יד אפרים/אורח חיים/תרנא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יד אפרים ‏ אורח חיים תרנא

במג"א סקי"א עמ"ש סי' קס"ז סעיף ח' כצ"ל ור"ל דכאן כל שעודו בידו הוי קצת כעובר לעשייתן וע"ל סי' קע"ב וביו"ד סי' י"ט:

סקי"ב כמ"ש סי' ס' סעיף ד' וע' ב"ח ומיהו נ"ל שיקח הלולב בשמאלו תחלה ויברך ואח"כ יטול גם האתרוג ור"ל דהב"ח כ"כ דלמ"ד מצות אצ"כ י"ל דאפי' צווח שאינו רוצה לצאת ידי המצוה יצא וזה דעת הרשב"א והרא"ה כמ"ש הב"י סי' תקפ"ט גם כ' הב"ח על שני תקנות שכ' בטור וש"ע שיטול הלולב קודם הברכה בלא אתרוג א' יהפוך האתרוג. שלפי דעת התו' והרא"ש והטור שפסקו דאם יש כולן לפניו אין מעכבת ונוטלין בזאח"ז ג"כ לא מיקרי עובר לעשייתן ומיושב בזה דעת הרמב"ם דס"ל דמברך קודם שיטול הלולב. ובאמת דעת התוס' והרא"ש ושאר פוסקים דלא מסתבר לברך קודם שיטול בידו כלל. ולכן כ' המג"א ומיהו נ"ל שיטול הלולב בשמאל תחלה וזה לא חשיב נטילה לומר כיון שכולו לפניו ואין מעכבין דבזה שפיר מהני מה שאין כונתו לצאת בנטילה זו שנוטל בשמאל ודעתו בנטילה זו לתתו ביד ימין. ולכן שפיר מברך אח"כ ומיקרי עובר לעשייתן דאף שאין מעכבין מ"מ גם נטילה זו של הלולב עדיין לא נגמרה עד שיחזירנה לימין (ומכ"ש לפימ"ש המג"א לעיל דדעת ר"ח באף בדיעבד לא יצא בלולב בשמאל) ומ"מ אין קפידא מחמת שאין בידו עדיין שהרי עכ"פ כבר הוא ביד שמאל וכמו בתפילין דמברך עליהם משעת הנחה שהמצוה מזומנת בידו אף שאינו יוצא עדיין. וה"ה מה שהלולב ביד שמאל אתחלתא דמצוה היא ושפיר מברך עליו. ואחר הברכה נוטל האתרוג בשמאל והלולב מחזירו לימין ונגמרה המצוה. וז"ש המג"א ונמצא יוצא ידי שניהם ר"ל שבעושה כן יוצא ידי התו' והרא"ש דס"ל דבעינן שבשעת הברכה תהיה המצוה מזומנת לפניו. וגם דעת הרמב"ם שסובר דכיון דאין מעכבין לא הוי עובר לעשייתן אף שנוטל הלולב או מהפך האתרוג דאין מקום לזה רק כשנוטל הלולב דרך נטילה ובימין אבל בזה שנוטל הלולב בשמאל כדי שתהא המצוה מזומנת לפניו. מ"מ אין כאן אפי' גמר מצות נטילת לולב לבד כיון שאינו במקום מצות נטילתו שהוא בימין עד לבסוף שנותנו לימין ונתקיימו דברי שניהם. ושוב כ' ע' בשל"ה בשם אבן שואב ר"ל שהביא לעיל סק"א שיטול האתרוג תחלה דא"ש ג"כ לפי תקנה זו דאף שנוטל הלולב תחלה כיון שנוטלו בשמאלו לא חשיבה נטילה עד שיחזירנו לימין נמצא שהאתרוג שביד שמאל קודם לנטילת הלולב משא"כ לפי תקנת הש"ע שיהיו עובר לעשייתן זה סותר דברי אבן שואב שיטול האתרוג תחלה לפי שפתח בו הכתוב פרי עץ הדר שהרי הוא מברך תחלה על נטילת לולב. ואם יברך אחר שיקח הלולב ג"כ אינו עובר לעשייתן. ואף שי"ל דאחר שנוטל האתרוג מברך על נטילת לולב לפי שהוא מזומן לפניו ונוטלו מיד. מ"מ ז"א כמבואר לקמן בניטלין זא"ז דצריך ליטול הלולב תחלה והטעם נראה משום דהברכה הוא על נטילת לולב. תקנתא דמג"א עדיפא שאף שכבר נטל הלולב לא חשיב נטילה רק מזומן לברכה וכשנוטל האתרוג בשמאל שהוא מצותו כראוי מקיים קרא כדכתיב שהאתרוג קודם ללולב שהוא מחזירו בימין וקצרתי. ואם באנו לקיים הנוסחא שלפנינו שכ' שיקח מחבירו כו' מ"מ פשיטא שצריך ג"כ להוסיף מלת ויברך כמש"ל (וע' בהגהות שארי הגאון בעהמ"ח מק"ח שכ' דהך ומיהו נ"ל אין זה מקומו אלא לעיל ס"ק ח'. ולפי"ז צריך לדחוק הרבה במ"ש ויוצא ידי שניהם וגם הא קמן דסיים בה וע' בשל"ה בשם אבן שואב שלמה חזר וכפל דברים אלו בס"ק ח' שהם בשם מטה משה הן הן דברי האבן שואב וכצ"ל שיקח מחבירו הלולב בשמאל תחלה ויברך ואח"כ יטול האתרוג כו' וכוונתי דאפשר לתקן מ"ש הב"ח כיון דאין מעכבין לא הי' עובר לעשייתן ואמנם זה אינו רק במי שמברך על לולב ואתרוג שלו דכיון שיש לפניו אין מעכב אבל כשלוקח מחברו לברך עליו נסתלק חשש זה שמתחלה הוא נותן לו הלולב לבד ומברך עליו ואח"כ חוזר ונותן לו האתרוג דכיון שעדיין אין האתרוג שלו ודאי שמעכב עד שיטול גם האתרוג וא"כ גם באתרוג שלו יש תקנה זו שיתן האתרוג לחבירו וחבירו יחזיר לו תחלה הלולב ויברך עליו ואח"כ האתרוג אך עדיין יש גמגום בדבר לפמ"ש האבן שואב שיש ליקח האתרוג תחלה וא"כ לא יוכל לברך על נטילת לולב עד שיקבל גם הלולב ואינו עובר לעשייתן ולכן קאמר שיקח הלולב מחבירו בשמאל תחלה ויברך שיצא ידי שניהם שבירך עובר לעשייתן כיון שעדיין לא קיבל האתרוג מיד חבירו ובזה שהוא עדיין ביד חבירו שפיר מעכב וגם הו"ל כלקח אתרוג תחלה כדברי האבן שואב שהקבלה דלולב בשמאל לא חשיב קדימה ולפי"ז קרוב לומר בדברי מג"א ומיהו נ"ל מקומם אחר מ"ש וע' בשל"ה מ"ש בשם האבן שואב ור"ל דכאן כ' תקנה שיטול הלולב תחלה ולפי דברי האבן שואב צריך ליקח האתרוג תחלה וע"ז כ' ומיהו נ"ל שיקח הלולב בשמאל תחלה ויברך ואח"כ כו' ולפי שהשל"ה הוסיף על דברי האבן שואב שהש"ץ שמושיט לקונה המצוה צריך להניע הלולב תחלה וכמ"ש סק"ח כו' לכך נקט הכא ג"כ שיקח מחבירו ומ"מ ה"ה במברך לעצמו צריך לעשות כן ויותר נראה שמלת מחבירו ט"ס הוא וכמ"ש והיינו דמסיים בה שבזה יוצא ידי שניהם וע' בס' ד"מ שתמה על המ"א סק"ח שלא שת עיניו ומ"ש שהרמב"ם והתו' והרא"ש והטור וכאן מפורש שיטול הלולב תחלה ולפמ"ש נראה שהמג"א כאן הרגיש בזה שדברי הפוסקים הללו סותרים זה שכ' השל"ה בשם האבן שואב ולכן כ' תקנה לצאת ידי שניהם וע"ל סעיף י"ב לענין אם נטלן בזא"ז כ' הרמ"א ג"כ ויטול הלולב תחלה כו' והוא מדברי ז"ל ושם פשיטא שהכונה שיטול הלולב בימין ולדברי האבן שואב היה צריך להקדים האתרוג ע"כ לומר דבזה גם האבן שואב מודה שצריך ליטול הלולב תחלה כיון שאין לוקח עתה האתרוג ונוסח הברכה ע"נ לולב ע"כ צריך ליטול הלולב תחלה ומ"ש בד"מ על דברי המט"מ שמ"ש שמסלק הלולב תחלה הוא שגגה דבמנחות גבי תפילין צריך לימוד שחולץ של ראש קודם ע' במט"מ שם דמסיים בה וכמ"ש בתפילין והיה לאות על ידך כ"ז שיהיה הטוטפת בין עיניך וכן כ"ז שהלולב בימין והיה שניהם שוים בקדושתם ובאמת אינו מוכרח דבתפילין ממלת והיה קדרש דמשמע שנים כמ"ש רש"י שם:

בט"ז סק"ו בס"ס תרנ"א שנהגו במתיבתא ליקח ס"ח ערבות כו' דלפירושו מ"ה [הוא ר"ת משום הכי] כתבו התוס' כו' ואם כן יהיה קשה כו' כצ"ל:

מ"א ס"ק כ"ה ז"ל הגמ"י כצ"ל:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.