שו"ת הרא"ש/ד/כא

שו"ת הרא"ש ‏ ד כא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל ד - סימן כא 

תנן בפרק הקורא את המגלה עומד (כד.) סומא פורס על שמע ומתרגם רבי יהודה אומר כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס על שמע ומשמע לר' יהודה דוקא שלא ראה מאורות מימיו הא ראה ונסתמא יכול לפרוס על שמע וקשיא מהא דאמרינן בפרק החובל (פ"ז) גבי סומא וכן היה רבי יהודה פוטרו מכל מצות האמורות בתורה אלמא אפי' ראה ונסתמא פוטרו מן המצות וכיון שהוא פטור אינו יכול להוציא אחרים ובירושלמי פריך לה על ההיא משנה דמגלה תמן תנינא סומא אינו גולה דברי ר' יהודה ר' מאיר אומר גולה ושניהם מקרא אחד דרשו בלא ראות רבי מאיר אומר לרבות את הסומארבי יהודה אומר פרט לסומא וכא תנינן רבי יהודה אומר כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס על שמע הא ראה פורס ר' חגי בעא קומי ר' יוסי מיחלפא שיטתיה דר' יהודה תמן הוא אומר פרט וכא הוא אומר לרבות אמר ר' חנינא ברי' דר' הלל ביושב בבית אפל היא מתניתא היושב בבית אפל לא יפרוס על שמע פי' שכל ימיו נתגדל במערה ולא ראה מאורות מימיו אף על פי שהוא רואה אבל סומא אף על פי שראה מאורות לא יפרוס על שמע אליבא דרבי יהודה לפי שהוא פטור מן המצות ואינו יכול להוציא אחרים.

ור"י ז"ל פירש דע"כ גמרא דידן פליג אירושלמי דמשמע במגלה (כד:) דפליגי בסומא ממש ואפי' הכי קאמר ר' יהודה דוקא שלא ראה מאורות מימיו הא ראה ונסתמא פורס על שמע דאמרי' במגלה (שם) תניא אמרו לו לר' יהודה והלא הרבה צפו במרכבה ולא ראו אותה בימיהם ור' יהודה התם באובנתא דליבא תליא מילתא והכא משום הנאה הוא והא לית ליה הנאה ורבנן אית ליה הנאה כר' יוסי דתניא אמר ר' יוסי כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה וכי מה לו לעור בין אפלה לאור עד שבא מעשה לידי פעם אחת הייתי מהלך באישון לילה ואפלה וראיתי סומא ואבוקה בידו אמרתי לו בני אבוקה זו למה אמר לי כל זמן שאבוקה בידי בני אדם רואין אותי ומצילין אותי מן הפחתים ומן הקוצים והברקנים וטעם זה לא שייך אלא בסומא ממש דכשאדם רואה יפה ונולד במערה ולא ראה מאורות מימיו לא שייך האי טעמא ואם כן חזרה הקושיא לדוכתה מההיא דפרק החובל.

ותירץ ר"י אף על גב דפטר ר' יהודה סומא מכל המצות מכל מקום מדרבנן מחוייב בכל המצות ואף על גב דאשה מיפטרא ממצוות עשה שהזמן גרמא ולא מחייבינן אפי' מדרבנן משום שיש עדיין מצות הרבה שהיא חייבת בהן אבל סומא אי פטרת ליה מכל המצות ואפילו מדרבנן א"כ הוה ליה כעין גוי שאינו נוהג בתורת ישראל כלל לכן חייבוהו בכל המצות מדרבנן ולפיכך אותו שלא ראה מימיו אפילו מדרבנן לא יפרוס על שמע כיון דלית ליה הנאה אבל אם ראה ונסתמא חייב מדרבנן ומוציא אחרים מידי חובתן דאחריני לא מחייבי אלא מדרבנן דקרית שמע מדרבנן היא כדאמרינן בברכות בפרק מי שמתו (כא.) ואתי רבנן ומפיק מדרבנן כדאמרינן פ' ערבי פסחים (קט"ז) סומא פטור מלומר הגדה דכתיב בעבור זה ופריך והא אמר רבא מאן אמר אגדתא בבי רב ששת ובבי רב יוסף ומשני דקסבר רב ששת ורב יוסף מצה בזמן הזה דרבנן וסומא מיחייב מדרבנן ואתי דרבנן ומפיק מדרבנן ואף על גב דקטן שהגיע לחנוך מחוייב מדרבנן אינו פורס על שמע שאני חיובא קטן דאינו אלא לחנכו הרי הוכחתי דלפי גמרא דידן אפילו לר' יהודה פקח ונסתמא פורס על שמע ומתפלל דק"ש ותפלה דרבנן ואתי דרבנן ומפיק דרבנן. ומיהו אין אנו צריכין לכל זה דהלכה כרבנן דסומא חייב בכל המצות וגם הוא נהנה מן האור הלכך אפילו לא ראה מאורות מימיו פורס על שמע ומתפלל ובלבד שלא יקרא בתורה בעל פה והנראה בעיני כתבתי אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.