קרית ספר/ביאת מקדש/ב

קרית ספר ‏ ביאת מקדש ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אזהרת ריב שלא יכנס כהן בכל עת להיכל ואין כהן גדול נכנס לקדש הקדשים אלא מיום הכיפורים ליום הכיפורים דכתיב ואל יבא בכל עת זה יום הכיפורים מדלא קאמר בכל יום אלא בכל עת שמעת מינה בעתות היום הקפיד הכתוב שאף על פי שיש עת ביום שהוא רשאי לבוא לא כל עתות היום ראויים לו לבא וש"מ ביום הכיפורים מדבר שלא יכנס יותר מד' פעמים שצריך להכנס ואל הקדש להביא שאר ימות השנה דקרא יתירא הוא דהא כתיב אל פני הפרכת וגו' מבית לפרוכת להזהיר על כל הבית פי' בהיכל שלא יכנס שם ביאה ריקנית שלא לעבודה או להשתחויה בין כהן גדול בין כהן הדיוט לוקה ואינו חייב מיתה דכתיב אל פני הכפרת ולא ימות אל פני הכפרת במיתה ועל שאר הבית באזהרה:

ה

אזהרת ריג שלא יצא כהן מן המקדש בשעת העבודה בלבד דכתיב ומפתח אהל מועד לא תצאו וגו' יכול שלא בשעת עבודה תלמוד לומר ומן המקדש לא יצא ולא יחלל אימתי אינו יוצא ואינו מחלל הוי אומר בשעת עבודה אין לי אלא אהרן ובניו שנמשחו בשמן המשחה מנין לכהנים של כל הדורות תלמוד לומר כי שמן משחת ומשחת יתירא קדריש דלשון משחת נופל על ריבוי בגדים ועל משיחה כדכתיב ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה וגו' והאי דאיתרבה מרובה בגדים מכי נזר היינו להתיר שאם אינו יוצא ועובד אינו מחלל וכאן לעונש שאם יצא והניח העבודה שחייב מיתה בין כהן גדול בין הדיוט כדכתיב פן תמותו וכן זה שנאמר בכהן גדול ומן המקדש לא יצא אינו אלא בשעת עבודה בלבד שלא יניח עבודתו ויצא. א"כ מפני מה נשנית אזהרה זו בכהן גדול שכהן הדיוט שהיה במקדש בעבודתו ושמע שמת לו מת אף על פי שלא יצא מן המקדש אינו עובד ואם עבד והוא אונן של תורה חלל עבודתו דכתיב בכהן גדול ומן המקדש לא יצא ולא יחלל שאין הקדשים מתחללים בכך הא הדיוט שלא יצא ועבד חלל בין בקרבן צבור בין ביחיד דהא כהן גדול אישתריא ביה עבודה סתמא בין כך ובין כך אי נמי מקל וחומר דבעל מום שאוכל בקדשים ואם עובד עבודה חלל ואונן אסור בקדשים דכתיב לא אכלתי באוני וא"כ דין הוא שיחלל אבל כהן גדול עובד כשהוא אונן כדכתיב ומן המקדש לא יצא ולא יחלל כלומר ישב לעבוד עבודה שהיה עוסק בה ואינה מתחללת בכך.

ח

ואף על פי שעובד אונן אסור לאכול בקדשים דכתיב ואכלתי חטאת היום וגו' וכן אינו חולק לאכול בערב מדרבנן דאנינות אינה אלא ביום דכתיב ואחריתם כיום מר והכא נמי כתיב ואכלתי חטאת היום. אונן שעבד אינו לוקה דאין עונשין מן הדין ומותר ליגע בקדשים דדוקא עבודה הוא דילפינן אבל נגיעה לא.

ט

ואונן הוא שמת לו מת מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם ביום המיתה בלבד הוא אונן מדאוריתא כדאמר'. אבל ומנודה מדרבנן.

יב

טמא שרץ משלח קרבנות דאין טמא אלא טומאת ערב וטביל וערל נמי משלח קרבנותיו דלא נאסר אלא בפסח דכתיב וכל ערל לא יאכל בו וכן טמא שרץ עד שלא טבל אין שוחטין עליו את הפסח דאפילו לגבי צבור לא הותרה אלא טומאת נפש כדכתיב טמא לנפש אבל טמא מת אין מקריבין עליו כלל קרבן עד שיטהר נראה דהוי מדרבנן דמדאוריתא לא בעינן חזי לביאת מקדש אלא בחגיגה דתלויה בביאה קפיד בה קרא אבל שאר קרבנות כעופות ובכור ומעשר דלא בעו סמיכה לא קפיד אביאה דהא מעשרות ותרומות כתיבי נמי בההוא קרא:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.