מגיד משנה/סוכה/ד

מגיד משנה ‏ סוכה ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

שיעור הסוכה גבהה אין פחות וכו'. ריש פ"ק סוכה שהיא גבוהה למעלה מכ' אמה פסולה ור' יהודה מכשיר ושאינה גבוהה עשרה טפחים ושאין לה שלש דפנות פסולה וכו' ואין הלכה כר"י. ושיעור הרוחב מחלוקת בגמ' (דף ב' ג') וקי"ל כמ"ד אינה צריכה שתהא מחזקת אלא כדי ראשו ורובו ושלחנו והם ז' טפחים על ז' טפחים כמו שמפורש בירושלמי ומבואר הוא בגמ' דמשך סוכה שבעה ומוסכם הוא:

היתה פחותה מעשרה טפחים וכו'. במשנה הנזכרת ומבואר בהלכות דקי"ל כאוקימתא דרבא דכל גוונא שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ופירוש שיהא בחלל הסוכה מלבד עובי הסכך יותר מעשרים אמה דהלכתא כרבא דאמר פ"ק דעירובין (דף ג':) חלל סוכה תנן ויתבאר בדברי רבינו בפרק זה:

ב

וסוכה שאין לה שלש דפנות וכו'. משנה הנזכרת ובגמרא (סוכה ו' ז') ת"ר שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח ור' שמעון אומר שלש כהלכתן ורביעית אפילו טפח וקי"ל כרבנן ונחלקו בגמרא אמוראים אותו טפח היכן מעמידו ורבי סימון וריב"ל אומר עושה טפח שוחק פי' יתר כל שהוא ומעמידו בפחות מג' סמוך לדופן וכל פחות משלשה כלבוד דמי וכן הלכה. עוד שם סוכה העשויה כמבוי וכו' רבי סימון ואיתימ סמוך לדופן וכל פחות משלשה כלבוד דמי והקשו מאי שנא התם דק התם דאיכא שתי דפנות כהלכתן פירוש שהן זו בצד זו כמין ג"ם ס אין אי לא לא. עוד שם אמר רבא ואינה נתרת וכו' ולשון אחרון אמ שוחק וקא עביד לה נמי צ"פ ואמר ליה דכי האי לישנא דרבא ס"ל דהא דצריכא צ"פ אתרוייהו קאי בין סוכה שיש לה שתי דפנות כה גיאת ז"ל ומחלוקת היא בין המפרשים ז"ל שיש מהם שפירש שבס דופן ז' הוא עומד וכל שיש לה שלש דפנות אינה צריכה צ"פ וזה אם היו לה ג' דפנות גמורות ודאי

ג

היו לה שתי דפנות וכו'. כבר נתבאר למעלה: קנים היוצאים מס ונאמרו שם הרבה אוקימתות בפירושה ואחת מהן רבה ורב א ריב"ל אומר עושה לו פס ד' טפחים ומשהו ומעמידו בפחות משלשה א אמרת דסגיא בטפח שוחק ומאי שנא הכא דקא אמרת פס ד' ותירצו גי ליה בטפח שוחק הכא דליכא שתי דפנות כהלכתן אי איכא פס ד' ר רבא וצריכא נמי צורת פתח רב אשי אשכחיה לרב כהנא דעביד טפח דאמר וצריכה נמי צ"פ. ומפרש רבינו ז"ל לפי מ"ש למטה כאן בסמוך לכתן בין סוכה העשויה כמבוי. וכן כתב בהלכות הרב רבי יצחק אבן וכה העשויה כמבוי א"צ צ"פ שהרי פס ד' ומשהו בפחות מג' במקום דעת העטור והר"א ז"ל. ויש להחמיר כדברי רבינו והגאונים ז"ל אבל א"צ צ"פ וכן מבואר מדברי רבינו:

כך הסוכה וכו'. שם (דף י"ט) תנא פסל היוצא מן הסוכה נדון כסוכה יוסף דאמרי תרוייהו בקנים היוצאים מן הסוכה עסקינן ומשכא ואזלא דופן בהדייהו מהו דתימא לית בה הכשר סוכה קמ"ל. פירוש שדופן אחד ארוך מחבירו ונמשך עם קנים אלו וקמ"ל דלא אמרינן לא הכשיר ארוך אלא כנגד הקצר אלא הרי הוא כסוכה:

ד

דפנות שהיו דבוקות וכו'. משנה שם (דף י"ז) המשלשל דפנות מלמעלה למטה אם גבוהה מן הארץ שלשה טפחים פסול מלמטה למעלה אם גבוהות מן הארץ עשרה טפחים כשרה. רבי יוסי אומר כשם שמלמטה למעלה עשרה כך מלמעלה למטה עשרה והלכתא כסתם משנה. עוד שם (דף י"ז) הרחיק את הסכך מן הדפנות ג' טפחים פסולה:

תלה מחיצה וכו'. בגמרא (דף ט"ז:) אבימי אמר מחצלת ארבעה ומשהו מתרת בסוכה משום דופן תלי בי מצעי פחות מג' למטה ופחות מג' למעלה וכל פחות מג' כלבוד דמי. והקשו פשיטא. ותירצו קמ"ל דאמרינן תרי לבוד. והקשו על דין זה מדתניא מחצלת ז' ומשהו מתרת בסוכה משום דופן פירוש ואם איתא ליתני ד' ומשהו ותירצו כי תניא ההיא בסוכה גדולה פירוש גבוהה טפי דליכא למימר לבוד למעלה אלא למטה וקמ"ל דמשלשלין דפנות מלמעלה למטה כך היא גרסת הגאונים ז"ל. ופירשו בהלכות הרב ר' יצחק אבן גיאת ז"ל דאי ממתניתין ה"א דוקא דיעבד אבל לכתחלה לא קמ"ל. ופירוש לדבריו כגון שאין הסוכה גבוהה י"ג טפחים שאין מחצלת זו גבוהה מן הקרקע ג' טפחים דאי בגבוהה י"ג טפחים אתיא לה כר' יוסי ואין הלכה כמותו. ועיקר הגירסא וקמ"ל דמשלשלין דפנות מלמטה למעלה וכן גרסת רש"י ז"ל ופירוש דאע"ג דליכא אלא עשרה בהדי לבוד דלמטה אפילו הכי מתרת אע"ג דאינה מגעת לסיכוך עכ"ל. ורבינו לא הזכיר דין זה דסוכה גדולה דאמרינן לבוד למטה שכיון שהזכיר שאומרים שני לבודים כל שכן שאומרים לבוד אחד:

ה

העושה סוכתו בין האילנות וכו'. משנה פרק הישן (סוכה דף כ"ד:) העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה כשרה ובגמר אמר רב אחא בר יעקב כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה והקשו והא תנן העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה כשרה והא קא אזיל ואתי ותירצו הב״ע בקשין פי' אילנות חזקים שאינן נעים ע״י רוח מצויה. והקשו והא איכא נופי ותירצו דעביד לה בהוצא ודפנא. פירוש שמלא את האמירים בתבן ובקש. וכתב רבינו רוח מצויה של יבשה לפי שמבואר שם דלדידן דקי״ל סוכה דירת עראי בעינן כל שיכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה אע״פ שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דים כשרה:

ו

העושה סוכתו בראש העגלה וכו'. משנה שם (דף כ"ב כ"ג) כלשון רבינו ז"ל ומפורש שם שכיון שיכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה די בכך אליבא דהלכתא ואפילו בספינה:

בראש האילן וכו'. גם זה במשנה (דף כ"ב:) כלשון רבינו:

היו מקצת הדפנות וכו'. שם במשנה שתים בידי אדם ואחת באילן או שתים באילן ואחת בידי אדם כשרה ואין עולין לה ביו״ט שלש בידי אדם ואחת באילן כשרה ועולין לה ביו״ט זה הכלל כל שינטל האילן והיא יכולה לעמוד בפני עצמה כשרה ועולין לה ביו״ט ע״כ במשנה. ומפרש רבינו ז״ל ששתים ושלש דפנות הם וכן פירש״י ז״ל בפרק מי שהחשיך (שבת דף קנ"ד:) שהובאה משנה זו שם ושם כתב שאף על פי שקרקע הסוכה הוא קרקע עולם והסכך הוא שסמוך על הדפנות שקצתן האילנות אעפ״כ הכניסה בסוכה קרוי עליה ואסרו ליכנס לה מפני שהיו רגילים לתלות בסכך חפציהם ולהשתמש בהן וכן כתב הרשב״א ז״ל. עוד כתב א״נ כשתחתית הסוכה נסמכת על האילן דהולך בסוכה ומשתמש באילן וכן פירשו בתוספות אבל אם לא היה נסמך הסוכה באילן ואינו משתמש על הסכך מותר שאינו אסור להשתמש תחת צלו של אילן עצמו כ״ש תחת צל הסוכה הנסמכת באילן עכ״ל. ויש בזה שיטות אחרות וזו עיקר:

ז

סוכה שאין לה גג פסולה וכו'. פ"ק משנה (דף י"ט:) העושה סוכתו כמין צריף או שסמכה לכותל ר' אליעזר פוסל וחכמים מכשירין ובגמרא תנא מודה ר"א שאם הגביהה מן הקרקע טפח או שהפליגה מן הכותל טפח שהיא כשרה ואסיקו בגמ' דמתניתין יחידאה היא ואיפכא הויא דר"א מכשיר וחכמים פוסלין וק"ל כחכמים. ופירש רש"י ז"ל שכל שהגביהה מן הקרקע טפח ואינו משופע לגמרי כגג מעליא דמי דההוא טפח חשיב ליה ככותלים של סוכה ושפוע שלו חשיב ליה גג או שהרחיקה מן הכותל טפח וסכך אותו טפח כסכך הסוכה כשר דכיון דאיכא טפח דגג שהוא שוה כשרה עכ"ל כדברי רבינו ז"ל. וראיתי מן האחרונים מי שפירש ואמר דדוקא בשעשה הדפנות בדבר שמסככין בו ויש בדפנות אלו כדי ט"ז טפחים עשרה לדפנות וששה לסכך חוץ מטפח זה שעומד לגג פחות מכן פסולה ע"כ דבריהם ויש לחוש להם אע"פ שאינן נראין מחוורין:

סוכה עגולה אם יש בהיקפה וכו'. שם (דף ז':) מפורש דתניא אחרים אומרים סוכה העשויה כשובך פסולה לפי שאין לה זויות ואמרו שם דאתיא כמ"ד סוכה דירת קבע בעינן ואין הלכה כן. ומ"ש רבינו אם יש בהיקפה כדי לרבעה וכו' גם זה מבואר במימרא דרבי יוחנן דבעי כדי לרבע בה ארבע אמות על ד' אמות ואליבא דהלכתא שיעור הסוכה ז' טפחים על ז' טפחים כמו שנתבאר:

ט

(ח-ט)

סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין וכו'. שם (דף י"ח) אתמר סיכך ע"ג אכסדרה שיש לה פצימין כשרה אין לה פצימין אביי אמר כשרה ורבא אמר פסולה אביי אמר כשרה אמרינן פי תקרה יורד וסותם ורבא אמר פסולה לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ופסקו בגמרא כרבא ושם מבואר דפצימין אלו מכשירין אפילו נראין מבחוץ ושוים מבפנים וכתוב בהלכות והא דאמרינן על גבי אכסדרה לאו על גבה ממש אלא בסמוך לה כדכתיב ועליו מטה מנשה ומתרגמינן ודשרן סמיכין עלוהי ע"כ. וזהו פירושה אכסדרה זו היא שני כותלים זה כנגד זה ומקצתן מקורה וסמוך לקרוי על הקצה אחד סיכך הסכך וזו היא צורתה (עיין בסוף הספר ציור י') נמצא שסוכה זו אין לה אלא שני כתלים ואם יש פצימין פירוש עמודים בולטים ברוח שלישית אע"פ שבסוכה אחרת כגון זו צריך פס ד' ומשהו כמו שנתבאר כאן די בפצימין לפי שכשיש פצימין אומרים פי תקרה יורד וסותם כלומר פי תקרה של אכסדרה שהוא קרוי קבע יורד וסותם אבל בלא פצימין לא ויש בזה שיטות אחרות וזו עיקר. וכבר ביארתי פרק י"ז מהלכות שבת נראה מבחוץ ושוה מבפנים נראה מבפנים ושוה מבחוץ מהו ענינן:

י

סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי או על גבי באר וכו'. שם (דף ז':) אמר רבא סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי כשר. ואמר רבא סיכך על גבי פסי ביראות כשר. ומבואר בסוגיא דדוקא לשבת שבתוך החג אבל לא לשאר הימים וכן סברת הרבה מן הגאונים ז"ל ועיקר. וענין הלחי ופסי ביראות מבוארים פרק י"ז מהלכות שבת:

