מחצית השקל/אורח חיים/רמג

מחצית השקל ‏ אורח חיים רמג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) (ס"ק א) מפני כו' דמדינא כו' ר"ל הש"ע לא אסרו אלא מפני מראית העין. דמדינא שרי בחד מהני תרי גווני או שישכרנו לגוי דכה"ג ודאי גוי אדעתי' דנפשי' עביד דהא כל הריוח שלו או שיתן לגוי חלק כו' דאע"ג דגם הישראל נהנה מ"מ מותר מצד הדין כמ"ש רמ"א בהג"ה דמ"מ גוי אדעתיה דנפשיה עביד משום חלקו:

(ב) (ס"ק ב) מותר ודוקא כו והיינו דעת הרמב"ם שבר"ס רמ"ד ודע שג' מחלוקת בדבר ובהצעתן יובנו דברי מג"א דעת ר"ת כיון דמצינו ספ"ק דע"ז דהתירו ליתן שדהו לגוי באריסות דגוי אדעתיה דנפשיה עביד אע"ג שחלק ישראל מתרב' ע"י מלאכת גוי בשבת כ"ש שמותר לשכור גוי לבנות לישראל בית בקבלנות אע"ג שבונה בשבת גוי אדעתי' דנפשי' עביד דהא כה"ג אין ישראל נהנה דהא שכרו בקבלנות דהיינו בדבר קצוב מכל הבנין אם לא יבנה בשבת יצטרך לבנות תמורתו בחול והרא"ש חולק וז"ל ספ"ק דע"ז ומהך דשמעתין דאמרינן בשדה אריסותי' קעביד אין ראיה לקבלנות בתים לפי שאין רגילות בשדה אלא אריסות וחכירות אבל רוב בנין בתים ע"י שכירי יום הלכך הרואה אומר שכירי יום נינהו כו' הלכך כל קבולת במחובר כבנין בית אסור עכ"ל הרי דאסור קבלנות בבתים. אבל בשדה מודה דשרי אפי' בקבלנות כיון דסתם שדה קיימא לאריסות ואם כי לא יתלו הרואים בקבלנות מכל מקום יתלו באריסות דגם זה שרי אבל הרמב"ם החמיר דאפי' בקבלנות אסור בשדה ובכל מחובר ולא הותר כ"א באריסות דלהכי קיימי משא"כ קבלנות כיון דלא קיימי להכי אסור מפני מראית העין דניהו דעכ"פ יש להם לתלות באריסות מ"מ אחרי החקירה שאינו באריסות לא יתלו בקבלנו' כיון שאין דרכו בכך יתלו שהוא שכיר יום ושלוחו של ישראל וכן סתם הרב"י כהרמב"ם ר"ס רמ"ד וכמ"ש שם מ"א בס"ק ה'. ולכן כ' מ"א כאן ודוקא כשנותן לגוי חלק בפירו' אבל כשישראל נוטל כל הפירות ונותן שכירות דבר קצוב לגוי ניהו דמדינא שרי מ"מ אסור לרמב"ם דסתם הרב"י כוותיה ר"ס רמ"ד משום מראית עין:

ובמרחץ אסור מדינא. ר"ל אפי' במקום דליכא משום מ"ע כגין במקום שדרכן גם במרחץ באריסות וכמ"ש סעיף ב (ולרא"ש) דלהרמב"ם מ"מ אסור משום מ"ע דאחרי החקירה יתוודע דליכא באריסו' יתלו שהגוי שכיר יום אלא אפי' להרא"ש דלא חש לזה בשדה כנ"ל מ"מ במרחץ מוד' דמדינא אסורי:

ונ"ל דה"ה ברחים כו' דלא כב"ח. ור"ל דהב"ח השיג על מהרי"א בדין הנ"ל ואייתי ראיה מרחיים דקיימי לאריסו' ודינו כשדה. ולמהרי"א יהיה אסור בקבלנות ועז"כ מ"א דהדין עם מהרי"א ובאמת גם רחים אסור בקבלנו':

ונ"ל דאף הוא לא אמר' כו' ר"ל גם הב"ח שהשיג לא אמרה כו':

דהרי אף הרא"ש ר"ל להרמב"ם ודאי אסור משום מראית העין כנ"ל ואפי' בשדה אלא אף הרא"ש דלא חש למראית העין כזה דיתלו באריסו':

אלא בבית ושדה. ר"ל הרא"ש לא נשא ונתן להתיר בקבלנות אלא בבית ושדה דבתרוויהו שרי מדינא ושקיל וטרי הרא"ש אי אסור משום מ"ע ואסיק דבבי' אסור דלא כר"ת ושדה שרי כנ"ל אבל במרחץ ורחיים מודה דמדינא אסור אפי' במקום דליכא מה"ע כנ"ל:

(ג) (ס"ק ג) רק שכרם כו' ואפשר שבא"ז כ' שכרם. ר"ל ניהו דהרב"י הביאו בשם הגאונים קנה מ"מ רמ"א שהעתיק דבריו מא"ז וכמו שנרשם שם אפשר כתוב שכרם:

ומ"מ נ"ל להתיר אף בקנה ר"ל די"ל דגם רמ"א מודה דאפי' קנה מותר ולא כ' שכרם אלא משום דל' הא"ז כן הוא ובאור זרוע י"ל דהמעשה כן הי' בשכירו' אבל לדינא מודה דאפי' קנה מותר דאין לחלק:

(ד) (ס"ק ד) אותן כו'. כ' הב"ח וזה ממש איפכא כו' ר"ל דהרמ"א התיר הואיל והוא בצנעה תוך ביתו ומרדכי התיר הואיל ואינו תוך ביתו. ועז"כ מ"א דלא פליגי וכ"א נקט ענין היתר באופן אחר והתירא דרמ"א דעומד בביתו ונודע ששייך לישראל מ"מ כיון שאין רוחצים בו רק ב"ב והם יודעים שהשכירו לגוי ואחרים שאין יודעים שהשכירו מ"מ אין יודעים שרוחצים בו בשבת ולכן אם הי' עומד בר"ה אפי' אין רוחצים בו רק ב"ב מ"מ אסור משום מ"הע של אחרים שרואים שרוחצים בו בשבת והם לא ידעו משכירו' וזה ידוע ששייך לישראל כיון דדר שם הישראל והתירא דמרדכי שאין ישראל דר שם ואפי' רוחצים בו אחרים שרי. דניהו דיודעים דרוחצים בו בשבת מ"מ אין יודעים ששייך לישראל כיון דאין לישראל שם בית דיר' כ"א שכניו יודעים ששייך לישראל והם יודעים שהשכירוהו אלא שהקשה מ"א על התירא דרמ"א דלפ"ד למה אסור אם רוחצים בו אחרים או אם עומד בר"ה הא ישראל אסור לרחוץ בשבת ולמ"ע דגוי ל"ח וישראל לא ידע שרוחצים בו בשבת אע"כ ע"י שיראה בשבת העשן יוצא ידעו ישראל שגוים רוחצים בו בשבת ואיכא מה"ע של ישראל וא"כ מאי מהני שאין רוחצים בו רק ב"ב מ"מ איכא מה"ע של אחרים דהא גם הם יודעים שרוחצים בו בשבת ע"י עשן וגם יודעים ששייך לישראל דהא דר שם הישראל:

ולכן נ"ל דכוונת כו' פי' בחצר אחרת כו' זהו תוס' דברי מ"א לפרש דלא כהבנו' רמ"א:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.