מזרחי/שמות/ח

מזרחי שמות ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ה

את אשר אעתיר לך היום על הכרתת הצפרדעים למתי תרצה כו'. תקן בזה הלמ"ד של מלת למתי שהיה ראוי לומ' מתי אעתיר לך ואמר שאילו היה אומר מתי אעתיר לך היה המובן ממנו מתי תרצה שאתפלל אבל השתא דקאמר למתי אעתיר לך יהיה המובן ממנו הנה אני מעתיר לך היום:

אעתיר העתירו והעתרתי ולא נאמר אעתר עתרו ועתרתי. פי' אל יקשה עליך על מה שאמר למתי אעתיר לך העתירו אל יי' והעתרתי אל יי' בלשון הפעיל המורה על היוצא ולא אמר למתי אעתר לך עתרו אל יי' ועתרתי אל יי' שהם לשון תפלה שהתפלה אינ' פועל יוצא:

מפני שכל לשון עתר הרבות כלול הוא וכאשר יאמר הרבו ארבה והרביתי לשון הפעיל כי יאמר אעתיר העתירו והעתרת. פי' מפני שלשון עתר הוא לשון הרבות תפלה ראוי שיבא בלשון הפעיל כמו הרביי שיבא הרב' הרבו והרבתי בלשון הפעיל והפעול בלשון עתר הוא הדברי' כאילו אמרו עתרו דברי' אעתיר דברי' והעתרתי דברי' והאב לכולם המוכיח על לשון עתר שהוא לשון רבוי ושהפעול הוא הדברי' העתרתם עלי דבריכם שפירושו הרביתם עלי דבריכם ופי' למתי אעתיר לך למתי ארב' דברי תפל' בעבורך ופי' העתירו אל יי' הרבו דברי תפל' אל יי' ופי' והעתרתי אל יי' ארבה דברי תפל' אל יי' ופי' העתרתם עלי דבריכ' הרביתם עלי דברי תפלתכם ואין לעעון מאחר שלשון עתר הוא הרבות תפלה שהוא פועל יוצא הנה יחוייב מזה בהכרח שיבא בלשון הפעיל ומהו זה שכתב הרב וכאשר יאמר הרבו ארבה והרבתי לשון הפעיל כן יאמר העתירו אעתיר והעתרתי דמשמע שמפני שהוא מלשון רבוי קרה לו זה דאיכא למימר שאילו לא היה מלשון רבוי תפלה אלא מלשון אמיר' תפלה היה אומר עתרו אל יי' ויהיה יוצא מבניין הקל שפירושו אמרו תפלה ליי' אבל עכשיו שהוא מלשון רבוי שפירושו הרב' תפנה אל יי' א"א לאמרו אלא מבניי' הפעיל בלשון הרבוי ולכן צ"ל דפי' ויעתר שהוא מבניין הקל אינו לשון הרבות פלול שא"כ לא היה בא אלא בלשון הפעיל רק הוא מלשון אומץ וחיזק שנתאמץ בתפלה אבל כשהוא בלשון הרבות פלול הוא בא בלשון הפעיל להורו' שהרבה בתפל' וכמו שלשון רבוי בא הפועל העומד ממנו מבניין הקל כמו ויפרו וירבו פרו ורבו כן לשון עתר בא הפועל העומד ממנו מבניין הקל וזהו שכתב הרב אחר זה בפסוק ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יי' נתאמץ בתפלה ולא אמר הרב' בתפלה ואמר אחר זה ואם בא לומ' ויעתי' אל יי' היה יכול לומר והיה משמע וירבה בתפלה עכשיו שהוא אומר בלשון ויפעל משמע וירב' להתפלל שפירושו התרבה באמיצות ובחזוק כדי להתפלל לא שהרב' תפלה שא"כ היה פועל יוצא:

ו

ויאמר למחר התפלל היום שיכרתו למחר. לא שיתפלל למחר שהרי השאלה לא היתה רק לאי זה זמן יכרתו הצפרדעים וצ"ל שהתשובה ג"כ לא היתה רק על זמן הכרתת הצפרדעים לא על זמן התפלה:

ח

ויצא ויצעק מיד. שהרי כבר אמר לפרעה סתם אעתיר לך שפירושו היום אעתיר לך מאחר שלא הוזכר זמן רק על ההכרתה:

יא

והכבד את לבו ל' פעול הוא. פי' מקור כמו הלוך ושאול והכות והכה ופצוע לא צווי כמו השמן לב העם הזה:

יד

לבראתם ולהוציא' ממקום אחר. לא להוציא' מעליה' וא"כ יהי פי' להוציא' להוציא אותם מן הכח אל הפועל:

יז

משליח בר מגרה בך וכן ושן בהמות אשלח בם לשון שסוי. לא ל' שלוח ממש כי בבעלי דיעה יפול בם ל' שילוח מפני שהוא ע"י דבורו אבל בב"ח שאין בהם דיעה לא יפול בם ל' שילוח מפני שהוא ע"י שסויו ששסויו הוא במקו' הדבור בבעלי דיעה אבל במה שלא יפול בו שסוי כגון גבי ושלחתי דבר בתוככ' ישלח יי' בך את המאר' וכיוצא בהם שהם מתורגמי' בל' גרוי ושסוי הוא על צד ההשאלה:

יח

והפלתי והפרשתי וכן והפלה יי' וכן לא נפלאת היא ממך. אל יקשה לך איך ערב לא נפלאת היא ממך שהוא מנחי האל"ף עם והפל' והפליתי שהם מבעלי הה"א כי כיוצא בזה כתב בפסוק לא יכלה ממך לא ימנע כמו ויכלא הגש' אע"פ שהא' מהם מנחי האל"ף והאח' מנחי הה"א וכבר פירשתי שם מפני שהם שני שרשי' בעניין א':

כי יי' בקרב הארץ אע"פ ששכינתי בשמים. וכאילו אמר כי אני יי' אף בקרב הארץ:

כ

תשחת הארץ נשחתת הארץ מתחבלת ארעא. ויש נוסחאות שכתוב בהן נשחתה הארץ אתחבלת ארעא והכוונה בשתיהן לומר שאין מלת תשחת מורה על העתיד כמשמעו רק היא במקום עבר לפי הנוסחא האחת או במקו' בינוני לפי הנוסחא האחרת:

כא

זבחו בארץ במקומכ' ולא תלכו במדבר. פי' זבחו בארץ שאת' יושבים והיא ארץ גשן ולא במדבר כמו שאתם אומרים דרך שלשת ימים נלך במדבר ואמר לכו למשה ולאהרן:

כז

ויסר הערוב ולא מתו כאשר מתו הצפרדעים כו'. אבל גבי וסר הערוב דלעיל מיניה לא פי' כלום מפני שהוא סובל שיור' על המות כמו וסרו הצפרדעים דכתיב בתריה וימותו אבל גבי ויסר שהוא במקום וימותו הצפרדעים ופה אמר ויסר ומשמע שלא מתו הוצרך לתת בו טע' ומפני שמלת ויסר הוא פי' וסר דלעיל מיניה שהוא קודם ויעתר פי' מלת ויסר קודם מלת ויעתר אע"פ שהוא אחריה:

כח

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.