יא

נעץ ד' קונדיסין וכו'. שם ת"ר נעץ ד' קונדיסין וסיכך על גבן ר' יעקב מכשיר וחכמים פוסלין. אמר רב הונא מחלוקת על שפת הגג דר"י סבר אמרינן גוד אסיק מחיצתא ורבנן אמרו גוד אסיק לא אמרינן אבל באמצע דברי הכל פסולה ורב נחמן אמר באמצע הגג מחלוקת. ויש מי שגורס איבעיא להו באמצע הגג מחלוקת אבל על שפת הגג דברי הכל כשרה או דילמא בין בזו בין בזו מחלוקת תיקו. והרבה מן הגאונים ז"ל אינן גורסין האי אבעיא להו כלל אלא ה"ק ורב נחמן אמר באמצע הגג מחלוקת אבל על שפת הגג דברי הכל כשרה והלכה כר"נ דרב הונא אתותב וכן כתב בהלכות הרב ר' יצחק אבן גיאת ז"ל בשם רב שרירא ורב ישראל גאונים ז"ל וגרסא זו נראית לי עיקר. חדא דלאותה גרסא ר"נ לא אתא לאפלוגי בהדיא אלא בדין אמצע הגג דר"י מכשיר ולא הל"ל באמצע הגג מחלוקת דלא נפקא לן מידי אלא אליבא דר' יעקב ולאנוחי בספיקא דין שפת הגג דנפקא לן דינא אליבא דרבנן. ועוד דסוגיין דאמרינן לימא תהוי תיובתא דרב הונא בתרתי משמע לכאורה דלא מספקא לן בסבריה דר"נ אי פליגי בתרתי, ואע"פ שאין דברים אלו מוכרחין גירסא זו נראית עיקר. ובהשגות א"א אין זה מחוור דאפילו לרב נחמן קאי בתיקו ולחומרא עכ"ל. והוא כפי גירסא זו שבספרים וכבר כתבתי דעת רבינו ז"ל ועיקר:

יב

סוכה שיש לה פתחים הרבה וכו'. ברייתא שם (דף ז') דופן סוכה כדופן שבת ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים ויתירה שבת על הסוכה שהשבת אינה ניתרת אלא בעומד מרובה על הפרוץ מה שאין כן בסוכה. פירוש ברוח שלשית דדי בסוכה במחיצת טפח או בפס ד' כפי מה שנתבאר אבל בשתים הרי דינה כדין שבת וכן פירשו ז"ל. ולזה כתב רבינו ז"ל כאן דין זה וכיוצא בו מבואר פרק ט"ז מהלכות שבת בארוכה בבבא המתחלת כל מחיצה שיש בה פרוץ וכו' ושם הארכתי לבאר דבריו ומה שחלקו עליו במ"ש שבמקום צורת פתח צריך שלא יהא פרוץ מרובה על העומד וכן מבואר בעירובין פרק ראשון דסוכה ושבת שוין לדבר זה:

יג

סוכה שאוירה גבוה. פ"ק דסוכה (דף ג' ד') סוכה שאוירה גבוה מעשרים אמה ובא למעטה בכרים וכסתות לא הוי מיעוט ואע"ג דבטלינהו בטלה דעתו אצל כל אדם. ותבן ובטלו הוי מיעוט וכל שכן עפר ובטלו תבן ואין עתיד לפנותו ועפר סתם מחלוקת ר' יוסי ורבנן, ופירוש רבנן סברי דלא הוו בטול כדאיתא התם. ויש מי שכתב דעפר לא בעי בטול אלא כל שאין עתיד לפנותו כל שבעת ימי החג סגי ודעת רבינו כדעת ההל' דבעינן בטול גמור וכן עיקר. ופירוש בטלו שדעתו להניחם שם לעולם ופי' אין עתיד לפנותו תוך שבעת ימי החג ויש בזה פירוש אחר וזה עיקר:

היתה גבוהה מעשרים אמה וכו'. שם (דף ד') הלכה פסוקה כלשון רבינו ז"ל:

יד

בנה איצטבה כנגד דופן האמצעית וכו'. שם הלכה פסוקה כלשון רבינו ז"ל וזו היא צורתה (עיין בסוף הספר ציור יא) וזו האיצטבה יש לה שלש דפנות ונחלקו כל המפרשים אם הוכשרה כל הסוכה על ידי איצטבה זו או לא הוכשרה אלא האיצטבה בלבד ומדברי רש"י ז"ל והגאונים ז"ל נראה שכל הסוכה כשרה אבל יש מן האחרונים חלקו בזה:

בנה איצטבה מן הצד וכו'. ג"ז שם כלשון רבינו ז"ל ופי' שהאיצטבה דבוקה עם הכותל צפוני או דרומי ודבוקה ג"כ לכותל אמצעי ואם רחוקה מן הכותל השלישי ארבע אמות פסולה לפי שאין לה אלא שתי דפנות ואם לאו כשרה כאילו המחיצה השלישית נוגעת באיצטבה ואף בזה נחלקו המפרשים ז"ל כמו שנחלקו למעלה:

בנה איצטבה באמצעה וכו'. גם זה שם ואמרו שם פחות מד' אמות כשרה ואחריה דופן עקומה ופי' רבינו שרואין כאילו המחיצות נוגעות לאיצטבה וכן פירשו הגאונים ז"ל. ומדבריהם למדנו שהם מכשירין הסוכה ע"י כך והאחרונים ז"ל מפרשים בזה פירוש אחר ופוסלין יתר הסוכה חוץ מן האיצטבה. ובהלכות לא נזכרו דינין אלו לפי שאינן מצויין ולזה קצרתי בביאורן:

בנה בה עמוד וכו'. שם (דף ד':) בנה בה עמוד גבוה י' ויש בו הכשר סוכה סבר אביי למימר גוד אסיק מחיצתא וכשרה א"ל רבה בעינן מחיצות הניכרות וליכא. ויש מי שפי' שאע"פ שהוא בתוך ד' אמות לדפנות פסולה לפי שכיון שגבוה י' חלק לעצמו רשות ואין דפני הסוכה מועילין לו וכן כתוב בהלכות הר"י אבן גיאת ז"ל בבנה איצטבה באמצעה שאם גבוהה י' טפחים אין דפנות הסוכה מועילין לה אע"פ שהן תוך ד' אמות. ויש מן האחרונים שחלקו בזה ופירשו דהא דעמוד דוקא בשהוא רחוק ד' אמות מן הדפנות הא לאו הכי ודאי כשר אפילו גבוה כמה וכן הדין באיצטבה. ומ"ש בגמרא גבוה עשרה לפי שפחות מי' והוא רחוק מן הדפנות ד' אמות אפילו אביי לא הוה מכשיר ליה שכיון שאינו רשות בפני עצמו היכי נימא גוד אסיק אבל בגבוה עשרה שהוא רשות היחיד לענין שבת ועולה עד לרקיע היה אביי סבור להכשיר בסוכה ואמר ליה רבא דלא. וזהו דעת רבינו ז"ל. ולזה לא הזכיר גבוה י' אלא סתם דמשמע בין גבוה בין נמוך וכן דעת העטור ועיקר:

טו

היתה פחותה מעשרה טפחים וכו'. שם קרוב ללשון רבינו ז"ל וכתוב בהל' הרב ר' יצחק אבן גיאת ז"ל והוא שיש בחקקה שיעור הכשר סוכה וכן הסכימו הרבה מן האחרונים ז"ל:

טז

דפני סוכה כשרים מן הכל שאין אנו וכו'. פרק הישן (סוכה דף כ"ג) ת״ר עשאה לבהמה דופן לסוכה ר״מ פוסל ור' יהודה מכשיר וקי״ל כר״י:

ועושה אדם את חברו דופן ביום טוב כדי וכו'. זה מבואר בעירובין פ' מי שהוציאוהו (עירובין דף מ"ד) ברייתות ואוקימתות שם והכל מבואר שם חוץ ממה שכתב רבינו ז״ל שאם עשאו לדעת שמותר בשאר ימי החג שאין זה מבואר שם אבל מוכרח הוא ממה שאסרו כן ביו״ט ואם האדם אינו נעשה מחיצה לדעת ואין מחיצתו מועלת כל שהוא לדעת לא הוה נאסר ביו״ט ומוכרח הוא שם. ובהשגות בכאן דברים לא הוצרכו ליכתב שכך כתוב שם אבל אם עשאו לדעת אסור ביו״ט. א״א דוקא דופן שלישית אבל דופן רביעית מותר ושלא לדעת אפילו דופן שלישית מותר והאריך בטעם זה ודברים פשוטים הם ומבוארים בדברי רבינו ז״ל שדבריו במחיצת האדם הם בדופן שלישי שהוא צריך להכשר הסוכה שהרי כתב כדי שיאכל וישתה בסוכה כשרה שחברו דופן לה ואם כשיש לה שלש דפנות והאדם בדופן ד' כבר היא כשרה בלא דופן האדם וג״כ פשוט שדופן רביעי כיון שאינו צריך להכשר הסוכה יכול האדם לעמוד שם דלא גרע מכלים שכל מחיצה שאינה מתרת מותר לעשותה ביום טוב או בשבת ומבואר כל זה בדברי רבינו ז״ל:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף