לחם משנה/עדות/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לחם משנהTriangleArrow-Left.png עדות TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
דברי שאול - עדות ביוסף
חידושי רבנו חיים הלוי
יצחק ירנן
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב[עריכה]

אבל בדיני קנסות וכו'. הטור בחושן משפט בסימן ל' כתב בין עדי ירושות מתנות וגזלות חוץ מעדי חבלות והוא נלמד מדברי הרא"ש ז"ל בפסקיו בפ' אחד דיני ממונות שכן כתב שם הילכך כל מידי בר מחבלות עבדינן שליחותייהו וכו' וגם דרישה וחקירה נמי לא בעי אע"ג דבתחלת לשונו כתב שם אבל גזילות וחבלות בעי דרישה וחקירה לא כתב כן אלא לפי מאי דמשמע מסוגיא דסנהדרין ואח"כ כתב מאי דמשמע מסוגיא דהחובל והוא העיקר ושיעור לשונו כך הוא מסוגיא זו משמע דגזילות וחבלות בעו דרישה וחקירה אבל מסוגיא דהחובל משמע דחבלות דוקא בעו דרישה וחקירה והוא האמת כי הוא כוונת דבריו על כל פנים דאם לא כן קשיא רישא דלישנא לסיפא דלישניה דרבינו וכתב שם הרב ב"י דאין הכרע מה הוא סובר ונ"ל דיש להכריע ממ"ש בפ"ה מהלכות סנהדרין וז"ל דיני קנסות כגון גזלות וחבלות ותשלומי כפל אין דנין אותם אלא שלשה מומחין וכו' משמע דדיני קנסות דבעו דרישה וחקירה גזילות וחבלות מכללם. איברא דבסוף הפרק ההוא כתב דמי שגנב או גזל גובין ממנו הקרן דייני ח"ל והוא סותר הדברים האמורים שכתב בראש הפרק וכבר הקשה שם כן הרכ"מ ותירץ דיש שני מיני גזילות כדברי הרב הנמוקי יוסף או דסובר רבינו דגזילות על ידי חבלות דוקא אין גובין דייני ח"ל ומ"מ דברי רבינו סתומים באותו הפרק דכתב בשני המקומות גזילה סתם ולא חילק בין גזילה לגזילה כמ"ש הרכ"מ. כתב הרכ"מ ובדין מרומה כולי עלמא מודו דברייתא היא בפרק שבועת העדות וקשה דההיא דפ' שבועת העדות לא הוי אלא אחר שידע וחקר שהוא מרומה בודאי קאמר דאין לחתוך הדין ההוא והוא מ"ש רבינו בפרק כ"ד מהל' סנהדרין והם דברי התוספות בפרק אחד דיני ממונות אבל חששא לחוש לדין מרומה לחקרו מההיא ברייתא לא שמענו:

ד[עריכה]

דין תורה וכו'. וכבר אתה רואה קושית הרכ"מ והיא עצומה ודאי על דברי רבינו מהא דאמרינן בכולא גמ' קיום שטרות דרבנן דמשמע דמן התורה בשטר בלא קיום סגי גם הא דתירץ לקושית הר"ש בר צמח דקרא שדות בכסף יקנו הוי דברי קבלה ולא דבר תורה אינו תירוץ דבפ' השולח (ל"ו) גבי מה שאמרו במשנה שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם הקשו מפני תיקון העולם דאורייתא הוא וכתוב בספר וחתום וכו' ומאי קושיא הא התם ג"כ הוי תקנה דלא תנעול דלת בפני לוין דקרא דברי קבלה הם והוא משום דלא תנעול דלת לפי דברי הרב כ"מ וא"כ הודיענו במשנה דאע"ג דבגט ליכא טעמא דנעילת דלת ולא היה להם לחתום בגט מ"מ מפני תיקון העולם תיקנו שיחתמו בגט וכבר כתבתי במקום אחר בפירושי בדברי הטור להל' עדות ישוב בדברי רבינו. ודע שהבין הטור בכוונת רבינו סימן כ"ח בח"מ דרבינו סובר דאין אדם שולח עדותו בב"ד מדין תורה כדברי רש"י ז"ל ואע"ג דבנסחאותינו בפרק ט' מהלכות עדות כתב גבי חרש צריך להעיד בפיו או שיהיה ראוי להעיד בפיו דמשמע דסבירא ליה כר"ת דשולח עדותו לב"ד מ"מ כתב שם הרב"י דלא גריס הטור בדברי רבינו או שהיה ראוי להעיד ולי נראה דאפשר דהנוסחא דאית לן בדברי רבינו בפרק ט' מהלכות אלו היא עיקר ורבינו סובר כדברי רבינו תם דמן התורה אדם שולח עדותו לב"ד וכן מהני שטר מן התורה היכא שהעדים קיימים וזוכרים העדות או שולחים עדותם לב"ד ומה שדקדק שם הטור מדברי רבינו שכתב הרי שלא העידו אלא לחתום בשטר י"ל דמ"ש רבינו מדברי סופרים הוא דחותכין ע"פ עדים שבשטר אע"פ שאין העדים קיימים כלומר שאינם ראויים להגיד דכבר מתו דאז מן התורה אינו מועיל שטר ותיקנו רבנן דמהני אבל כל זמן שהעדים קיימים וזוכרים עדותם שיכולים להגיד בפניהם ודאי דמהני כדברי ר"ת:

ה[עריכה]

כל עד שנחקרה עדותו וכו'. מה שהביא הרכ"מ ראיה מפרק שבועת העדות השביע עליהם חמש פעמים אינה ראיה כמ"ש הוא אחר כך דשאני התם דלא משוו נפשייהו רשעים ונשבעו לכך אינם יכולים לחזור ולהודות:

אפילו נתן טעם לדבריו וכו'. כתב הטור בחשן המשפט סימן כ"ט אבל בדבר שמוכח שטעה כגון שמעיד חובתו של המביא אותו שומעין דמסתמא אין אדם מביא עד להעיד חובתו ע"כ והוא עובדא בגמ' פ"ב דמציעא (דף כ"ח:) ולא ידעתי למה לא הזכירו רבינו:

ח[עריכה]

אמרו העדים שטר מכר זה מודעא נמסרה לנו וכו'. בפסקי מהר"ש כהן כתוב שם בשם החכם השלם מוהר"ר שמואל טאיטאצק ז"ל שהקשה בדברי רבינו כאן דאיך כתב רבינו דבמודעא אע"פ שכתב ידם יוצא ממקום אחר נאמנים ובתנאי דוקא כשאין כתב ידם יוצא ממקום אחר הא בפרק ב' דכתובות משמע דטפי אית לן להימונינהו בתנאי מבמודעא דבעי רבא מרב נחמן אי מהימני בתנאי אע"ג דבמודעא אין נאמנים או לא. ול"נ לתרץ דהיינו דוקא אליבא דרב נחמן דאית ליה דבמודעה אינם נאמנים משום דלית ליה טעמא דניתן ליכתב אבל לדידן דקי"ל כמר בר רב אשי דבמודעא נאמנין משום דניתן ליכתב ומפרש רבינו ניתן ליכתב כפירוש בתרא דפירש הר"ן ז"ל דהרי ביד העדים לכתוב עתה המודעא מזמן הראשון וכיון שכן נאמנים דהוי כאילו כתבוה עתה מזמן ראשון וחתמוה וכיון שכן מהאי טעמא אפי' כתב ידם יוצא ממקום אחר נאמנים דהוי כאילו כתבו המודעא וחתמוה כיון דבידם לעשות:

י[עריכה]

אמר אחד מן העדים וכו' הרי כאן עד אחד. הטור בסימן כ"ט כתב בשם רב מתתיה דהאומר תנאי נאמן כלומר דאוקי חד לבהדי חד וליכא עדות כלל ואין חייב שבועה מן התורה אבל מדברי רבינו שכתב הרי כאן עד אחד משמע דאינו סובר כן אלא כדברי הרמ"ה שכתב הטור בסימן מ"ו דעד אחד אומר תנאי ועד אחד אומר לא היה תנאי דנשבע שבועה דאורייתא ולא אמרינן אוקי חד בהדי חד וכו'. וזהו שכתב כאן הרי כאן עד אחד כלומר וחייב שבועה וכיון דדעת רבינו כדעת הרמ"ה למדנו דאית ליה דאין עד אחד המסייע פוטרו מן השבועה כדעת הרמ"ה ובעל התרומות בשער כ"א העתיק לשונו והרב"י בהל' טוען סימן פ"ד כתב בשם הרמב"ם ז"ל דעד אחד המסייעו אינו פוטרו משבועת היסת ועיין שם והוא מוכיח לזה:

יא[עריכה]

אם היה בעל דין חולה וכו'. הרב בעל מישרים נתיב ב' ח"א דקדק מלשון רבינו שחלה תובע וגם נראה שצריך בכולן שלחו לו וכו' ותמה הרב בית יוסף בסימן כ"ח ומאין לו כן ונראה לי טעמו מדחזר רבינו וכתב פעם אחרת בעל דין כיון שכבר כתב היה בעל דין חולה היה די לו לכתוב ושלחו לו ולא בא אלא מדכתב לבעל דין פעם שנית משמע דהוא בעל דין שלא נזכר דהראשון התובע שחלה וזה בעל דין שהזכיר כאן הוא הנתבע ומינה דקאי אכולהו ולא תימא דקאי אעדים רוצים לילך למדינת הים לחוד דמדכתב בעל דין פעם שנית משמע דקאי אחלוקה קמייתא ג"כ דהתובע חולה ושלחו לנתבע כדכתיבנא זה טעמו של רבינו ירוחם ואין הדקדוק מוכרח:

יב[עריכה]

וטען התובע וכו'. אפשר דדעת רבינו כדברי התוספות בפרק המפקיד שלא הצריכו שם רגלים לדבר כמ"ש בכתובות אלא כתבו שמפני שאותו אמר שיש לו עדים ויראים להגיד אמר לו רב חסדא שיעידו וזהו שכתב רבינו וטען שהעדים מתפחדים וכו' והרב בכ"מ הלך להסכימו עם רש"י ז"ל ואין צריך:

Information.svg

מהדורה זמנית - הבהרה
אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות

הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף