לבושי שרד/אורח חיים/תרנא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבושי שרד ‏ אורח חיים תרנא

מג"א סק"ב אינו חוצץ וכו'. ר"ל הלולב לידו כיון שהוא לנאותו ומ"ש רמ"א דדוקא מין במינו אינו חוצץ היינו שלא לנאותו ומש"ה יזהר ליקח החוט לפי שאינו לנאותו מש"ה סיים המ"א דאם אגד ההדס בלולב ולא בחוט מיקרי ג"כ לנאותו ואינו חוצץ:

סק"ג בחול. דהטור כ' זאת לענין י"ט שאסור לעשות קשר גמור ולכן כ' המ"א דכן נוהגין גם בחול:

ט"ז סק"ג וגי' דאף אם הוא איטר. דלשון ואף שכ' הטור דייק מיניה הב"י דאיטר ככל אדם וע' הט"ז דה"ק לא מיבעיא ימין כל אדם יש לו מעלה אלא אפי' ימין דאיטר שאינו אלא בו אפ"ה יש לה מעלה ליקח הלולב בה:

ש"ע ס"ד לולב בזרועו וכן האתרוג וכו'. דין זה הוא מהרוקח הובא בב"י ושם כתוב נוטל לולב והאתרוג בזרועו עכ"ל ומשמע קצת דה"ק נוטל לולב בידו ואתרוג בזרועו אלא דהרב"י מוקי להרוקח באין לו יד כלל א"כ ע"כ דגם הלולב נוטל בזרוע ולכן הוסיף כאן ביאור וכ' נוטל לולב בזרוע וכן האתרוג ור"ל הלולב בזרוע ימין ואתרוג בזרוע שמאל וע' מה שפירשתי בדברי המ"א סק"י:

מג"א סק"י אין לו אלא שמאל וכו'. ר"ל דעושה ג"כ כדמעיקרא שנוטל הלולב בזרוע ימין והאתרוג ביד שמאל וקמ"ל דלא אמרי' כיון שהוא גידם מידו הימנית הוי שמאל דידיה ימין קמ"ל דלא אמרי' הכי דבתר ימין ושמאל דעלמא אזלינן וע"ז סיים וכן איטר ר"ל דבאיטר נמי אזלי' בתר ימין ושמאל דעלמא וכפסק המחבר בס"ג כך ביאור דברי הרוקח לדעת הרב"י:

שם דהא מ"מ יצטרך. וכיון דע"כ נוטל בזרעותיו איך ה"א שיקח הלולב ואח"כ האתרוג ומאי טוב יותר דקאמר:

שם ובב"י בשם הרוקח הגי' גידם שאין לו אלא יד כו' כצ"ל:

שם וה"פ שיקח הלולב. ומעיקרא מיירי הרוקח שנשאר לו יד ימין ועז"כ נוטל לולב והאתרוג בזרועו פי' נוטל לולב בידו ואתרוג בזרועו וזה יותר טוב משיקח שניהם בידו בזה אחר זה משום דצריך שיקחם שניהם בב"א ובידו א' א"א ליקחם בב"א דלא יצא כמ"ש המ"א אח"כ מהב"י בשם א"ח לכן נוטל בב"א ולולב בידו הימנית והאתרוג בזרוע שמאל והדר קאמר הרוקח רבותא דגם אם יד שמאל נשאר לו יעשה ג"כ כדמעיקרא שהלולב בידו והאתרוג בזרועו דזה עכשיו ימין דידיה ובתר דידיה אזלי' וע"ז סיים או איטר דג"כ אזלי' בתר דידיה וכפסק רמ"א בס"ג:

סקי"א מברך כיון דעדיין צריך לנענע. ואם כבר נענע מקצתו צריך לעיין:

סקי"ב ומיהו נ"ל. חזרתי על כל הצדדים שיהיו בדברים האלה טעם מתוקן ומקובל ונמשך לשל מעלה ולא מצאתי והברור בעיני שנשמט בטעות ומקום דברים אלו בסק"ח שכ' השל"ה ולכן לא יתננו לחבירו כו' עז"כ המ"א ומיהו נ"ל כו' ר"ל שמצא תקנה שיקחנו מיד חבירו אלא שיקח הלולב ביד שמאל נמצא זה סילק הלולב תחלה וזה לא קיבלו עדיין כיון דמקום הלולב בימין וזה לקחו בשמאל. ואח"כ יקח האתרוג בשמאל שזהו מקומו נמצא לקח האתרוג תחלה ואח"כ יתן הלולב בימינו ונמצא יוצא בזה האופן ידי שניהם דהיינו הנותן והמקבל וע"ז סיים וע' בשל"ה בשם אבן שועב דמשמע שם דאין קפידא אא"כ יקבל הלולב בימינו אבל אם מקבלו בשמאלו וכאמור אין קפידא כנ"ל וכל מה שעלה בדעתי לפרש דברים אלו במקומם לא העלתי על ספר כי לא יישרו בעיני כלל:

סקי"ד כגון. ל' זה משמע קצת דדוקא כה"ג כשר וכדמשמע לכאורה מל' התוס' שהעתיק הט"ז ריש סק"ו וזה א"א דהא כ' הטור אפי' כל הלולב יוצא מת"י הובא בט"ז וצ"ע קצת:

סקט"ו הואיל ואוחזו כו': דאילו בכלי רחב הל"ל שאחז בדופני הכל ולא לשון שאוחזו ר"ל באותו הלולב וק"ל:

ט"ו סק"ו בתוס' דף ל"ז בפלוגתא דרבה אמר לא לינקוט הושענה (אגודת הלולב ומיניו קרי הושענא) בסידרא דבעינן לקיחה תמה וליכא רבא אמר לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה:

שם לענין לקיחה ע"י דבר אחר כתבו בד"ה דבעינן לקיחה תמה כצ"ל:

שם דלא ליהוי חציצה כמו לעיל וכו'. דאמר רבא להני דמגדלי הושענה (ר"ל אגודי אגודת לולב) שיירו בית יד מחמת האגוד שלא יקנו במקום אגדו ללא ליהוי חציצה ורבא אמר כל לנאותו אינו חוצץ:

שם ולולב שהוציא בהלי דש"פ וכו'. דאמר רבא התם דאינו יוצא בו ופריך שם והא רבא ס"ל לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה ומשני ה"מ דרך כבוד אבל דרך בזיון לא:

שם כמ"ש הטור בססי' תרנ"א וכו'. שיש מנהג לעשות ס"ת ערבות באגודה הלולב כמנין לולב ע"ש ולכן קשה לו להחזיק בידו מש"ה עושה בית יד:

שם הסודר במקום שהוא מחזיק וכו'. ר"ל אף על פי שכ' התוס' דאין כאן חציצה שכל הלולב חוץ מידו כו'. משמע דאם קצת מהלולב בידו הוי חציצה כגון שקצת הלולב מהגיע בהבית יד במקום שהוא מחזיק מש"ה כ' הט"ז דאין חילוק אלא שהתוס' ר"ל דמש"ה לא שייך כאן חציצה שהרי אפילו כל הלולב תוך מידו יצא:

שם וע"כ הביא הטור זה החילוק שבגמ' וזה לשון הטור ולקיחה כצ"ל:

שם איש כפר ברקאי וכו'. שהיה מבזה קדשים דפריך ידי בשיראי ועביד עבודה והוי חציצה:

שם והא דנקט הטור אפילו כל הלולב וכו'. ר"ל דהא מלשון התוס' משמע דאם כולו חוץ מידו עדיף טפי לענין דלא הוי חציצה וע"ז תירץ דלענין לקיחה תמה הך עדיף כיון שאוחז קצת הלולב:

שם בסופו. דמחמת זה אינו נראה חציצה אלא שיש חשש כצ"ל:

סק"ז ואף לרבא העתקתיו לעיל בסק"ו בדיבור שלישי:

סק"י ג"פ לכל דבר בזה וכו'. בעי ר' זירא היכן חד והיכן חד והיכן חד או דלמא היכן והיכן חד עכ"ד. כלומר הולכה אחד והובאה א' או דילמא הולכה והובאה נחשבים פעם אחד:

בט"ז מוליך ומבי' מעלה ומוריד כו'. ס"ל שהירושלמי אינו מוסיף כלל על הבבלי דקאמר מוליך ומביא מעלה ומוריד והירושלמי קראו לשון נענוע ומשמע לפי דא"צ רק הולכה והובאה ולא לכל צד מש"ה אמר הירושלמי ג"פ כי הולכה והובאה נחשב ב' ומעלה ומוריד חד ומ"ש הירושלמי בכל דבר ר"ל בכל מקום שצריך נענוע דהיינו בברכה והודו ואנא ובעי ר' זירא אם הולכה והובאה נחשב חד וא"כ צריך שני פעמים מוליך ומבי' ואח"כ מעלה ומוריד והוי ג"פ ומה שמסיים הט"ז ומוליך ומביא חשבינן לתרי ר"ל שכך הוא צד אחד של הבעיא:

שם דצריך לכסכס העלין חוץ ממוליך ומביא וכו'. פליג על הר"י גאות וס"ל שהירושלמי מוסיף על ש"ס דילן כסכוס ג"פ ולכסכוס קרי נענוע ולכן אין לנו הוכחה שלא יצטרך לכל צד מש"ה ס"ל שלכל צד מוליך ומביא ומוסיף הירושלמי ג"פ לכל דבר פי' על כל הולכה והובאה והעלאה והורדה ובעי ר' זירא אם מוליך ומביא חשוב חד ואין לנענע בשניהם אלא ג' תנועות קטנות וכן במעלה ומוריד אז כל אחד מהם חשוב אחד וצריך לנענע שלשה תנועות קטנות בכל אחד מהם וכיון דלא איפשטא עבדינן לחומרא ועושה בכל צד הולכה ובתוכ' ג' תנועות קטנות והובאה ובתוכה ג' תנועות קטנות וכן בהעלאה וכן בהורדה יעשה בכל אחד מהם ג' תנועות קטנות:

שם ודיעה שלישית שאותן תנועות כו'. ודיעה זו והוקשה להם על דיעה השניה דכיון דהירושלמי מוסיף נענוע ולא מיירי כלל מהולכה והובאה שבבבלי א"כ איך שייך לשם בעיא דר' זירא על הולכה והובאה כיון שלא נזכר כלל תחלה לכן חידשו דהנענוע ג"כ שהוסיף הירושלמי צ"ל ג"כ כדרך הולכות והובאות קטנות ולא כסכוס בעלמא ועליהם בעי ר"ז אם הולכה הקטנה חשיב חד והובאה הקטנה חשיבא חד וסגי במוליך ומביא ומוליך או דלמא הולכ' והובאה חשיב' חד וצריך ג' תנועות קטנות שכל תנועה היא הולכ' והובאה קטנה וכיון דלא איפשטא עבדינן לחומרא. ויש חומרא לדיעה זו שאותן תנועות קטנות צריך שיהיה בהולכה והובאה קטנות ויש ג"כ קולא לדיעה זו כיון דבעיא דר"ז לא הי' על הולכה והובא' הגדולות לכן א"צ לעשות אותן הת"ק אלא ג"פ לכל צד (וכמ"ש הט"ז אח"כ אע"ג דלהר"ן שם משמע כו' ע"ש) משא"כ לדיעה הקודמת היה צריך לעשות הת"ק אחר הולכה וגם אחר הובאה משום דזהו בעיא דר"ז וק"ל:

שם ואח"כ יעשה שם ג' תנועות קטנות בכסכוס העלין וכו'. לכאורה משמע שאחר שהוליך והביא לכל צד וגם העלה והוריד אז יעשה הת"ק בכל צד במעלה ובמוריד אבל אין נלע"ד כך (וכן מוכח מתשובת רש"ל הובא בט"ז סקי"ח ובמ"א סק"ב מה שהמציא לצאת לכ"ע ואם איתא עדיין לא יצא ידי דיעה זו דהא לא צוה רש"ל שיעשה ת"ק אחר שסיבב כל הששה קצוות וק"ל) אלא ר"ל שבכל צד אחר שעשה הולכ' והובאה הגדולות יעשה התנועות קטנות באותו צד וזה לשון אח"כ דקאמר ואי תיקשי לך למה בדיעה השני' כתב ט"ז שיעשה הת"ק בהולכה עצמה וכן בהובאה עצמו וכמו שכתבתי לעיל בתחלת הס"ק בדיבור שלישי שעושה בכל צד הולכה ובתוכה ג' ת"ק וכו' ע"ש ולמה כאן כתב דוקא שיעשה אח"כ לק"מ כי בדיעה השניה עושה נענוע שהוא כסכוס עלין בעלמא קל לו לעשות דבר זה בתוך ההולכה משא"כ דיעה זו שהנענוע היא בהולכות והובאות קטנות תכבד העבוד' עליו אם יעשה בתוך ההולכה או ההובאה וגם שלא יהיה ניכר כלל לכן אמר שיעשה זה אחר גמר ההובאה שאז תופש ידו במקום אחד ואו בקל יעשה הת"ק בהולכות והובאות קטנות וק"ל:

שם והרי"ף כתב וכו' כבר הביא דעת הרי"ף אלא שעכשיו הביא לשונו כדי להביא מה שהרא"ש פירשם בענין אחר ממה שפי' הר"ן ויותר טוב להגיה בזה הלשון ועל מ"ש הרי"ף נענוע זה חוץ ממוליך ומביא כתב עלה הרא"ש וז"ל כל דבר כו:

שם במקום אחד ויעשה נענוע קטן וכו'. ר"ל שהיה נראה שיעשה נענוע קטן כסכוס בעלמא והוא כדיעה השניה שבר"ן לולא בעיית ר"ז כו' א"כ ס"ל להרא"ש כפי' הג' שבר"ן שהת"ק יהיה בהולכות והובאות קטנות אלא שמוסיף על דיעה ג' הזו שצריך לעשות כך אחר ההולכה וגם אחר ההובאה אע"פ שהרא"ש עצמו לא כ"כ בפירוש מ"מ בקצור פסקי הרא"ש כתב כן וכן בטור בנוסחת הספרדים כתו' ג"כ כך שהרי כ' ומביא אליו ועושה כך ומה שמסיים ל"ו פעמים היינו ל"ו זוגות שכל זוג הוא הולכה והובאה ואע"פ שכ' הב"י שדברי הרא"ש הם כדיעה ג' של הר"ן לאו לגמרי הוא זהו המשך דברי הט"ז:

שם ולפי מ"ש אין שם בצד א' רק הולכה א' והובאה א' וכו'. ר"ל כיון דהרא"ש מפרש בעיא דר"ז על הת"ק ולא על הולכה והובאה שבבבלי א"כ אין לנו ראיה כלל על ג"פ מוליך ומביא לכל צד ואין בכל צד אלא הולכה והובאה א':

שם ואי לאו דברי הטור היינו מפרשים דברי הרא"ש וכו'. ר"ל לא היינו צריכים לדחוק בדוחק זה שכ' הט"ז תחלה וצ"ל דבאמת ה"ק וכו' אלא היינו מפרשים פי' אחר בהרא"ש דלולי בעיית ר"ז היינו מפרשים שהירושלמי אינו מוסיף רק הנענוע ולא מיירי במוליך ומביא שבבבלי אלא דבעיית ר"ז לא שייכא כלל על הנענועים הקטנים כי אין שייך בהם הולכה והובאה אע"כ דהירושלמי תרתי מוסיף אחד הנענוע הקטן וא' שגם המוליך ומביא שבבבלי יהיה ג"פ לכל צד וה"ק הירושלמי וצריך לנענע ג"פ לכל דבר כי המוליך ומביא שבבבלי הוא ג"פ ובכל אחד מהם עושה נענוע נמצא מנענע ג"פ וע"ז בעי ר"ז אי ג"פ היינו ג' זוגות וכל זוג הולכה והובאה ועושה בכל אחד נענוע או דלמא הולכה והובאה והולכה סגי וא"ש כל דברי הרא"ש וע"ז סיים הט"ז דלשון הטור לנוסח הספרדים משמע שמפרש בעיית ר"ז על הת"ק וא"כ אין נזכר כלל בהרא"ש ג' הולכות והובאות גדולות לכל צד אבל לספרים שלנו שפיר נוכל להסכים דברי הטור כפירושנו בהרא"ש אלא שקיצור פסקי הרא"ש ודאי סותר פי' זה דהא כ' בהדיא ומביא אליו כו' זהו המשך דברי הט"ז:

שם ונראה ליישב גם לפי גי' ומביאה אליו כו'. מ"ש דבעי ג' הולכות וג' הובאות כצ"ל. בא ליישב גם לגירסת הספרדים וקצור פסקי הרא"ש מה שהקשה תחלה על מ"ש הרא"ש דבעי ג' הולכות וג' הובאות בכל צד והיל"ל לכל הולכה והובאה שבכל צד ע"ז תירץ דהג' זוגות שעושה אחר ההולכה אין עולה לחשבון רק ג' ההולכות וג' זוגות שעושה אחר ההובאה אין לחשוב רק ההובאות והוא מובן: ולתירץ זה לא צוה הרא"ש כלל לעשות ג' הולכות והובאות גדולות לכל צד ואין לנו לפ"ז שום פוסק שיאמר כך וא"צ אלא הולכה אחד והובאה אחד לכל צד:

שם ולפי פירושו הנענוע הוא ההולכה והובאה וכו'. רעל שע"י בעיית ר"ז הכריע בהרא"ש דמ"ש בירושלמי לנענע ג"פ ר"ל המוליך ומביא שבבבלי נקרא נענוע ואמר שצריך לעשותו ג"פ בכל צד וע"ז בעי ר"ז וק"ל:

סקי"א ואילו לדעת הרא"ש שזכרנו מקשה אהרמ"א כיון שכל סעיף זה הוא דעת הרא"ש לא הוי ליה לכתוב דברי הר"ן בתוכם דלהר"ן עושה כסכוס אחר ההולכה דהיינו דיעה ג' שבר"ן (ולדיעה זו עושה הכסכוס תוך ההולכה וכמו שכתבתי לעיל בדברי הט"ז סק"י בדיבור חמישי). ואילו הרא"ש לא הזכיר כלל כסכוס אלא שהנענועים קטנים היא כהולכות והובאות קטנות בלי כסכוס:

שם שזהו כ' הטור בשם ב"ה וכו'. ר"ת בעל העיטור וס"ל כדיעה א' שבר"ן שא"צ שום נענוע ואילו להרא"ש צריך ג' תנועות קטנות בהולכה והובאה ותי' הב"י דלא פליגי דעל אותן תנועות קטנות אמר בעל העיטור שא"צ כסכוס אבל בל' רמ"א כאן א"א לפרש כן דהא אמר שמוליך ומביא ג"פ לכל רוח וזהו עצמו הנענוע א"כ ס"ל שא"צ כלל תנועות קטנות וזה סותר להרא"ש והו"ל לכתיב וי"א.

שם וגם לנענע ג' כוחות בהולכה וג' כוחות בהובאה וכו'. היינו לצאת ידי דיעה ג' שבר"ן ויעשה הכוחות אחר ההולכה ואחר ההובאה ובזה יוצא גם דיעה ב' שבר"ן דאע"ג דדיעה ב' אומרת לעשות הת"ק תוך ההולכה מוד' דגם אח"כ מהני ע' מ"ש לעיל בט"ז סק"י בדיבור ה':

שם א"צ עוד לשום נענוע לכל הפירושים וכו'. דהא לדיעות שבר"ן א"צ רק הולכה והובאה א' גדולה:

שם שגורסים ומביאו אליו וכו'. דתיבת אליו מיותר מורה שצריך לקרבו עד סמוך ללבו דאל"כ לא נק' הובאה ונראה שכוונת הט"ז שיעשה כן בכל ג' הובאות גדולות שעושה בכל צד:

סקי"ב בדרך אלכסון. ר"ל בהכרח יעשה ההפיכה באלכסון לאיזה צד מהצדדים:

ט"ז סק"ג חנוכה כדעת הלבוש וכו'. היינו שיתחיל להדליק נר הימיני ויפנה מימין לשמאל כדרך כתיבה העברית ותבין וע"ש ותבין דברי הט"ז כאן:

שם ובלבוש הביא וערי. דכתיב ומדותם מחוץ לעיר פאת קדמה דרום מערב צפון:

סקי"ד ותו ראיה מדהזכירו בתוספת ואשר"י לעיל בכמה וכו' כצ"ל:

סקט"ו ולא בשעת הברכה וכו'. ר"ל קודם הלל במקום שאם היה ד' מינים היה מברך. איברא דברש"ל מבואר גם קודם הלל כמ"ש המ"ח בשם רש"ל ואולי הט"ז הכריע זאת מדעתו:

מג"א סקכ"ה לא סח מברך כשנוטלן אחד אחד כצ"ל:

מג"א סקכ"ז אבל לדידן דצריכים כוונה עמ"ש סימן ס' ס"ד וכו' כצ"ל:

שם ואפשר שזהו דעת הטור. לא נרויח כלום בפי' זה בטור ואדרבא לפי זה צריך לדחוק במ"ש הטור אם נוטלו לשם מצוה שהיא כדי לתרץ מ"ש מאגד משא"כ אם כוונת הטור בל תוסיף ממש א"צ לזה דהא כבר תירץ משום דמצות צריכות כוונה אלא בא לומר שהב"י בש"ע שסתם ולא כ' כלשון הטור מתורץ בפי' זה משום די"ל דמפרש בטור שנראה כמוסיף ולכן אין חילוק והטור לא כ"כ אלא לתרץ מ"ש מאגד והב"י ס"ל כתירוץ התוס' וק"ל:

שם דעת הטור והרב"י וכו'. ר"ל הב"י בש"ע וכמו שכתבתי תחלה אבל בב"י עצמו לא ס"ל כך דאל"כ לא הוי מקשה אהטור אלא שבש"ע חזר מדבריו שבב"י וק"ל:

שם לתרץ מ"ש מאגד וכו' כמבואר בר"ס זה:

במג"א ס"ק כ"ח וע' סי' של"א מ"ש כצ"ל:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.