לחם משנה/עדות/ב

לחם משנה ‏ עדות ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

וכן העד השני וכו'. מה שהשיגו הר"א ז"ל כאן כבר ביארתי טעמו וטעם רבינו ונטר הר"א להשיגו עד כאן ולא השיגו לעיל משום דהכא הוי נפקותא לענין דינא:

ג

היו העדים מרובים וכו'. תמיה לי טובא דבפ' היו בודקין (שם:) אמרינן אלא אמר רבא הכי קאמר אפילו בחקירות שנים אומרים ידענו ואחד אומר איני יודע עדותן קיימת כמאן דלא כר' עקיבא ע"כ ופירש"י דהיינו הא דאמרינן בפ"ק דמכות מה שנים אין זוממין עד שיזומו שניהם אף שלשתן עד שיזומו שלשתן ואע"ג דר"ש קאמר לה להא מילתא וכו' מיהו ר"ע אית ליה נמי דר"ש וכו' והתוספות פירשו דלא קאי אלא אדר' עקיבא דאמר התם נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה אפי' כשהם שלשה אבל ר"ש מודה דבחקירות שנים אומרים ידענו ואחד אומר איני יודע יהרג ובין שיפרש רבינו כפירוש רש"י ז"ל או כפירוש התוספות דבריו תמוהים שהוא פסק לקמן בפרק ה' מהלכות אלו כר' עקיבא שכתב ע"פ שני עדים או על פי שלשה וכו' מה שנים נמצא אחד מהם קרוב או פסול כו' ובפרק עשרים מהלכות אלו פסק כר"ש היו העדים שלשה אפי' מאה העידו בב"ד זה אחר זה אין נענשין עד שיזומו כולן והיינו כר"ש דאמר כן בפ"ק דמכות. ואולי יש לומר דרבינו מפרש כפירוש רש"י ז"ל ומ"ש רבינו כאן איירי כשהעידו כל אחד אחר כדי דבור של חבירו וכיון שכן אפי' אמר האחד איני יודע עדותן קיימת כיון שלא העיד תוך כדי דבור של חבירו דומיא דהזמה דלא בעינן שיזומו כולן כשהעיד אחר כדי דבור של חבירו דהא בהזמה תלי טעמא בגמ' ומה שאמר מתני' דלא כר' עקיבא משום דבגמ' בעי לאוקמה מתני' בכל גוונא אפי' שהעיד תוך כדי דבור של חבירו אבל רבינו כיון דפירש גבי הזמה החילוק שבין תוך כדי דבור לאחר כדי דבור מינה נשמע דכאן איירי אחר כדי דבור דהא בהא תליא ולא הוצרך לפרש כאן. ומכל מקום סתם הדברים ועדיין צ"ע:

ד

כגון שאמר האחד בששה עשר והאחד בשבעה עשר וכו'. בגמ' אמרו עד רובו של חדש ומשמע דרובו של חדש הוי י"ו כדברי רבינו ז"ל אבל רש"י פירש כגון אחד אומר בעשרים ואחד אומר בעשרים ואחד וקשה דלשון רובו משמע כדברי רבינו ומי הכריחו לפרש כן:

ה

שדרך העם לטעות בשעה אחת וכו'. קשה דבפרק ראשון מהלכות חמץ ומצה כתב רבינו שעה חמישית אין אוכלין בה וכו' גזירה משום יום המעונן שמא יטעה בין החמישית לששית ולמה לי יום המעונן אפילו בלא מעונן נמי הרי כתב כאן שדרך העם לטעות בשעה אחת וי"ל דלא כתב שם יום המעונן אלא לרמוז הגזירה האמורה בגמ' בין חמש לשבע דהיא האמיתית שהוא נוגע באיסור תורה אבל הא דבין חמישית לששית לא כתבה אלא לקרב הדבר אל המושכל כמו שכתב הוא עצמו בתשובה הביאה שם הרב בעל כסף משנה:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף