מעשה רקח/נדרים/י
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
הנודר או הנשבע וכו' עד שישאל לחכם גזרה וכו'. וכ"כ בפירוש המשנה והם דברי רב יוסף בגמרא ורבינא הוסיף משום קנסא ופירש"י דרבינא פליג ארב יוסף אמנם הר"ן והרא"ש והתוס' ז"ל פי' דלאוסופי על רב יוסף אתא ולפ"ז אם נדר לקיים מצוה או ללמוד היום א"צ שאלה ומדלא חילק רבינו כתב הרב לח"מ ז"ל דלרבינו צריך שאלה ע"כ. אך לענ"ד אינו מוכרח דהא אף אם יסבור רבינו כהר"ן ודעימיה ידוע דדרכו של רבינו לקצר והעתיק דברי רב יוסף שהם עיקר וכשם שבגמרא לא חילקו גם הוא לא חילק והה"נ שבנדר ללמוד או לעשות מצוה א"צ שאלה גם לדעת רבינו אך אעיקרא דמילתא לא ידעתי איך שייך לגזור שאלה זו בדבר מצוה דאדרבה מצוה היא לידור כדי לקיים המצות כמו שדרשו ז"ל מקרא דנשבעתי ואקיימה גם רבינו בסוף אלו ההלכות כתב דאין לישאל על נדרי מצוה מדכתיב נדרי לה' אשלם:
ג[עריכה]
שאיני טועם חדש אחד אסור שלושים יום גמורים מעת לעת. מדדקדק לכתוב כן משמע דאף אם אותו חדש חסר מ"מ ל"י גמורים בעינן מע"ל וזו מנ"ל לרבינו הלא במשנה לא קתני אלא מיום ליום ומכח זה כתב הש"ך יו"ד סי' ר"כ דרבינו והנמשכים אחריו מיירו בחדש שלם אכן מצאתי למהריב"ל ח"ב סי' צ"ו שהביא ראיה לדברי רבינו מההיא דהמדיר את אשתו וכו' ע"פ דברי התוס' שם אך לא פסיקא ליה מילתא עיי"ש ונסתפק עוד הרב ז"ל בדעת רבינו אם נדר לשלשה חדשים או לארבעה אי בעינן ג"כ ל"י מעת לעת או דילמא דלא כתב רבינו כן אלא בחדש אחד סתם עיין עליו אך מ"ש שם דאפשר דדעת רבינו משום דבנדרים הולכים אחר לשון בני אדם וכו' ולענ"ד נראה דאין דרך בני אדם להקפיד בחדש וכ"ש בשנה במע"ל ודו"ק:
ד[עריכה]
הרי זה אסור שנה תמימה מיום ליום. בנ"א כת"י קדמון כתוב מעת לעת ונראה שאינו מוכרח ומהר"א ששון סי' קנ"ד הביאו הכנסת הגדולה ז"ל דפשיטא שביום זה שבו נדר שלשנה הבאה ביום זה יהיה מותר אבל הא מספקא לי אם אמר מהיום ועד שנה אם יהיה מותר ביום שנשלם בו השנה ע"כ:
יא[עריכה]
ואם ירדו גשמים מי"ז במרחשון ה"ז מותר. פסק כר' יוסי דס"ל הכי אמנם פ"ב דהלכות תפילה פסק (דבי"ז) [דבז'] במרחשון שואלים והיינו כר' מאיר וכבר עמד בזה הש"ך יו"ד סי' (ת"ך) [ר"כ] גם פ"ב דהלכות תענית יש שם מקום עיון עיין להרב ב"י והרב לח"מ ז"ל שם והדברים צ"ע גדול:
יב[עריכה]
מי שהדיר את אשתו וכו'. לשון רבינו מגומגם מאד דמ"ש אסור לנהוג חולין בנדרו ולהניחה שתלך ותהנה דמשמע דמפסח ועד החג קאמר וזה א"א שהרי הוא לא אסר הנאתו עליה אלא עד הפסח גם מ"ש אלא נוהג בה איסור עד החג וכו' מורה שכך כוונתו לשון נוהג בה איסור משמע שהוא חייב לנהוג בה איסור וזה שייך בהנאה דאלו בהליכה היה לו לומר מונעה מלילך וכבר הושג רבינו מהטור והראב"ד גם מדברי הגמ'. ומרן ז"ל תירץ דכוונת רבינו על ההנאה שקודם פסח ומעין זה כתב הרב לח"מ והרב ב"ח סי' ר"כ אך הט"ז ז"ל כתב שם דמדאמר האי נודר לישנא יתירה עד החג אפשר שהוא מתכוין שלא תהנה עד הפסח שמא תעבור אח"כ וכמו שהוא הדין לפי האמת ואפשר ג"כ שמ"ש עד החג הוא (דכך) [דרך] חזרה דהיינו שמתחילה עלה בדעתו לאסור עד הפסח לחוד וכו' ואח"כ נמלך ואמר עד החג וכו' פירוש שהכל יהיה עד החג הן ההנאה הן ההליכה וכו' והו"ל ספק ואנן קי"ל סתם נדרים להחמיר וכו' ע"כ. ואם כי הוא דרך חריף לענ"ד אינו אמת כלל חדא דרבינו בפי' המשנה כתב להדיא דבזאת המשנה לא דיברו בה בגמרא שום דבר לרוב פשיטותה ולא נשנית אלא להודיענו דהוה סלקא דעתין דכיון שעבר הפסח יניחנה לילך כיון שלא נאסרה עוד בהנאתו קמ"ל דאפ"ה חייב למונעה ע"כ ואם איתא לדברי הרב ט"ז הא יש חידוש זה דיש לנו להחמיר גם בהנאה מאחר הפסח עד החג ותו דגם בחיבורו א"א להבין כן שהרי כתב ואע"פ שתלה הנדר באיסור זמן שעבר דמשמע דפסיקא ליה מילתא דהאיסור כבר עבר בהחלט ואם איתא לא הו"ל למימר זה האע"פ כיון שהוא מנגד לכוונתו ותו שרבינו סיים ואם הלכה אחר הפסח אינה אסורה מליהנות לו ואמאי אינה אסורה הא כיון שיש ספק בלשון הו"ל לאוסרה הנאתו עכ"פ הן אמת שבעיקר דברי רבינו בפירוש המשנה קשה דכיון דבפ' אלו מותרים הוכיחו לר' יהודה דקי"ל כוותיה כי קתני דאי (איתה וכו') [איתהני] ה"ז בבל יחל דברו כלומר דלכתחילה אסורה ליהנות לו עד הפסח שמא תלך אחר החג וכמ"ש ג"כ כאן מעתה זהו החידוש של המשנה ולמה לא הזכירו ז"ל ויש לישב שלא רצה להזכיר אלא החידוש שיש בשטח המשנה כיון שהקדים שבגמ' לא הוזכר שום דבר ואין דרכו של רבינו להזכיר בפי' המשנה מה שנאמר עליה במקום אחר בגמ':
ואם הלכה לפני הפסח וכו' ה"ז לוקה. מרן ז"ל פי' דדעת רבינו שהיא פשיטא שלוקה וכו' וקשה דבריש פ"ה פסק רבינו שאם עבר ונהנה אינו לוקה שהרי לא אמר שמעון כלום ע"כ הכא נמי כיון שזאת האשה לא אמרה כלום איך תלקה לדעת רבינו ועמ"ש שם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |