מעשה רקח/מעשה הקרבנות/יז
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אבן האזל
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ד[עריכה]
כשתי מנחות שנתערבו. לשון המשנה שם ובספי"א דפסולי המוקדשין ביאר רבינו דשתי מנחות שנתערבו אם יכול לקמוץ מכל אחת בפני עצמה כשרות והרב לח"מ ז"ל נתקשה בדברי רבינו שלא ביאר ולענ"ד אין צריך עיין עליו:
ה[עריכה]
האומר הרי עלי מנחה וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל דצ"ל דמייתי ומתנה וכו' ע"כ. דבר פשוט הוא בדין קבע נדרו ממין מהם דיביא חמישתן כמ"ש אח"ז ותו דגם בשבח העשרונות דמביא ששים כמ"ש בהל' ז' בהכרח צריך הוא להתנות וכמ"ש רש"י ז"ל ועיין עוד להמל"מ ז"ל:
ו[עריכה]
אין היחיד וכו'. מדקדוק הלשון משמע דיחיד הוא דאינו מביא אבל צבור מביאין וזה הכריחו למהר"י קורקוס שהביא מרן ז"ל לכתוב שרמז למ"ש שם שהצבור מביא ביו"ט [ראשון] של חג שחל להיות בשבת ס"א עשרון ע"כ והם דברים שלכאורה אין להם קיום חדא דבסוף פ"י דתמידין ומוספין פסק רבינו דלא היו מערבין אותם והם דברי ר' שמעון במשנה שהקשה על הת"ק והלא אלו לפרים ואלו לכבשים וכו' ועוד דבגמרא שם מייתו ברייתא דהודו חכמים לר"ש ובקשו ממנו ראיה והביא להם מפסוק דכל מנחה בלולה בשמן וחרבה אמרה תורה הבא מנחה שיכולה להבלל וכו' הרי דחכמים עצמן הודו לו אלא שמתחלה היו סבורים שיכולין להבלל ושוב חזרו בהם נמצא דהך דשכן צבור וכו' לא קיימא כלל וכמ"ש רבינו שם בפירוש המשנה ג"כ והתוס' יו"ט ז"ל נרגש מזה והגיה דאילו צבור אין מביאין בכלי אחד אפילו פחות מזה וכו' עיי"ש וגם אלו הם דברים מגומגמים דמאי נפק"מ מזה סוף כל סוף תקשה לרבינו דנקט לשון יחיד ולא אמר סתם ולומר דאשמועינן דיחיד עדיף מצבור אינו נכון ויותר נראה לומר דלישנא דמתני' נקט ולא לדיוקא ועיין עוד בס' ברכת הזבח וקול הרמ"ז ז"ל:
ח[עריכה]
קבע נדרו ושכח וכו'. על מ"ש מרן ז"ל עיין להרב לח"מ ז"ל שיישב דברי רבינו על נכון:
ט[עריכה]
האומר הרי עלי וכו'. מרן ז"ל תמה על רבינו שלא הזכיר קמח השנוי במשנה. ולענ"ד נראה משום דקמח אין לו שום שייכות מצד אחד בהדי מנחה וכיון דאשמועינן בשעורים דה"ז פטור כ"ש קמח ומלבד זה כיון דבמנחה בה"א הזכיר שעורים ועדשים דשואלים אותו וכו' מכל שכן בקמח דמין סלת הוא וזהו טעמו של רבינו לקמן שכתב אמר הרי עלי קמח וכו' ולא הזכיר עם הקמח שאר החלוקות השנויים במשנה דכיון דאפילו בקמח שיש בו צד אחד דשייך למנחה שהרי ממנו יוצא הסלת אפ"ה מפני שלא הזכיר מנחה ה"ז פטור כמי שלא נדר מעולם מעתה כ"ש שעורים (ועדשים) וכו' שאין שייכין למנחת יחיד כלל וכן נראה מדברי הרב קרית ספר ז"ל עיין עליו:
י[עריכה]
נדר עשרון ומחצה וכו'. מרן ז"ל תמה על רבינו למה לא חילק בין עשרון ומחצה לחצי עשרון ועשרון וכו' גם הרב לח"מ ז"ל נדחק בדבר עיין עליו. ולענ"ד נראה דהך מילתא לא נאמרה בגמרא אלא לתרץ דברי זעירי דלא תהא מתני' תיובתיה וכיון שכן רבינו הזכיר הדין השנוי במשנה דמפני שהקדים העשרון וגם שאלוהו יביא שתים וממילא משמע דאם הקדים החצי עשרון לא יתחייב בשנים אלא באחת וידוע דדרכו של רבינו לקצר כדרך החכמים:
יד[עריכה]
נדר ה' לוגין אומרים לו השלם וכו'. כתב מרן ז"ל בעיא דלא אפשיטא ופסקה רבינו לחומרא ע"כ. וקשה דהוי חומרא דאתי לידי קולא דאיכא למיחש לחולין בעזרה וצ"ל דמייתי ומתני וכו' כמ"ש מרן גופיה לעיל הל' ה':
אבל אם נדר לוג או שנים פטור. קשה דמאי שנא מחצי עשרון דפסק רבינו לעיל הל' ט' דשואלים אותו וכו'. והרב לח"מ ז"ל תירץ דהתם משום דהזכיר מנחה וכו' והקרית ספר ז"ל תירץ משום דחצי עשרון שייך לחביתי כהן גדול חצי בבקר וחצי בערב וכו' ע"כ ולדברי הרב לח"מ ז"ל קשה דאם כן אם נדר נסך יין ישתנה הדין גם להקרית ספר קשה דאם נדר שליש או רביע ישתנה הדין ועוד דעדשים יוכיחו. והיותר נראה כדברי הרב לח"מ אף שעדיין קשה ממ"ש בהל' י' בנודר עשרון וחצי אמאי לא נימא דחייב להשלים כדאמרינן בנודר ה' לוגין משום דיש קבע לקרבן שוב ראיתי להמל"מ ז"ל שהאריך בזה ע"פ דברי התוס' עיין עליו:
טו[עריכה]
הרי עלי (שמן) [יין] לא יפחות מג' לוגין. כאן פסק רבינו כמ"ד דון מינה ומינה ובפט"ו דאיסורי ביאה גבי ממזרת פסק כחכמים דס"ל דון מינה ואוקי באתרה ועיין להרב לח"מ והתוס' יו"ט ז"ל בשלהי מנחות ובס' שמות בארץ בכפות תמרים דף ל"א שתירץ לזה עיין עליו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |