם איתא תסגי לה בפס ד' לחוד ותתכשר בצורת פתח אותם הג' טפחים פנויים אלא ודאי נראה פשוט דהך צורת פתח בעינן ליה בדופן רביעית והיינו טעמא דאף דקי"ל שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח כיון דאין כאן השתים כהלכתן דהיינו כמין גאם לכך בעי רבינו צורת פתח בדופן רביעית ולעיקר קושיית הרב י"ל דשאני היכן שהדופן ניכר ועשוי אלא שיש בו פרצות או פתחים מהיכן שאין שם דופן עליו כלל דהיינו בטפח שוחק דלעיל ותדע דרבינו גופיה בדין זה משמע מדבריו דלא בעי צורת פתח כי אם בפרצה י' או יותר מי' האי כדיניה והאי כדיניה כמ"ש הרה"מ ז"ל פט"ז מהל' שבת ולעיל בדין טפח שוחק לג"ט לחוד בעי צורת פתח ונמצא סותר מדידיה אדידיה אלא ודאי האמת נראה דשאני ליה לרבינו היכן שניכר שיש כאן דופן אלא שנפרץ או נעשו בו חלונות מהיכן שאין ניכר כלל כמבואר וס"ל לרבינו לפי דברי הרה"מ ז"ל דיתרה שבת על סוכה שאמרו היינו דוקא בפחות מעשר בלא צורת פתח דבסוכה מתכשר אפילו בפרוץ מרובה על העומד ובשבת בעינן עומד מרובה על הפרוץ כמ"ש רבינו פט"ז דשבת. ופתחים וחלונות שכתב כאן אין במשמען צורת פתח כמו שנראה מענין הלשון וכן נראה מדברי הטור סי' תרל"ג ועיין בדברי הרב לח"מ ז"ל.
יג[עריכה]
מיעטה בתבן וביטלו וכו'. פי' הרב המגיד ביטול גמור ומשמע קצת דר"ל בפה וכן פי' הרב ב"ח ז"ל דברי רבינו בפשיטות וציין בדברי רבינו פ"ג דעירובין ושם לא מצאתי שכתוב כן עיי"ש. ועל מ"ש עוד הרה"מ דפי' ביטלו שדעתו להניחו שם לעולם הקשה הרב ב"י סי' תרל"ג דלא ידע מהיכן הוציאו עיי"ש והרב לח"מ תמה על הרב ב"י עיין עליו וצ"ל שלא היה גורס כגירסתינו בדברי הרה"מ ז"ל ודו"ק.
יד[עריכה]
בנה איצטבה בה וכו'. דף ד' ופירוש סמוך לדופן האמצעית מדמפלגינן בבנה מן הצד וכו' ובהא לא וק"ל.
טז[עריכה]
דופני סוכה. שם דף כ"ג. ודין עושה אדם את חבירו מבואר בעירובין דף מ"ד ופירש הר"ן ז"ל דהיינו טעמא דכשהוא שלא לדעת הוה ליה כמחיצה העשויה בשוגג דשריא וכו' ע"כ. ולפי זה נראה לענ"ד דאפי' כל הד' מחיצות יכול לעשותן מבני אדם שלא לדעתן דהא בלא דופן ג' לא מקרי סוכה כלל [וגם עובדא דהש"ס על כרחך שתי מחיצות היו] ואפ"ה שרי א"כ ה"ה והוא הטעם בכל הד' לפי פי' הר"ן ז"ל ועמ"ש בפט"ז דהלכות שבת דין כ"א ופכ"ז דין י"ד.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |