מגדל עוז/נדרים/י

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מגדל עוזTriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png י

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
יצחק ירנן
מעשה רקח


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


א[edit]

הנודר או נשבע וכו' עד סוף אדר שני. פרק קונם יין (דף ס'). כתב הראב"ד הגירסאות מתחלפות במלה זו וכו' עכ"ל: ואני אומר אם עליו ערבה גירסת ראשון על רבותינו בעלי התוס' ערבה גירסת שני פ' קונם יין דתנינן להכי לה הכי עד ראש אדר עד ראש אדר ראשון עד סוף אדר עד סוף אדר שני ע"כ. והגירסא שמצאו בהם בהן הראשון הרב ז"ל שני גריס וטעמא רבא רבה אית ליה בה דהיא דאי ס"ד הראשון גרסי' בתרוייהו למה לי למתני' למתני תרי בבי ליתני חדא עד ראש אדר עד סוף אדר עד אדר ראשון אלא ודאי השני גרסי' והיינו טעמא וכי דכי דייק ואמר עד ראש אדר ולא אמר עד אדר סתם משמע דדעתיה מכי מתקרי אדר ולאפוקי נפשיה מספיקא דשני אמר הכי וכי דייק ואמר עד סוף אדר ולא אמר עד שיהא אדר משמע דדעתיה למיסר נפשיה כל מאי דמתקרי אדר ואפילו כל אדר שני ולאפוקי נפשיה מספיקא דראשון אמר הכי ולא אמר עד אדר דמשמע עד שיגיע או עד שיהא דמשמע עד שיצא כדתנן עד הפסח אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא והשתא ניחא סוגיין דגמ' דשקיל וטרי עלה שפיר ולישנא דירושלמי שהביא הראב"ד ז"ל כי מעיינת בה שפיר הכי דייק דמייתי לה על מתני' דקונם יין שאני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך ואוקימנא כמאן דאמר הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם ברם כמאן דאמרי הלכו בנדרים אחר לשון תורה א"ר בוצירייה כן אורחיה דבר נשא מימר לחבריה סבר לי ההוא יומא דתנינן תמן עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון ע"כ. כלומר זה שאמרנו כי בכלל היום הוא עד שתחשך דעדיין מתקרי יום עד סוף היום ודכוותא עד סוף אדר ששנינו בה עד סוף אדר סוף אדר השני דהיינו כל מאי דמתקרי אדר כמ"ד בנדרים הלך אחר לשון בני אדם אבל למ"ד בנדרים הלך אחר לשון תורה ולא היינו אומרים כך ולא היינו שונים שם עד סוף אדר עד סוף אדר שני אלא עד סוף אדר ראשון ובגמ' דמתני' גופה מחלק בין קונם לשכירות ושטרות ואנן קי"ל בנדרים הלך אחר לשון בני אדם וכדברי ר"מ ז"ל וכל אלו הדברים בשאינו יודע שנתעברה השנה אבל אם ידע שהשנה נתעברה ונדר עד ראש אדר כבר כתב ר"מ ז"ל סוף זאת הפסקא שהוא אסור עד ר"ח אדר שני כדאסיקנא בגמרא דסוף פרק קונם יין ובזה עלו דברי ר"מ ז"ל וגירסתו על נכון:

ב[edit]

הנודר או נשבע וכו' עד סוף אדר שני. פרק קונם יין (דף ס'). כתב הראב"ד הגירסאות מתחלפות במלה זו וכו' עכ"ל: ואני אומר אם עליו ערבה גירסת ראשון על רבותינו בעלי התוס' ערבה גירסת שני פ' קונם יין דתנינן להכי לה הכי עד ראש אדר עד ראש אדר ראשון עד סוף אדר עד סוף אדר שני ע"כ. והגירסא שמצאו בהם בהן הראשון הרב ז"ל שני גריס וטעמא רבא רבה אית ליה בה דהיא דאי ס"ד הראשון גרסי' בתרוייהו למה לי למתני' למתני תרי בבי ליתני חדא עד ראש אדר עד סוף אדר עד אדר ראשון אלא ודאי השני גרסי' והיינו טעמא וכי דכי דייק ואמר עד ראש אדר ולא אמר עד אדר סתם משמע דדעתיה מכי מתקרי אדר ולאפוקי נפשיה מספיקא דשני אמר הכי וכי דייק ואמר עד סוף אדר ולא אמר עד שיהא אדר משמע דדעתיה למיסר נפשיה כל מאי דמתקרי אדר ואפילו כל אדר שני ולאפוקי נפשיה מספיקא דראשון אמר הכי ולא אמר עד אדר דמשמע עד שיגיע או עד שיהא דמשמע עד שיצא כדתנן עד הפסח אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא והשתא ניחא סוגיין דגמ' דשקיל וטרי עלה שפיר ולישנא דירושלמי שהביא הראב"ד ז"ל כי מעיינת בה שפיר הכי דייק דמייתי לה על מתני' דקונם יין שאני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך ואוקימנא כמאן דאמר הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם ברם כמאן דאמרי הלכו בנדרים אחר לשון תורה א"ר בוצירייה כן אורחיה דבר נשא מימר לחבריה סבר לי ההוא יומא דתנינן תמן עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון ע"כ. כלומר זה שאמרנו כי בכלל היום הוא עד שתחשך דעדיין מתקרי יום עד סוף היום ודכוותא עד סוף אדר ששנינו בה עד סוף אדר סוף אדר השני דהיינו כל מאי דמתקרי אדר כמ"ד בנדרים הלך אחר לשון בני אדם אבל למ"ד בנדרים הלך אחר לשון תורה ולא היינו אומרים כך ולא היינו שונים שם עד סוף אדר עד סוף אדר שני אלא עד סוף אדר ראשון ובגמ' דמתני' גופה מחלק בין קונם לשכירות ושטרות ואנן קי"ל בנדרים הלך אחר לשון בני אדם וכדברי ר"מ ז"ל וכל אלו הדברים בשאינו יודע שנתעברה השנה אבל אם ידע שהשנה נתעברה ונדר עד ראש אדר כבר כתב ר"מ ז"ל סוף זאת הפסקא שהוא אסור עד ר"ח אדר שני כדאסיקנא בגמרא דסוף פרק קונם יין ובזה עלו דברי ר"מ ז"ל וגירסתו על נכון:

ג[edit]

הנודר או נשבע וכו' עד סוף אדר שני. פרק קונם יין (דף ס'). כתב הראב"ד הגירסאות מתחלפות במלה זו וכו' עכ"ל: ואני אומר אם עליו ערבה גירסת ראשון על רבותינו בעלי התוס' ערבה גירסת שני פ' קונם יין דתנינן להכי לה הכי עד ראש אדר עד ראש אדר ראשון עד סוף אדר עד סוף אדר שני ע"כ. והגירסא שמצאו בהם בהן הראשון הרב ז"ל שני גריס וטעמא רבא רבה אית ליה בה דהיא דאי ס"ד הראשון גרסי' בתרוייהו למה לי למתני' למתני תרי בבי ליתני חדא עד ראש אדר עד סוף אדר עד אדר ראשון אלא ודאי השני גרסי' והיינו טעמא וכי דכי דייק ואמר עד ראש אדר ולא אמר עד אדר סתם משמע דדעתיה מכי מתקרי אדר ולאפוקי נפשיה מספיקא דשני אמר הכי וכי דייק ואמר עד סוף אדר ולא אמר עד שיהא אדר משמע דדעתיה למיסר נפשיה כל מאי דמתקרי אדר ואפילו כל אדר שני ולאפוקי נפשיה מספיקא דראשון אמר הכי ולא אמר עד אדר דמשמע עד שיגיע או עד שיהא דמשמע עד שיצא כדתנן עד הפסח אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא והשתא ניחא סוגיין דגמ' דשקיל וטרי עלה שפיר ולישנא דירושלמי שהביא הראב"ד ז"ל כי מעיינת בה שפיר הכי דייק דמייתי לה על מתני' דקונם יין שאני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך ואוקימנא כמאן דאמר הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם ברם כמאן דאמרי הלכו בנדרים אחר לשון תורה א"ר בוצירייה כן אורחיה דבר נשא מימר לחבריה סבר לי ההוא יומא דתנינן תמן עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון ע"כ. כלומר זה שאמרנו כי בכלל היום הוא עד שתחשך דעדיין מתקרי יום עד סוף היום ודכוותא עד סוף אדר ששנינו בה עד סוף אדר סוף אדר השני דהיינו כל מאי דמתקרי אדר כמ"ד בנדרים הלך אחר לשון בני אדם אבל למ"ד בנדרים הלך אחר לשון תורה ולא היינו אומרים כך ולא היינו שונים שם עד סוף אדר עד סוף אדר שני אלא עד סוף אדר ראשון ובגמ' דמתני' גופה מחלק בין קונם לשכירות ושטרות ואנן קי"ל בנדרים הלך אחר לשון בני אדם וכדברי ר"מ ז"ל וכל אלו הדברים בשאינו יודע שנתעברה השנה אבל אם ידע שהשנה נתעברה ונדר עד ראש אדר כבר כתב ר"מ ז"ל סוף זאת הפסקא שהוא אסור עד ר"ח אדר שני כדאסיקנא בגמרא דסוף פרק קונם יין ובזה עלו דברי ר"מ ז"ל וגירסתו על נכון:

ד[edit]

הנודר או נשבע וכו' עד סוף אדר שני. פרק קונם יין (דף ס'). כתב הראב"ד הגירסאות מתחלפות במלה זו וכו' עכ"ל: ואני אומר אם עליו ערבה גירסת ראשון על רבותינו בעלי התוס' ערבה גירסת שני פ' קונם יין דתנינן להכי לה הכי עד ראש אדר עד ראש אדר ראשון עד סוף אדר עד סוף אדר שני ע"כ. והגירסא שמצאו בהם בהן הראשון הרב ז"ל שני גריס וטעמא רבא רבה אית ליה בה דהיא דאי ס"ד הראשון גרסי' בתרוייהו למה לי למתני' למתני תרי בבי ליתני חדא עד ראש אדר עד סוף אדר עד אדר ראשון אלא ודאי השני גרסי' והיינו טעמא וכי דכי דייק ואמר עד ראש אדר ולא אמר עד אדר סתם משמע דדעתיה מכי מתקרי אדר ולאפוקי נפשיה מספיקא דשני אמר הכי וכי דייק ואמר עד סוף אדר ולא אמר עד שיהא אדר משמע דדעתיה למיסר נפשיה כל מאי דמתקרי אדר ואפילו כל אדר שני ולאפוקי נפשיה מספיקא דראשון אמר הכי ולא אמר עד אדר דמשמע עד שיגיע או עד שיהא דמשמע עד שיצא כדתנן עד הפסח אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא והשתא ניחא סוגיין דגמ' דשקיל וטרי עלה שפיר ולישנא דירושלמי שהביא הראב"ד ז"ל כי מעיינת בה שפיר הכי דייק דמייתי לה על מתני' דקונם יין שאני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך ואוקימנא כמאן דאמר הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם ברם כמאן דאמרי הלכו בנדרים אחר לשון תורה א"ר בוצירייה כן אורחיה דבר נשא מימר לחבריה סבר לי ההוא יומא דתנינן תמן עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון ע"כ. כלומר זה שאמרנו כי בכלל היום הוא עד שתחשך דעדיין מתקרי יום עד סוף היום ודכוותא עד סוף אדר ששנינו בה עד סוף אדר סוף אדר השני דהיינו כל מאי דמתקרי אדר כמ"ד בנדרים הלך אחר לשון בני אדם אבל למ"ד בנדרים הלך אחר לשון תורה ולא היינו אומרים כך ולא היינו שונים שם עד סוף אדר עד סוף אדר שני אלא עד סוף אדר ראשון ובגמ' דמתני' גופה מחלק בין קונם לשכירות ושטרות ואנן קי"ל בנדרים הלך אחר לשון בני אדם וכדברי ר"מ ז"ל וכל אלו הדברים בשאינו יודע שנתעברה השנה אבל אם ידע שהשנה נתעברה ונדר עד ראש אדר כבר כתב ר"מ ז"ל סוף זאת הפסקא שהוא אסור עד ר"ח אדר שני כדאסיקנא בגמרא דסוף פרק קונם יין ובזה עלו דברי ר"מ ז"ל וגירסתו על נכון:

ה[edit]

הנודר או נשבע וכו' עד סוף אדר שני. פרק קונם יין (דף ס'). כתב הראב"ד הגירסאות מתחלפות במלה זו וכו' עכ"ל: ואני אומר אם עליו ערבה גירסת ראשון על רבותינו בעלי התוס' ערבה גירסת שני פ' קונם יין דתנינן להכי לה הכי עד ראש אדר עד ראש אדר ראשון עד סוף אדר עד סוף אדר שני ע"כ. והגירסא שמצאו בהם בהן הראשון הרב ז"ל שני גריס וטעמא רבא רבה אית ליה בה דהיא דאי ס"ד הראשון גרסי' בתרוייהו למה לי למתני' למתני תרי בבי ליתני חדא עד ראש אדר עד סוף אדר עד אדר ראשון אלא ודאי השני גרסי' והיינו טעמא וכי דכי דייק ואמר עד ראש אדר ולא אמר עד אדר סתם משמע דדעתיה מכי מתקרי אדר ולאפוקי נפשיה מספיקא דשני אמר הכי וכי דייק ואמר עד סוף אדר ולא אמר עד שיהא אדר משמע דדעתיה למיסר נפשיה כל מאי דמתקרי אדר ואפילו כל אדר שני ולאפוקי נפשיה מספיקא דראשון אמר הכי ולא אמר עד אדר דמשמע עד שיגיע או עד שיהא דמשמע עד שיצא כדתנן עד הפסח אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא והשתא ניחא סוגיין דגמ' דשקיל וטרי עלה שפיר ולישנא דירושלמי שהביא הראב"ד ז"ל כי מעיינת בה שפיר הכי דייק דמייתי לה על מתני' דקונם יין שאני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך ואוקימנא כמאן דאמר הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם ברם כמאן דאמרי הלכו בנדרים אחר לשון תורה א"ר בוצירייה כן אורחיה דבר נשא מימר לחבריה סבר לי ההוא יומא דתנינן תמן עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון ע"כ. כלומר זה שאמרנו כי בכלל היום הוא עד שתחשך דעדיין מתקרי יום עד סוף היום ודכוותא עד סוף אדר ששנינו בה עד סוף אדר סוף אדר השני דהיינו כל מאי דמתקרי אדר כמ"ד בנדרים הלך אחר לשון בני אדם אבל למ"ד בנדרים הלך אחר לשון תורה ולא היינו אומרים כך ולא היינו שונים שם עד סוף אדר עד סוף אדר שני אלא עד סוף אדר ראשון ובגמ' דמתני' גופה מחלק בין קונם לשכירות ושטרות ואנן קי"ל בנדרים הלך אחר לשון בני אדם וכדברי ר"מ ז"ל וכל אלו הדברים בשאינו יודע שנתעברה השנה אבל אם ידע שהשנה נתעברה ונדר עד ראש אדר כבר כתב ר"מ ז"ל סוף זאת הפסקא שהוא אסור עד ר"ח אדר שני כדאסיקנא בגמרא דסוף פרק קונם יין ובזה עלו דברי ר"מ ז"ל וגירסתו על נכון:

ו[edit]

הנודר או נשבע וכו' עד סוף אדר שני. פרק קונם יין (דף ס'). כתב הראב"ד הגירסאות מתחלפות במלה זו וכו' עכ"ל: ואני אומר אם עליו ערבה גירסת ראשון על רבותינו בעלי התוס' ערבה גירסת שני פ' קונם יין דתנינן להכי לה הכי עד ראש אדר עד ראש אדר ראשון עד סוף אדר עד סוף אדר שני ע"כ. והגירסא שמצאו בהם בהן הראשון הרב ז"ל שני גריס וטעמא רבא רבה אית ליה בה דהיא דאי ס"ד הראשון גרסי' בתרוייהו למה לי למתני' למתני תרי בבי ליתני חדא עד ראש אדר עד סוף אדר עד אדר ראשון אלא ודאי השני גרסי' והיינו טעמא וכי דכי דייק ואמר עד ראש אדר ולא אמר עד אדר סתם משמע דדעתיה מכי מתקרי אדר ולאפוקי נפשיה מספיקא דשני אמר הכי וכי דייק ואמר עד סוף אדר ולא אמר עד שיהא אדר משמע דדעתיה למיסר נפשיה כל מאי דמתקרי אדר ואפילו כל אדר שני ולאפוקי נפשיה מספיקא דראשון אמר הכי ולא אמר עד אדר דמשמע עד שיגיע או עד שיהא דמשמע עד שיצא כדתנן עד הפסח אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא והשתא ניחא סוגיין דגמ' דשקיל וטרי עלה שפיר ולישנא דירושלמי שהביא הראב"ד ז"ל כי מעיינת בה שפיר הכי דייק דמייתי לה על מתני' דקונם יין שאני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך ואוקימנא כמאן דאמר הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם ברם כמאן דאמרי הלכו בנדרים אחר לשון תורה א"ר בוצירייה כן אורחיה דבר נשא מימר לחבריה סבר לי ההוא יומא דתנינן תמן עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון ע"כ. כלומר זה שאמרנו כי בכלל היום הוא עד שתחשך דעדיין מתקרי יום עד סוף היום ודכוותא עד סוף אדר ששנינו בה עד סוף אדר סוף אדר השני דהיינו כל מאי דמתקרי אדר כמ"ד בנדרים הלך אחר לשון בני אדם אבל למ"ד בנדרים הלך אחר לשון תורה ולא היינו אומרים כך ולא היינו שונים שם עד סוף אדר עד סוף אדר שני אלא עד סוף אדר ראשון ובגמ' דמתני' גופה מחלק בין קונם לשכירות ושטרות ואנן קי"ל בנדרים הלך אחר לשון בני אדם וכדברי ר"מ ז"ל וכל אלו הדברים בשאינו יודע שנתעברה השנה אבל אם ידע שהשנה נתעברה ונדר עד ראש אדר כבר כתב ר"מ ז"ל סוף זאת הפסקא שהוא אסור עד ר"ח אדר שני כדאסיקנא בגמרא דסוף פרק קונם יין ובזה עלו דברי ר"מ ז"ל וגירסתו על נכון:

יא[edit]

עד הגשם עד זמן הגשם בא"י שהוא ר"ח כסליו: כתב הראב"ד ז"ל כי יש כאן שבוש והיה לו לומר עד הגשם וכו': ואני אומר כמדומה לי כי הספר שהגיע ליד הראב"ד היה בו ט"ס כמו שהיה במקצת אותן שהגיעו לידי אבל הלשון המוגה מכתב ידו של ר"מ ז"ל כך הוא אות באות תיבה בתיבה. האוסר עצמו בדבר עד הגשם ה"ז אסור עד זמן הגשמים שהוא בא"י ר"ח כסליו הגיע זמן הגשמים ה"ז מותר בין ירדו בין לא ירדו ואם ירדו הגשמים מי"ז מרחשון ה"ז מותר ואם אמר עד שירדו הגשמים ה"ז אסור עד שירדו הגשמים והוא שירדו מזמן רביעה שנייה שהיא בא"י ומקומות הסמוכין לה מכ"ג במרחשון ואילך ואם פירש ואמר עד שיפסקו הגשמים ה"ז אסור עד שיעבור הפסח בא"י ומקומות שהן כמותה עכ"ל. הנה עיניך רואות שזה ישר ונכון כדאיתא בנדרים פ' קונם יין וכדברי הראב"ד ז"ל:

הגיע זמן הגשמים עד ומקומות שהן כמותה. פ' קונם יין:

יב[edit]

מי שהדיר את אשתו במרחשון עד ה"ז לוקה. פ' הנודר מן הירק (דף ס"ב ס"ג)  :

עבר הפסח אע"פ שהלך התנאי וכו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב"ד ז"ל חיי ראשי צורת ההלכה אינה כן וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק ואלו מותרין (דף י"ד:) גמרא מתני' דקונם שאני ישן דגרסינן עלה בגמרא אתמר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר אמר רב יהודה אל יישן היום (חיישינן) שמא יישן למחר כו' עד דאותבינן עליה ממתני' דפרק הנודר מן הירק תנן שאת נהנית לי עד הפסח אם תלכי לבית אביך עד החג הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו עד הפסח אבל לא הלכה לא ופרקינן א"ר אבא הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו ולוקה לא הלכה אסורה בעלמא והדר אימא סיפא בלא יחל דברו אי דלא איתהני לפני הפסח מי איכא בל יחל אלא פשיטא דאיתהני אלמא (איתא) דמיתהני ותיובתא דרב יהודה ופריק איתהני ה"ז בבל יחל. ונוסחאות גורסין א"ר אבא הלכה אסורה בהנאתו ולוקה לא הלכה אסורה לעולם אחר הפסח אימא סיפא בלא יחל דברו אי דלא איתהני לפני הפסח מי איכא בל יחל אלא פשיטא דאיתהני כו' ואוקמה הראב"ד ז"ל להאי פירוקא בתרא דר' אבא אליבא דהלכתא ובטיל לקמייתא וכן הרמב"ן בהלכות שלו ואנן מפרשינן אליבא דקמאי לתירוצא קמא ובתרה גריר ר"מ ז"ל ודר' אבא שנויא בעלמא הוא ולא קאי לפום הלכתא תדע דהא רבינא דהוא בתרא הדר לפרוקי בההיא אוקימתא קמייתא ואמר לעולם כדקתני ומאי בל יחל מדרבנן ושיילינן ומי איכא בל יחל מדרבנן ומהדרינן אין והתניא דברים המותרין כו' וה"נ איתא בירושלמי דגרסינן עלה בגמרא דס"פ הנודר מן הירק ואסור ליהנות ממנה מכבר שמא תלך לאחר הפסח ונמצאה הנייתו למפרע וזה נכון:

ואם הלכה עד סוף הפרק. פ' ואלו מותרין (דף י"ד ט"ו) ופ' הנודר מן הירק (דף נ"ז)  :

יג[edit]

מי שהדיר את אשתו במרחשון עד ה"ז לוקה. פ' הנודר מן הירק (דף ס"ב ס"ג)  :

עבר הפסח אע"פ שהלך התנאי וכו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב"ד ז"ל חיי ראשי צורת ההלכה אינה כן וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק ואלו מותרין (דף י"ד:) גמרא מתני' דקונם שאני ישן דגרסינן עלה בגמרא אתמר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר אמר רב יהודה אל יישן היום (חיישינן) שמא יישן למחר כו' עד דאותבינן עליה ממתני' דפרק הנודר מן הירק תנן שאת נהנית לי עד הפסח אם תלכי לבית אביך עד החג הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו עד הפסח אבל לא הלכה לא ופרקינן א"ר אבא הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו ולוקה לא הלכה אסורה בעלמא והדר אימא סיפא בלא יחל דברו אי דלא איתהני לפני הפסח מי איכא בל יחל אלא פשיטא דאיתהני אלמא (איתא) דמיתהני ותיובתא דרב יהודה ופריק איתהני ה"ז בבל יחל. ונוסחאות גורסין א"ר אבא הלכה אסורה בהנאתו ולוקה לא הלכה אסורה לעולם אחר הפסח אימא סיפא בלא יחל דברו אי דלא איתהני לפני הפסח מי איכא בל יחל אלא פשיטא דאיתהני כו' ואוקמה הראב"ד ז"ל להאי פירוקא בתרא דר' אבא אליבא דהלכתא ובטיל לקמייתא וכן הרמב"ן בהלכות שלו ואנן מפרשינן אליבא דקמאי לתירוצא קמא ובתרה גריר ר"מ ז"ל ודר' אבא שנויא בעלמא הוא ולא קאי לפום הלכתא תדע דהא רבינא דהוא בתרא הדר לפרוקי בההיא אוקימתא קמייתא ואמר לעולם כדקתני ומאי בל יחל מדרבנן ושיילינן ומי איכא בל יחל מדרבנן ומהדרינן אין והתניא דברים המותרין כו' וה"נ איתא בירושלמי דגרסינן עלה בגמרא דס"פ הנודר מן הירק ואסור ליהנות ממנה מכבר שמא תלך לאחר הפסח ונמצאה הנייתו למפרע וזה נכון:

ואם הלכה עד סוף הפרק. פ' ואלו מותרין (דף י"ד ט"ו) ופ' הנודר מן הירק (דף נ"ז)  :


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.