אור שמח/נדרים/י

אור שמח ‏ נדרים י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

אבל ביום ר"ח יהי' מותר אעפ"י שהיה חודש חסר.

עיין גמרא. ולי נראה פירושו דכמו שהיה בשנת תרס"ב העבר דחודש טבת היה חסר והמולד של ר"ח שבט הי' ה' כ"ב תתי"ז שברוב האופנים הוא לילה שלאחר ר"ח, נמצא דבשנת תרס"ב העבר הנודר באמצע חודש טבת ויאמר שלא אשתה יין בחודש זה הלא יום ר"ח שבט הוא מהלבנה הישנה קודם המולד ואעפ"כ מותר בו ביום לנדרים דאזיל בתר לשון ב"א ריש ירחא קרו ליה. כן נ"ל פירושו דלפירוש המפרשים הו"ל דחודש זה מלא ואימת מיקלע מולד זקן כזה רק בחודש חסר שיום אחד ר"ח ודוק:

יא

האוסר עצמו בדבר עד הגשם הר"ז אסור עד זמן הגשמים שהוא בארץ ישראל ר"ח כסלו הגיע זמן כו' בין לא ירדו ואם ירדו כו' הר"ז מותר כו'.

פירוש דבריו, דרבינו כתב בפירוש המשנה שפעמים הגשם בי"ז ופעמים באה הרביעה בכ"ג ופעמים בר"ח כסלו, נמצא דהזמן קבוע שבשנה האפילה בא הגשם בר"ח כסלו רק שפעמים מקדים בי"ז ופעמים בכ"ג וכי אמר עד הגשם אם ירדו גשמים בי"ז שהוא זמן מטר בשנה מבכרת מותר מי"ז ואילך ואם לא ירדו אז לא מיתסר רק עד ר"ח כסלו, שלאסור נפשיה אם לא ירדו גשמים מר"ח כסלו ואילך ודאי לא אסיק אדעתיה דהוי מילתא דלא שכיחא כלל דאפילו בשנה המאוחרת זמנו בכסלו והוי כזמנו קבוע שיותר מכסלו לא יומשך, אבל כי אמר עד הגשמים מורה שרוצה שירדו הגשמים דוקא וגשמים משמע רבוי גשמים והיינו בכ"ג חשון שכן דרך שנה בינונית ובמבכרת ג"כ ירדו שני גשמים, ולשיטת רבינו הא דפליג רשב"ג היינו דאמר דזה אני מודה לחכמים שאם ירדו גשמים בכ"ג חשון שמותר אבל בהא פליגנא שאם לא ירדו גשמים אינו אסור רק עד זמנה של רביעה היינו זמן הקבוע אף בשנה מאוחרת וזה בר"ח כסלו וכמו בעד הגשם לדידן:

וראיה עצומה לשיטתו מהא דפריך על ר' זירא מהא דתני רשב"ג גשמים שירדו שבעה ימים כו' ושניי' כמאן כר' יוסי וס"ד דבעד הגשם מיירי ועד הגשם ועד הגשמים חדא דינא להו, ותמוה טובא דלדידיה למה ליה ירידת גשמים כלל הא רשב"ג בעד הגשמים קאמר עד זמן רביעה ומפני זה דחק ר"ן לפרש דלדבריהם אמר רשב"ג, וע"כ כרבינו דזמן רביעה הוא עד ר"ח כסלו ובהא מודה לחכמים שאם ירדו גשמים בכ"ג בחשון דסגי ולא בא רק להקל בלא ירדו גשמים ולכן גם לדידיה בעי ירידת גשמים ודוק:

ואם פירש ואמר עד שיפסקו הגשמים ה"ז אסור עד שיעבור הפסח בא"י ובמקומות שהם כמותה.

מחלוקת ר"מ ור"י ופסק כר"י דהלכה כמותו נגד ר"מ, ובירושלמי כאן אמר ר"מ כדעתיה ור"י כדעתיה דתנינן תמן עד אימתי שואלין את הגשמים ר"י אומר עד שיעבור הפסח ר"מ אומר עד שיצא ניסן וזהו מש"כ רש"י כאן. אולם צ"ע דהא פסק רבינו בהלכות תפלה פ"ב דשואלין ומזכירין הגשמים עד יום טוב הראשון של פסח, וא"כ כאן הי' צריך להיות מותר מיום הראשון של פסח ולהלן, ובמסכת תענית אמר דתרי תנאי אליבא דר"י ולר"י דברייתא דהלכה כמותו היה צ"ל גם כאן רק עד יום הראשון של פסח, ומש"ה בתוספתא דנדרים דאזלא בשיטת ר"י דברייתא אמרה כאן עד לילי יו"ט הראשון של פסח עיי"ש וזה אמת. אמנם לפי מה דאמר שם בירושלמי דבאמת לר"י היה צ"ל ההזכרה והשאלה עד שיעבור הפסח רק טעמא כדי שיצאו המועדות בטל מפני שהטל סימן יפה לעולם א"ש דכיון דזמן גשמים עד שיעבור הפסח לכן הנודר אסור עד שיעבור הפסח, ועיין בכס"מ בשם ר"ן שם, אך דברי התוספתא לפ"ז צ"ע. והא שפסק בהלכות תענית פ"ג דמתענין על הגשמים עד שיצא ניסן הוא משנה שם פ"ק ולא פליגי בה תנאי ותמן אינו ניסן של ירחי לבנה רק ניסן של תקופה וכמוש"כ בירושלמי שם וכן פסק רבינו שם, ודברי הלח"מ בזה אינם נכונים במחכ"ת ומצאתי שהשיורי קרבן העיר בכ"ז. אך צ"ע קצת דבירושלמי על משנה דיצא ניסן וירדו גשמים סימן קללה הן אמר רשב"י הדא בשלא ירדו להן גשמים מכבר אבל אם ירדו להן גשמים מכבר סימן ברכה הן משמע דזמן גשמים הן, אולם ז"א דאע"ג דסימן ברכה הן מ"מ אין מתפללין עליהן:

ונראה לדעתי דאזלי לטעמייהו עפ"י מה דפליגי בתוספתא דתענית ואייתי לה בפרק המקבל (דף ק"ו) [רשב"א] משום ר"מ אומר (כן הגירסא שם בתוספתא) חצי תשרי מרחשוון וחצי כסלו זרע, חצי כסלו טבת וחצי שבט חורף כו' אדר וחצי ניסן קור חצי ניסן אייר וחצי סיון קציר ר"י מונה מתשרי, א"כ לר"י מתחלת ניסן הוי זמן קציר ושם לפי מנין החמה והתקופות. ואמרינן פ"ק דראש השנה כדחזית דמשכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן עברה לההיא שתא ולא תחוש לה כו' א"כ מוכרח להיות חצי ניסן תחלת ניסן של תקופה, א"כ לר"מ תמיד בסוף ניסן הוי זמן קציר שאז הוי תחלת זמן קציר דאז הוי חצי ניסן של תקופה, וכיון שהגיע זמן קציר תו אינו ראוי להתפלל על הגשמים וכאמור בספר שמואל הלא קציר חטים היום אקרא לד' ויתן מטר שבזמן קציר אינו זמן מטר, אבל לר' יהודה תחלת ניסן הוי קציר והוא בחצי ניסן שאז הוי תחלת ניסן של תקופה זמן קציר וא"כ עד תחלת הפסח זמן שאלת גשמים. אך לפי מה שבארנו לעיל בשם ירושלמי צ"ע קצת ויש ליישב ודוק:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.