תורה תמימה/שמות/ח
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תורה תמימה 
שמות ח
ב[עריכה]
ותעל הצפרדע. [מאי ותעל הצפרדע] [א], ר׳ עקיבא אומר, צפרדע אחת היתה ומלאה כל ארץ מצרים, ור' אלעזר בן עזריה אמר, צפרדע אחת היתה ושרקה להם והם באו [ב]. (סנהדרין ס"ז ב׳).
טו[עריכה]
אצבע אלהים היא. א"ר אלעזר, מכאן שאין השד יכול לברוא בריה פחות מכשעורה [ג], ורב פפא אמר, אפילו כגמלא נמי לא מצי לברוא, אלא האי מכניף ליה והאי לא מכניף ליה [ד]. (סנהדרין ס"ז ב׳).
אצבע אלהים היא. היא – היא אצבע העתידה להפרע מסנחריב [ה]. (שם צ"ה ב׳).
כב[עריכה]
תועבת מצרים. מכאן דאף על פי דבעלי חיים שנעבדו לא נאסרו לאכילת הדיוט [ו], מיהו אלהות מקרי ואסירי תקרובות דידהו [ז]. (חולין מ׳ א׳ ברש"י).
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ דלפום הלשון שאמר הקב"ה יעלו הצפרדעים, והעל הצפרדעים, בלשון רבים, וכן בסמוך במעשה החרטומים כתיב (פ' ג') ויעלו את הצפרדעים, ועוד כ"פ בפרשה בכולם כתיב בלשון רבים קשה שרק כאן כתיב ותעל הצפרדע בלשון יחיד, ולא ויעלו הצפרדעים וצריך טעם על זה השינוי.
- ↑ ר"ל שרקה לכל הצפרדעים שבעולם, ורש"י בפסוק זה הביא דרש זה וכתב, זהו מדרשו, ופשוטו יש לומר ששרוץ הצפרדעים קורא לשון יחידות, עכ"ל. והנה יותר יש להסביר פי' הפשטות הזה, דדרך הכתוב לכלול מין שלם בפרט אחד, כמו (ר"פ וישלח) ויהי לי שור וחמור, וכמש"כ רש"י שם, אבל באמת נראה שעל כרחיך הלשון הזה אומר דרשני כי פשטותו קשה מאד למה שינה רק הפעם הזאת לכתוב בלשון יחיד בעוד שכמה פעמים בפרשה הקודמת ובפרשה זו בכולם כתיב לשון רבים, וכמו שכתבתי באות הקודם, אלא ודאי שכונה אגדית טמונה בשנוי הלשון וכדרשות החכמים שהבאנו.
- ↑ מכה זו של כנים לא ע"י כישוף באה דאין לחרטומים יכולת בה.
- ↑ ר"ל כשצריך לבריות גדולות הוא מאסף ומביא מן ההפקר, ובריות גדולות נוחים לקבצם ונאספים יחד אליו, אבל בריה קטנה אינה נאספת שאין בה כח לבא ממקום רחוק.
- ↑ יתכן דדייק מדלא כתיב אצבע אלהים זו. – והנה משמע מכאן דבכלל לקו במצרים באצבע, וכ"כ בעל ההגדה כמה לקו באצבע, ויש להעיר מה שבמכת דבר כתיב הנה יד ה' הויה במקנך (ט' ג') הרי שלקו ביד, ואפשר לומר הכוונה דכל מכה לקו באצבע אחת, ואם כן במכת דבר שהיא המכה החמישית הרי לקו כבר בחמש אצבעות לכן כתיב בה יד הכוללת חמש אצבעות. – וכבר דקדקו המפרשים בענין תוצאת מאורעות המכות כי שלשת המכות הראשונות, דם צפרדע כנים נצטוה אהרן לעשותן וגם נעשו על ידו, ולא כן יתר המכות שנצטוה משה לעשותן וגם נעשו על ידו, והלא דבר הוא, והבאור בזה ע"פ המבואר בב"ק צ"ב ב' בירא דשתית מיניה (מיא) לא תשדי ביה קלא, ומצינו בתולדת משה שהמים והעפר הגינו עליו, המים בעת שהיה ביאור, והעפר בשעה שטמן את המצרי, ועיין במדרשים במקומם, ולכן שלשת המכות הראשונות שבה נלקו המים והעפר לא היה מן הנמוס שיוכו ע"י משה שהיו מגיניו, ולכן נלקו על ידי אהרן.
- ↑ כמ"ש בתמורה כ"ט א' מדאסר רחמנא נעבד לגבוה מכלל דלהדיוט שרי.
- ↑ ר"ל השוחט לשם בהמה שנעבדה הוי כמו השוחט לשם שאר עבודת כוכבים כיון דמקרי אלהות, והראיה ממה דאמר משה תועבת מצרים יתבאר ע"פ מ"ש רש"י בפסוק זה דלישראל אמר בלשון תועבת מצרים ולהמצרים אמר בלשון יראת מצרים ר"ל שיראים ממנה ויעבדו אותה. ועיין ביו"ד סי' ב' וסי' קנ"ה, וכתב בס' רה"ז דממה שאמר משה לישראל תועבת מצרים יש ללמוד הא דקיי"ל בע"ז נ"ה ב' שמצוה לכנות לעבודת כוכבים שם רע, והתם יליף זה מפסוק אחר. ולפנינו יתבאר זה אי"ה בס"פ משפטים בפסוק ושם אלהים אחרים לא תזכירו, ובר"פ ראה בפסוק ואבדתם את שמם.