מחצית השקל/אורח חיים/רמב

מחצית השקל ‏ אורח חיים רמב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) (ס"ק א) לכבד כו' כמו שכ' סי' רפ"ח. די"א אם התענית תענוג לו מותר להתענות בשבת הרי דהכל הולך אחר טבע האדם במה שהוא מתענג:

אם הערלים מייקרים כו' וראיה ממשנה סופ"א דכריתות דתנן אשה שיש עליה חמש לידות והיא צריכה להביא קרבן לכל לידה דהיינו עשירה כבש לעולה ובן יונה או תור לחטאת. ועניה שתי תורים או שני בני יונה א' לעולה ואחד לחטאת. וכ"ז שלא הביאה קרבנה אע"ג שטבלה סוף מ' יום לזכר וסוף פ' יום לנקבה ומותרת לבעלה מ"מ היא נקראת מחוסרת כפרה ואסורה לאכול קדשים עד שתביא קרבנה ה"ה לענין קדשים טמאה. ואם היא חייבת ה' לידות מביאה קרבן אחד ואוכלת בקדשים דהקרבן אצלה לטהרה לקדשים כמו המקוה לטהר הטמא. שאע"פ שנטמא פעמים רבות בטבילה אחת טהור כן היא טהורה לקדשים ע"י קרבן א' ומ"מ שאר הקרבנות עדיין הם עליה חובה להביאן אח"כ ותנן התם מעשה שעמדו קינים (קן מיקרי שתי תורים או שני בני יונה) בירושלים בדינרי זהב אמר רשב"ג המעון הזה (ר"ל נשבע בבה"מ) לא אלין הלילה עד שתהי' בדינרי כסף. נכנס לב"ה ולימד האשה שיש עליה ה' לידות מביאה קרבן אחד ואוכלת בקדשים ואין השאר עליה חובה ועמדו קינין בו ביום ברביעי דינרי כסף. וכתב רש"י אע"פ שהקיל על ד"ת עת לעשות לה' הוא שאלמלא לא ימצאו יחדלו להביא אפי' אחד. ויאכלו קדשים בטומאת הגוף וע' במס' ב"ב דף קס"ו ע"א בתוס' ד"ה ה"ג נכנס כו' וא"כ ה"ה די"ל כן לענין דגים ואע"ג שיש לחלק דגבי קניית דגים לא יחדלו לקנות אפי' יהיו ביוקר דהא כל מזונותיו ש"א קצובים לו מר"ה חוץ מהוצאת שבת וי"ט והמוסיף מוסיפים לו כו' מ"מ הא כתבו התוס' בביצה דף ט"ו ע"ב וכן בפסחים דף קי"ג דהא דאמרי' דלוו עלי ואני פורע היינו דוקא ביש לו לפרוע אבל אין לו לפרוע האמר ר"ע עשה שבתך חול כו' א"כ מי שהשעה דחוקה לו יחדל מלקנות דגים כשהוא ביוקר עכת"ד צ"צ. ובס' א"ר ובס' ת"ש הביאו בשם ב"ה דמ"מ אם מייקרים עד שליש צריכים לקנות דקי"ל הידור מצוה עד שליש והם חולקים דמה בכך מ"מ יש לחוש שימנעו כלל מלקנות ועדיף למעט כיבוד שבת א' ושתים כדי לכבד שבתות הרבה. כתב בספר ע"ש משמע בסוגיא דפסחים דף ס"ח ע"ב כתוב א' אומר עצרת לה' אלהיך וכתוב א' אומר עצרת תהיה לכם הא כיצד. ר"א אומר או כלו לה' או כלו לכם. ר"י אומר חציו לה' וחציו לכם. אמר רבא בשבת כ"ע מודים דבעי' לכם(כ"כ מ"א שהיתה גרסת הע"ש) דכתיב וקראת לשבת עונג ואולי הוי קשיא לבעל ע"ש כיון דקי"ל כר"י א"כ אי כוונת רבא דבשבת כ"ע ס"ל דבעי' נמי לכם דהיינו חציו לה' וחציו לכם א"כ עיקר מימרא דרבא אתי לאשמועי' אליביה דר"א והוא דלא כהלכתא (וע' ב"ח) ולכן היה מפרש דבשבת ר"י מודה דכולו לכם:

עס"ס ר"ץ דשם מבואר להדי' דלא כע"ש והוא מירוש' דעכ"פ צריכים לקבוע מדרש בשבת והפועלים צריכים ללמוד יותר מת"ח ע"ש:

ובב"י ר"ס רפ"ח. ר"ל שהביאו דברי הש"ס דפסחים הנ"ל והגרסא המוטעת דע"ש בשבת כ"ע מודים דבעי' לכם ולא הביא תיבת נמי:

(ב) (ס"ק ב) שהשעה כו' והאמרי' פ' כ"כ דף קי"ח ע"א דפליגי רבנן ור' חדקא כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת רבנן סברי ג' סעודות ור' חדקא סבר ד' סעודות והביא מתני' דפאה דתנן מי שיש לו מזון י"ד סעודות לא יטול מן הקופה שהיו מחלקים לעניים כל ע"ש לכ"א מזון לז' ימים וכיון שי"ל י"ד סעודות הרי י"ל מזון שבוע א' ולכן לא יטול והקשה הא בעי לכל שבוע ט"ו סעודות דהא בשבת צריך ג' סעודות ומשני דא"ל מאי דבעית למיכל במוצאי שבת אכול בשבת בסעודה ג' ופריך א"כ דלא כר"ח דהא לדידי' בעי ד' סעודות לשבת ועדיין חסר לו אחד ומשני אלא הא מני ר' עקיבא דאמר עשה שבתך חול כו' וכדי שלא יצטרך ליטול מן הצדקה התירו לו למעט בסעודת שבת ולאכול רק כמו בחול:

ומ"מ אם אין לו כו' דבהא הרמב"ם מודה כמו לר"ח דע"כ צ"ל דהתירו לו למעט א' מסעודת שבת כדי שלא יצטרך ליטול מן הצדקה כן הדין לרבנן. וקי"ל כר"ע אלא היכי דאפשר נתן הרמב"ם תקנה שלא יצטרך למעט מסעודת שבת:

עמ"ש סי' רס"ג ס"ב כנ"ל ר"ל דשם כתוב אם אין לו נר לשבת צריך לחזור על הפתחים שיהי' לו נר וע"ש מ"ש מ"א ודע דמ"מ מי שאין לו משלו כלום והגבאי נותן לו מצדקה צריך ליתן לו מזון ג' סעודת לשבת כ"ה להדיא במשנה במס' פאה וכ"כ התוס' בשבת דף קי"ח ובס' ת"ש הוסיף דגם כסא דהרסנא צריך הגבאי ליתן לו. והנה בס' ת"ש כ' ג' דינים מחולקים בענין זה מי שאין לו רק מזון י"ד סעודות (ולהרמב"ם יש לזה תיקון כנ"ל) או מזון שני סעודות לא יאכל סעודה ג' וגם א"צ לכבד השבת בכסא דהרסנא ומי שיש לו ט"ו סעודות דודאי חייב בסעודה ג'. ועז"א בפסחים דף קי"ב ע"א תנא דבי אליהו אע"פ שאמר ר"ע עשה שבתך כו' מ"מ עושה דבר מועט לכבוד שבת מאי ניהו אר"פ כסא דהרסנא. דין ג' הוא מ"ש הטור וכפי' הע"ש שהי' לו מעט משלו ולא הספיק לפרנסתו והוצרך ליטול מאחרים ובודאי חייב בג' סעודות וגם בכסא דהרסנא אלא נסתפק הטור אם מחויב לכבד שבת כמו עשיר והדר פשט לנפשי' דחייב לצמצם כל השבוע כדי לכבד השבת כעשיר דהיינו דגים גדולים ותבשיל של תרדין:

לוין ברבית. היינו מגוי אבל זולתו אפי' מישראל מומר אסור כ"א לצורך פקוח נפש ועיין בי"ד סי' ק"ס סעיף כ"ב ובט"ז שם:

(ג) (ס"ק ג) כבוד כו' שלא יכבסו בע"ש כו' וה"ה בג' וד' שרי ובספר א"ר כ' דעיקר התקנה הית' לכבס לכבוד שבת אלא דבע"ש אין פנאי לכן תיקן שיכבסו בה'. ומ"א י"ל ס"ל מדאמרי' (ב"ק דף פ"א ע"א) יו"ד תקנות וכו' ומכבסים בה' בשבת דלא היתה תקנות עזרא כ"א מי שצריך לכבס לצורך שבת שאין לו מכובסי' צריך לכבס בה' אבל מי שאין לו מכובס וצריך לכבס שמחוייב לכבם לכבוד שבת א"צ לזה תקנות עזרא וע"ז לא תיקן כי הוא בכלל עונג שבת:

(ד) (ס"ק ד) לעשות כו' שיאכל חולין כו' כ"ה בירוש' שצוה ר"ח לרב אע"כ בי"ט בלא"ה כו' וא"כ ה"ה שבת:

דביתהו דר' חנינא כנ"ל:

שהטעם שצ"ל פת כשר. דהיינו פת ישראל דהא מה"ט לא הזהיר ר"ח לרב על י"ט ושבת דבלא"ה מצד קדושת שבת וי"ט אכל פת טהור וא"כ לדידן דא"א ליזהר מטומא' עכ"פ בשבת וי"ט צריך פת ישראל אפי' מי שאינו נזהר בחול מפת גוי דאם יאכל פת גוי בשבת מה בצע באפייתו לצורך שבת כיון דאוכל גם מפת גוי אך בספר א"ר השיגו דע"כ רמ"א לא דייק דבריו מהטור דהא הטור כתב דעל י"ט לא היה צריך להזהירו דבלא"ה היה אוכל בטהרה דהא חייב אדם לטהר א"ע ברגל וא"כ איך יליף רמ"א שבת מיניה דהא בשבת אין אדם צריך לטהר א"ע אע"כ דרמ"א דייק כן מן המרדכי וכן נרשם בש"ע וכ"ה בד"מ סי' תר"ב ס"ק ב' ובמרדכי כ' דעל י"ט ל"צ להזהירו דבלא"ה היה אופה לכבוד י"ט ור"ל אע"ג שלא היה כוונת האפיה משום טהרה אלא משום כבוד י"ט מ"מ כיון שנאפ' בביתו בודאי היה טהור ומזה יליף רמ"א כיון דמוכח דזה הוא מכלל כיבוד י"ט לאפות לצורך י"ט א"כ ה"ה בשבת צריך לאפות לכבוד שבת וא"כ אין מזה ראיה דאם אפה לכבוד שבת ולא הספיק לו וכדומה שאינו רשאי לאכול פת גוי וכן הסכים בספר ת"ש לפי שאבדה חלתו ש"ע. ר"ל אדה"ר שהיה חלתו ש"ע ור"ל כמו שהעיסה מתוקנת ע"י הפרשת חלה כן העולם לא ניתקן כ"א אחר בריאת אדם הראשון כי כל תכלי' העולם אינו אלא בשביל מין האדם וכמ"ש רש"י ס"פ בראשית ולאשר אדה"ר נברא ע"ש וחטא ע"י חוה בע"ש לכן התיקון ג"כ ראוי בע"ש:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.