תולדות יצחק/שמות/ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תולדות יצחק שמות ח

ה

למתי אעתיר לך להכרית הצפרדעים ויאמר למחר מנהג כל אדם שרוצה שתסור רעתו מיד וכתב הגאון שפרעה חשב אולי מערכת השמים הביאה הצפרדעים על מצרים ומשה יודע כי הגיע עת סורם ולכן אמר לו התפאר עלי בחשבו שיאמר פרעה להכריתם מיד ולכן האריך למחר ורבינו יעקב פירש דמה שאמר למתי לא קאי לאעתיר לך אלא למה שאמר פרעה ואשלחה את העם ואמר למתי תשלח העם ואני אעתיר מיד והשיב פרעה למחר אשלחם ואתה מיד תעתיר ומיד תסור המכה ומיד יצא משה מעם פרעה ויצעק ויעש ה' כדבר משה וימותו מיד הצפרדעים בעת ההיא והטעמים מוכיחים שיש פסק בין למתי ובין אעתיר:

ח

על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה אמר בזאת המכה כן ולא אמר כן בשאר המכות שיאמר בהן על דבר הערוב או על דבר הברד לפי שרצה לתת טעם למה צעק משה אל ה' בזאת המכה יותר מבמכות אחרות שלא אמר בהם צעקה אלא ויעתר אל ה' או ויפרוש כפיו אל ה' ואמר הטעם לפי שעשה משה בזאת המכה מה שלא עשה בכל שאר המכות שאמר התפאר עלי למתי אעתיר לך ולא מצינו כן בשאר המכות ולזה צעק עתה לפי שכל כבודו היה תלוי בזאת המכה וזה הוא שאמר על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה פירוש בעבור דיבור הצפרדעים ששם משה עם פרעה כשאמר לו התפאר עלי:

יד

ויעשו כן החרטומים בלטיהם ולא יכולו הטעם לפי שאמרו רז"ל שאין השד שולט על בריה פחותה מכשעורה. וי"א לפי שהמכשף שאין רגליו בארץ אין לו יכולת לעשות כשפים וכל הארץ היתה מלאה כנים כאותו מעשה דשמעון בן שטח שתלה שמונים כשפניות לפי שלא היו רגליהן בארץ:

טו

אצבע אלהים היא. קשה מה שאמרו ז"ל כמה לקו באצבע עשר מכות ונראה מזה שמכה אחת לבד נעשה באצבע. והתשובה שאמרו עד עתה היינו סבורים שכל המכות היו על ידי כשפים ועתה אנו רואים שאצבע אלהים הם ואע"פ שאמר היא רצה לומר אצבע אלהים היא אותה העושה כל אלו המכות. וא"ת הנה בדבר כתיב הנה יד ה' הויה וא"כ אותה המכה נעשה ביד וכל מכה צריכה יד אחת. התשובה שמה שאמר בה יד ה' אינו אלא שרמז לחמשה מינים הכתובים בה בסוסים בחמורים בגמלים בבקר ובצאן:

יט

ושמתי פדת חסר ולפי שגאולת מצרים אחריה שיעבוד אבל גאולה עתידה תשועת עולמים פדות מלא ו' הוא שנאמר פדות שלח לעמו:

כב

תועבת מצרים כתב כן לגנות ע"ז והוא טלה ומשה לא אמר לפרעה אלא אלהי מצרים והקשה ר' אברהם א"כ למה לא יאכלו שור וגדי ולפי דעתי שהיו כבני חם שאינם אוכלים בשר דג חלב וביצים וכל שיצא מחי ומתעבים האוכל והרועה ואם אחד מהם בא לארץ נכריה יברח ממקום האוכלים שם בשר וכליהם טמאים להם ולא יאכלו כל דבר שיגע בו בשר וזהו כי אם הלחם אשר הוא אוכל ע"כ. ונראה לי להשיב לקושיית ר' אברהם לפירוש הראשון שלכבוד טלה שהוא מבשר לא יאכלו כל בשר גם גדי ושור:

כה

אל יוסף פרעה התל יש להקשות איך אמר דיבור של גנאי לפרעה שהרי אמר ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים ואמרו רבותינו ז"ל צוה עליהם לחלוק לו כבוד בדבריהם ואמר וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר ופרש"י חלק כבוד למלכות שהרי ירד פרעה בעצמו אליו בלילה שנאמר ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו ואם כן איך דיבר דבר שאפילו אחד מהנבזים מקפיד עליו כשאומרים לו שהוא מכזב. והתשובה כשראובן מתוכח עם שמעון על אי זה דבר שיהיה ושמעון אומר לראובן דברים של טעם והנה מנוצח ראובן ראוי לראובן שיאמר לשמעון דבר גנאי בשיכעיסהו וישכח טענתו הטובה בכעסו ויהיה ראובן נוצח וכן עשה משה שהיה אמר לפרעה דרך שלשת ימים נלך במדבר ונזבחה לה' אלהינו ואמר לו פרעה לכו זבחו לאלהיכם בארץ ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח לה' אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו לה' אלהינו משה רבינו השיב לפרעה טענה נכונה שא"א לזבוח לה' בארץ ופרעה השיב לו טענה נצחת ואמר לו יהי כדבריך אבל לטענתך יספיק שיהיה הזביחה חוץ לכרך כמו מהלך חצי יום וכיוצא בו מה צורך ג' ימים וזהו שאמר ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם לה' אלהיכם במדבר שטענה נכונה אמרתם שאין נכון לזבוח בארץ אבל ג"כ מה צורך שלשת ימים יספיק יום או חצי יום וזה הוא שאמר רק הרחק לא תרחיקו ללכת ומשה לא ידע מה יענה לו שפרעה אמר טענה גדולה לא ידע משה מה להשיב לו אלא אמר כזבן שקרן היית עד עתה לא תכזב עוד רק אל יוסף פרעה התל ובפחד מכת הברד ובכעס שהכעיסו לא הזכיר פרעה עוד רק הרחק לא תרחיקו אלא נכנס מצד אחר ואמר מי ומי ההולכים וכשאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך אמר ראו כי רעה נגד פניכם לומר אתם רוצים לברוח כמי שטוען כלאחר יד מדוע אתם רוצים טף וגם שלשת ימים ולא הזכיר בפירוש אלא טף שכבר פחד לו לומר בפירוש הרחק לא תרחיקו שכבר ייסר אותו והכעיסו על זה וזה ענין נאה:

כז

ויסר הערוב שישובו למעונותם שאם היו מתים יהיה להם תועלת מן העורות אבל בצפרדעים וימותו למרר חייהם ויצברו אותם חמרים חמרים ותבאש הארץ:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.