מחברת מנחם/א/את
מחברת מנחם 
א את
את
מחלק לשבעה מחלקות: האחד, את השמים ואת הארץ (בראשית א א), את הים ואת היבשה (יונה א ט). יש מלים אשר לא נפתרים לשון בלשון היטב, אבל הדמיונות יורו עליהם, אלו האתים וכל אתים אשר כמוהם מגזרת אתו ואת בנו (ויקרא כב כח), ואתכם לקח ה' (דברים ד כ), ואתכם אזרה בגוים (ויקרא כו לג), אתי שלח ה' (שמואל א, טו א). ויש אשר פתרונו עם, אם יש את נפשכם (בראשית כג ח), אתה תבוא את העם הזה (דברים לא ז), אשר הֻכָּה את המדינית (במדבר כה יד), אל תבא במשפט את עבדך (תהלים קמג ב), ומשפט הכהנים את העם (שמואל א, ב יג), ויהי ה' את יוסף (בראשית לט כא), ואת אבשלום הלכו (שמואל ב, טו יא), וישלמו את ישראל (שם י יט), זה חסדך את רעך (שם טז יז), הישבים את נבות (מלכים א, כא ה), הואל נא ולך את עבדך (מלכים ב, ו ג), את מנשה ואת אפרים (בראשית מו כ), את מי נועץ ויבינהו (ישעיה מ יד), לא את אבותנו כרת ה' (דברים ה ג), הנני משחיתם את הארץ (בראשית ו יג), ויבכו איש את רעהו (שמואל א, כ מא), וכאלה הרבה. וכלם מגזרת וְאִתּוֹ אהליאב (שמות לח כג), ואתכם יהיו איש איש (במדבר א ד), ומאת עדת בני ישראל (ויקרא טז ה), מאתך תהלתי (תהלים כב כו), בריתי היתה אתו (מלאכי ב, ה), הן נמצא את מֵאֹתוֹ ואת מֵאִתִּי. ויש 'את' אשר פתרונו 'מן', כאלה: הם יצאו את העיר (בראשית מד ד), כצאתי את העיר (שמות ט כט), ויצא משה מעם פרעה את העיר (שם ט לג), חלה את רגליו (מלכים א, טו כג), אני דואג את היהודים (ירמיה לח יט).
השני, איש את מחרשתו ואת אֵתוֹ (שמואל א, יג כ), וכתתו חרבותם לְאִתִּים (ישעיה ב ד), כתו אִתֵּיכֶם לחרבות (יואל ד י).
השלישי, יֵאֹתוּ לנו האנשים (בראשית לד כב), אך בזאת נֵאוֹת לכם (שם לד טו), ויאתו הכהנים (מלכים ב, יב ט), מלך הגוים כי לך יאתה (ירמיה י ז).
הרביעי, אתיו אקחה יין (ישעיה נו יב), שבו אתיו (שם כא יב), עדיך תאתה (מיכה ד ח), יאתיו חשמנים (תהלים סח לב), כי פחד פחדתי ויאתיני (איוב ג כה), אתא בקר (ישעיה כא יב), כסופה יאתה (משלי א כז), קרבן ויאתיון (ישעיה מא ה), כפרץ רחב יאתיו (איוב ל יד), ענין ביאה המה.
החמישי, אַתְּ כרוב ממשה הסוכך (יחזקאל כה יד), וְאַתְּ תדבר אלינו (דברים ה כד), ואם ככה אַתְּ עשה לי (במדבר יד טו), את ורברבנך. אתה בקעת מעין ונחל (תהלים עד טו), אתה הובשת (שם), אתה הכינות (שם עד טז), ענין אחד להם. ואם ככה את אשר עושה לי נראית המלה דבורה בלשון ארמית ואנת ורברבנך (דניאל ה כג).
הששי, אותת ומפתים (דברים ו כב), וישם ה' לקין אות (בראשית ד טו), אתותינו לא ראינו (תהלים עד ט).
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |